לדברי העותרים, המשטרה מנהלת "מדיניות לא חוקית של הפעלת מיכל התזת מים, ושל הפעלת מכת"ז המתיז מים מצחינים (בואש) כנגד הפגנות קהילת בני התורה של הציבור החרדי". העותרים ביקשו להוציא צווים על תנאי כנגד שניים מבכירי המשטרה. לטענתם השימוש במכת"ז היא "באופן המהווה אפליה אסורה כנגד הפגנות קהילת בני התורה של הציבור החרדי".

יחד עם זאת, השופט אלכס שטיין ציין בפסק הדין כי "הצפייה בסרטוני הווידאו שצורפו לעתירה הציפה, בחלק מהמקרים, תמונה לא פשוטה של פגיעה בלתי הכרחית ובלתי-מוצדקת, לכאורה, במפגינים".

שטיין סייג את התנהלות המשטרה בהפגנות ובאופן פיזורן, והדגיש כי השימוש באמצעים שעליהם נסובה העתירה מתאים רק כאשר אין כל ברירה אחרת. "בהקשר זה, אומר את המובן מאליו: שימוש המשטרה במכת"ז, ובפרט בבואש, כאמצעי למניעת אלימות או פגיעה חמורה ברכוש, חייב לעמוד במבחנים של חיוניות וסבירות הקבועים בחוק.

"עיקרון זה חל ביתר שאת בהקשרן של הפגנות - זאת, מאחר שזכותו של אדם להפגין ולמחות היא אחת מאבני היסוד של משטרנו החוקתי, ובתור שכזאת היא ראויה להגנה מיוחדת מפני פעולות של אנשי שררה אשר עלולות ליצור אפקט מצנן שיירפה את ידיהם של אזרחיות ואזרחים החפצים להפגין ולמחות.

"מסיבה זו, גם כאשר מדובר בהפרת סדר במדרג ג', חשוב לוודא שהשימוש במכת"ז יותר רק במצבי א"ב, במובן של "אין ברירה" – הווה אומר: כאשר אמצעים פחות קשים אינם יעילים דיים כמענה לאלימות ההמונים".

דברים דומים כתב השופט נ' סולברג: "הזכות להפגין היא מאבני היסוד במקומותינו, יש להתייחס אליה בכובד ראש, להיזהר ולהישמר מפני פגיעה בה. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי ניתן להקריב את כל יתר הזכויות, על מזבח החופש להפגין: חירות האסיפה וחירות התהלוכה אינן בלתי מוגבלות. אלה הן חירויות יחסיות ולא מוחלטות.

"זכותי לקיים אסיפה ותהלוכה, אין פירושה שאני זכאי לעלות על רכושו של חברי בלא הסכמתו, או שאני רשאי לגרום לאלימות ולהפרת שלום הציבור. בדומה לחירויות אחרות, אף כאן יש לאזן בין רצונו של היחיד – ורצונם של יחידים – להביע את השקפותיהם בדרך של אסיפה ותהלוכה, לבין רצונו של היחיד לשמור על שלומו ורכושו, ורצונו של הציבור לשמור על הסדר והביטחון הציבורי.

"בלא סדר אין חירות. חופש האסיפה אין פירושו התפרקות מכל סדר ציבורי, וחופש התהלוכה אין פירושו חופש ההתפרעות. מלאכה מורכבת זו, של שמירה על האיזון החברתי והגנה על הסדר הציבורי, מוטלת על משטרת ישראל, אשר נדרשת לאפשר את המשך מרקם-החיים, לעתים גם לצד קיומן של הפגנות. לשם כך ולפי הצורך, על המשטרה לפעול, באמצעות הכלים העומדים לרשותה, כדי למנוע מהפגנה להפוך להתפרעות; זהירות, שׂוֹם שכל, ונחישות הן מילות המפתח".

יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר מסר בתגובה: "טוב עשה בית המשפט העליון שבהחלטתו מתח ביקורת על התנהלות המשטרה, כפי שהשופט שטיין פירט. הנתונים מראים פגיעה חמורה במפגינים חרדים, לרבות פגיעה באזרחים תמימי דרך. אולם יחד עם זאת, טעה בית המשפט העליון כאשר לא הוציא צו על תנאי נגד המשטרה ונכון היה במקרה הזה, לא רק למתוח ביקורת על המשטרה, אלא לנקוט באמצעים אפקטיבים".