הכנסת תוכן זה לזכות בננו היקר שרעבי

תרגום הזוהר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הֲרִימוֹתִי יָדִי בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. כִּי לָמַדְנוּ, אָסוּר לָאָדָם לְהָרִים יָדָיו לְמַעְלָה חוּץ מִבַּתְּפִלָּה וּבִבְרָכוֹת וּבְתַחֲנוּנִים לַאֲדוֹנוֹ. שֶׁכָּתוּב, הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן, וּמְתָרְגֵם, אֲרִימִית יָדִי בְּצִלּוֹ, דְּהַיְנוּ בִּתְפִלָּה. כִּי אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם יֵשׁ בָּהֶם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים. וְעַתָּה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּךְ, שֶׁאֲנִי מֵרִים יָדִי בִּתְפִלָּה. וַאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּסַדֵּר אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, עֲנִיִּים חֲסִידִים עֲבָדִים וּבַעֲלֵי קִדּוּשׁ הַשֵׁם, לְפִי אֲדוֹנוֹ, וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ בְּחֵפֶץ לֵב בַּתִּקּוּן הַזֶּה כָּרָאוּי, הִנֵּה בַּתִּקּוּן הַזֶה, לֹא תַּחֲזוֹר תְּפִלָּתוֹ רֵיקָם. בַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ עֶבֶד, דְּהַיְנוּ לְסַדֵּר שְׁבָחִים לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ וּלְזַמֵּר לְפָנָיו. וְזֶהוּ בַּתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַתְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ עֶבֶד, לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הָעֲמִידָה, הוּא עֶבֶד הַמְּסַדֵּר תְּפִלָּה לַאֲדוֹנוֹ. וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ עֶבֶד, אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלָּתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וְעַל כֵּן דָּוִד עָשָׂה עַצְמוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בִּתְפִלָּה זוֹ עֶבֶד. שֶׁכָּתוּב, הוֹשַׁע עַבְדְּךְ אַתָּה אֱלֹקָי, שַׂמַּח נֶפֶשׁ עָבְדֶךְ, וְכָתוּב תְּנָה עֻזְךְ לְעַבְדֶּךְ, הֲרֵי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁצְרִיכִים לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ עֶבֶד, דְּהַיְנוּ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְאַחַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְאַחַר כָּל הַתְּפִלָּה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אַחַר כָּךְ, צָרִיךְ לָשִׂים עַצְמוֹ תּוֹךְ אֵלּוּ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. וְהַיְנוּ בְּיִחוּד שֶׁל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. שֶׁכָּל מִי שֶׁמֵּשִׂים רְצוֹנוֹ כָּךְ בַּמִּקְרָא הַזֶּה, נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ מָסַר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ. צָרִיךְ לָשִׂים עַצְמוֹ עָנִי, כִּי בַּזְּמָן שֶׁנִּכְנְסוּ וְדוֹפֵק עַל פְּתָחִים שֶׁל רוּם מְרוֹמִים, כְּשֶׁאוֹמֵר אֱמֶת וְיַצִיב, וְסוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, יִהְיֶה בִּתְפִלַּת עֲמִידָה, בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שְׁבוּר לֵב עָנִי וְאֶבְיוֹן, וְיָשִׂים רְצוֹנוֹ לְהִתְכַּלֵּל בְּתוֹךְ הָאֶבְיוֹנִים בִּשְׁבִירַת הַלֵּב, וּבְשִׁפְלוּת נֶפֶשׁ. אַחַר כָּךְ, צָרִיךְ לָשִׂים עַצְמוֹ תּוֹךְ חֲסִידִים בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, לְפָרֵשׁ חַטָּאָיו, כִּי כָּךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת יָחִיד בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, כְּדֵי לְהִתְדַבֵּק בַּיָּמִין, שֶׁהוּא חֶסֶד, הַפְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, וְאָז נִקְרָא חָסִיד. הֲרֵי אַרְבָּעָה אֵלּוּ כָּרָאוּי. שׁוֹאֵל, מִי כּוֹלֵל אֶת כָּל אֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וּמֵשִׁיב, הוּא מִי שֶׁצָרִיךְ לִכְלוֹל אוֹתָם, וְזֶהוּ הוּא, עֶבֶד, הַכּוֹלֵל אֶת כָּל הַשְּׁאָר, שֶׁהֵם, קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עָנִי, חָסִיד. שָׁלֹשׁ עֲבָדִים הֵם בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת, וְכֻלָּם אֶחָד, וַעֲלֵיהֶם כָּתוּב, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם וְגוֹ'. בֵּין עֶבֶד לְעֶבֶד נִמְצָאִים אֵלּוּ הָאֲחֵרִים, דְּהַיְנוּ בֵּין עֶבֶד הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּפְנֵי הַתְּפִלָּה, לָעֶבֶד הָאַחֲרוֹן, שֶׁלְֹּאַחַר תְּפִלַּת הָעֲמִידָה, יֵשׁ לוֹ לִמְסוֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ עָנִי וְאֶבְיוֹן בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה וְלָשִׂים עַצְמוֹ תּוֹךְ הַחֲסִידִים בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. עֶבֶד הַשְּׁלִישִׁי הוּא אַחַר שֶׁגָּמַר וְסִדֵּר אֶת הַכֹּל, דְּהַיְנוּ לְאַחַר כָּל הַתְּפִלָּה. לָמַדְנוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁסִּדֵּר הָאָדָם כָּל אֵלּוּ אַרְבָּעַת הַסְּדָרִים בְּרָצוֹן הַלֵּב, הוּא לְרָצוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּפוֹרֵשׂ יְמִינוֹ עָלָיו בָּעֶבֶד הַהוּא הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁלְֹּאַחַר כָּל הַתְּפִלָּה, וְקוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר לוֹ, עַבְדִּי אַתָּה. שֶׁכָּתוּב, וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אַתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאֵר וַדַּאי הוּא, שֶׁתְּפִלָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַזֶּה לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם לְעוֹלָם. בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ. הלכה פסוקה הרמב''ם ה' תפלה פ''י א. כָּל מָקוֹם שֶׁהַיָּחִיד חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל שְׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אִם טָעָה כְּמוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם. חוּץ מִשַּׁחֲרִית שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאִם שָׁכַח שְׁלִיחַ צִבּוּר וְלֹא הִזְכִּיר יַעֲלֶה וְיָבֹא עַד שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי טוֹרַח צִבּוּר שֶׁהֲרֵי תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין לְפָנָיו שֶׁהוּא מַזְכִּיר בָּהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ: ב. עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים טָעָה וְחָתַם בָּהֶם בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית הָאֵל הַקָּדוֹשׁ חוֹזֵר לְרֹאשׁ טָעָה וְחָתַם בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַבְּרָכָה וְחוֹתֵם בָּהּ הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט וּמִתְפַּלֵּל וְהוֹלֵךְ עַל הַסֵּדֶר וְאִם לֹא נִזְכַּר אֶלָּא עַד שֶׁהִשְׁלִים כָּל תְּפִלָּתוֹ חוֹזֵר לְרֹאשׁ אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד שְׁלִיחַ צִבּוּר: מוסר מספר חסידים סי' קט''ו קט''ז כְּשֶׁרָבָּה דְיוֹ עַל אוֹת לֹא יִכְתּוֹב אֶת ה' מִמֶּנּוּ וְכֵן אִם רָבָּה עַל שֵׁם לֹא יִכְתּוֹב מִמֶּנּוּ אוֹת אַחֶרֶת: (דברים יא) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לְאַהֲבָה אֶת הַנִּכְנַס תַּחַת כַנְפֵי הַשְּׁכִינָה לְקַיֵּים אֶת כָּל הַמִּצְוָה וְהַתּוֹרָה וּבִשְׁלֹשִים וְשִּׁשָּׁה מְקוֹמוֹת הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל אַהֲבָתוֹ וְשֶׁלֹּא לְהוֹנּוֹתָם בֵּין אוֹנָאַת מָמוֹן בֵין אוֹנָאַת דְּבָרִים וּגְדוֹלָה אַהֲבָתָן וַחֲבִיבָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם יוֹתֵר מֵאַהֲבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם אֶחָד אוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ וְהָאֶחָד הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ מִי גָּדוֹל אוֹתוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ נִמְצָא יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת הַגֵּר שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְאוֹהֵב גֵר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה עַל כֵּן מִצְוָה עָלֵינוּ לֶאֱהוֹב מִי שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב לְפִיכָךְ כָּתוּב וַאַהֲבְתֶּם אֶת הַגֵּר:

תרגום הזוהר פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר, מִי בָּכֶם יְרֵא ה' שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשְׁעָן בֶּאֱלֹקָיו. שׁוֹאֵל, מַהוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ. מִקְרָא זֶה הֶעֱמִידוּהוּ הַחֲבֵרִים בִּתְפִלָּה. וְכָךְ הוּא. דְּהַיְנוּ מִי שֶׁרָגִיל לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, וְיוֹם אֶחָד לֹא בָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל עָלָיו וְאוֹמֵר, מִי בָּכֶם יְרֵא ה' שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ. אֲבָל, מַהוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, בְּמִי. אִם תֹּאמַר שֶׁעַבְדּוֹ, הַיְנוּ בְּנָבִיא, אוֹ אִישׁ אַחֵר, מִי נָתַן נָבִיא אוֹ אִישׁ אַחֵר לַתְּפִלָּה. וְכִי מִשּׁוּם שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, הוּא שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל נָבִיא אוֹ אִישׁ אַחֵר בָּעוֹלָם. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא אוֹתוֹ הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם הוּא שׁוֹמֵעַ בַּקּוֹל הַהוּא שֶׁקוֹרֵא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ וְאוֹמֵר, שֶׁהוּא עַבְדּוֹ וַדַּאי. וְהַיְנוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל, בְּאֵיזֶה קוֹל, בַּקּוֹל הַהוּא שֶׁנִּקְרָא עַבְדּוֹ כִּי שֶׁבָח עֶלְיוֹן הוּא, שֶׁיָּצָא עָלָיו קוֹל שֶׁהוּא עַבְדּוֹ. וְעוֹד, שֶׁקּוֹל נִשְׁמָע בְּכָל אֵלּוּ הָרְקִיעִים, שֶׁהוּא עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְזֶה הוּא, שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ. שׁוֹאֵל, וְכִי מִשּׁוּם שֶׁלֹּא בָּא לְהִתְפַּלֵּל, הוּא הָלַךְ חֲשֵׁכִים. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא הֶעֱמִידוּהוּ. אֲבָל מִטֶּרֶם שֶׁמִּתְאַסְּפִים יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לְהִתְפַּלֵּל, עוֹמֵד סִטְרָא אַחֲרָא וְסוֹגֵר כָּל אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁלֹּא יִתְפַּשְּׁטוּ וְיֵצְאוּ עַל הָעוֹלָם, וְשָׁלֹש פְּעָמִים בַּיּוֹם הוֹלֶכֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא זָכָר וּנְקֵבָה, וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם. וְהָעֵת הַהִיא נִתְתַּקְּנָה לִתְפִלָּה מִשּׁוּם שֶׁאֵין שָׁם קִטְרוּג כְּלָל. וְאָז הוּא הַזְּמָן לִתְפִלָּה, כִּי מִשּׁוּם שֶׁהֵם, הַסִּטְרָא אַחֲרָא, הוֹלְכִים לְשׁוֹטֵט בְּהָרֵי חֹשֶךְ וְהָר נִשְׁפָּה, פְּתוּחִים אָז הַחֲלוֹנוֹת שֶׁל הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְיוֹצְאִים וְשׁוֹרִים עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּרֹאשָׁם שֶׁל אֵלּוּ הַמִּתְפַּלְּלִים תְּפִלּוֹת וּמִתְפַּשְּׁטִים הָאוֹרוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל עַל אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא שָׁם, וְאוֹמֵר חֲבָל עַל פְּלוֹנִי, שֶׁהָיָה רָגִיל כָּאן, וְעַתָּה הָלַךְ חֲשֵׁכִים, שֶׁנֶּעֱבָר מִן הָאוֹרוֹת, וְהָלַךְ לְשׁוֹטֵט בֶּהָרִים בָּעוֹלָם, כִּי הוּא נִמְצָא תַּחַת שְׁלִיטָת הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁבְּהָרֵי חֹשֶׁךְ, וְיָצָא מֵהַנֹּגַהּ הַהוּא שֶׁהוּא אוֹר הַמֵּאִיר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאֵין לוֹ בּוֹ חֵלֶק. וְזֶ''שׁ אֵין נֹגַהּ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט וְשׁוֹרֶה עַל אֲחֵרִים אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כַּמָּה טוֹב נֶאֱבָד מִמֶּנּוּ. וְאִלּוּ הָיָה שָׁם, יִבְטַח בְּשֵׁם ה' דְּהַיְנוּ בִּכְלָל עֶבֶד הָאֶחָד, שֶׁלִּפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְיִשָׁעֵן בֵּאלֹקָיו, בְּסוֹד עֶבֶד הַשֵּׁנִי, שֶׁלְֹּאַחַר תְּפִלַּת הָעֲמִידָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי, וַדַּאי רוּחַ נְבוּאָה שׁוֹרֶה עָלֶיךְ. הלכה פסוקה הרמב''ם ה' תפלה פרק י' א. טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְכֵן מִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר עַל הַנִּסִּים בְּחַנֻכָּה וּבְפוּרִים וַעֲנֵנוּ בִּתְפִלַּת תַּעֲנִית אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד שְׁלִיחַ צִבּוּר. וְאִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁיַּעֲקוֹר אֶת רַגְלָיו אוֹמֵר עֲנֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה פּוֹדֶה וּמַצִיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְכוּלֵי: ב. שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת יִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם שֶׁל שַׁבָּת וְכֵן בְּיוֹם טוֹב. שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב מִתְפַּלֵּל בְּמוֹצָאֵיהֶן עַרְבִית שְׁתַּיִם שֶׁל חוֹל. מַבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ מַבְדִיל בַשְּׁנִיָּיה. וְאִם הִבְדִּיל בִּשְׁתֵּיהֶן. אוֹ לֹא הִבְדִּיל בְּאַחַת מֵהֶן יָצָא אֲבָל אִם לֹא הִבְדִיל בָּרִאשׁוֹנָה וְהִבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּיה חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלִישִׁית מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹנָה לֹא עָלְתָה לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִקְּדִימָה לִתְפִלַּת עַרְבִית. וְכָל הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְפִלּוֹת אֲפִלּוּ שַׁחֲרִית וּמוּסַף לֹא יִתְפַּלֵּל זוּ אַחַר זוּ אֶלָּא יִשְׁהֶא בֵּין תְּפִלָּה לִתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו: מוסר מספר חסידים סימן קי''ז קי''ח יִשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא נָכְרִי צָרִיךְ לוֹמַר יְהוּדִי אֲנִי. מְנָלָן מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִכָּנְסוּ עַצְמוֹתַי בָּאָרֶץ הוֹאִיל וְלֹא זָכִיתִי לִכָּנֵס. כְּמוֹ עַצְמוֹת יוֹסֵף אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּמוֹדֶה בְּאַרְעֵיהּ יִקָּבֵר בְּאַרְעֵיהּ יוֹסֵף עַל שֶׁאָמַר כִּי גָנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים זָכוּ עַצְמוֹתָיו לִיקָבֵר בְּאָרֶץ. אֲבָל אַתָּה שֶׁשָּׁתַקְתָּ כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ אִישׁ מִצְרִי הִצִילָנוּ מִיַּד הָרוֹעִים וְלֹא אָמַרְתָּ אִישׁ עִבְרִי אָנֹכִי לָכֵן לֹא יִכָּנְסוּ עַצְמוֹתֶיךָ לָאָרֶץ: הַנּוֹתֵן יַיִן לְמִי שֶׁעֶסְקוֹ בְנָשִׁים הֲרֵי זֶה מְסַיֵּיעַ עוֹבְרֵי עֲבֵירָה כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲבֵירָה אֲבָל הַנּוֹתֵן יַיִן לְמִי שֶׁמִּצְטָעֵר וְאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמוֹד וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּונָה מִפְּנֵי צַעֲרוֹ וּכְשֶׁמַּשְׁקֵהוּ אָז מִתְיַשֶּׁבֶת דַּעְתּוֹ עָלָיו וְשָׂמַח עַל זֶה נֶאֱמַר (שופטים ט) הַמְּשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים:

הלכות לשון הרע, פתיחה – לאוין, ג ועובר גם המספר במה שכתוב (דברים כ"ד ח'): השמר בנגע הצרעת לשמור מאוד ולעשות. ופרשו בספרא, שמה שכתבה התורה לשמור מאוד, הכוונה שלא לשכוח מליזהר בלשון הרע, שלא תבוא עליך הצרעת על ידי סיפור זה. הלכות לשון הרע, פתיחה – לאוין, ד ועובר גם המספר והמקבל בלאו (ויקרא י"ט י"ד) "לפני עוור לא תתן מכשול". כי כל אחד נותן מכשול בפני חבירו, שיעבור על לאוין המפורשין בתורה. אך יש חלוק בזה בין המספר והמקבל בזה. שהמספר עובר בלאו בין היו השומעים מועטים או מרובים, ואדרבה ככל שיתרבו השומעים כן גודל הלאו. לא כן המקבל, ייתכן שאין עובר אלא רק אם הוא לבד, שאם לא היה מקשיב לא היה למספר למי לספר הלשון הרע. אבל אם יש שומעים אחרים, ייתכן שאין עובר על לאו זה אלא רק על שאר לאוין המפורשין בפתיחה זו. וכל זה אם בא לאחר תחילת הסיפור, אבל אם היה מתחילה, בוודאי עובר בכל האופנים כי על ידו התחיל האיסור. ועל כל פנים צריך להיזהר מחבורות כאלה, שלא לישב עמהם כי בשמים כולן נכתבין בשם חבורת רשע. כי כן מובא בצוואת רבי אליעזר הגדול שצוה להורקנוס בנו וזה לשונו: בני, אל תשב בחבורות האומרים גנאי מחבריהם, כי כשהדברים עולים למעלה - בספר נכתבין וכל העומדים שם נכתבין בשם חבורת רשע.

תרגום הזוהר פָּתַח וְאָמַר, כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ וְגוֹ'. כַּמָּה טוֹבִים הֵם הָאָרְחוֹת וְהַשְּׁבִילִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ כַּמָּה עֵצוֹת, וְכַמָּה טוֹבוֹת לִבְנֵי הָאָדָם, כַּמָּה מַרְגָלִיּוֹת הַמְּאִירוֹת לְכָל צַד. וְאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה נֵרוֹת הַמְּאִירִים לְכָל צַד. מִקְרָא זֶה הוּא לְפִי פְּשׁוּטוֹ, וְיֵשׁ בּוֹ לְפִי הַדְּרוּשׁ, וְיֵשׁ בּוֹ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, לְהַזְּהִיר לְמִי שֶׁצָרִיךְ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה תָּמִיד. מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, מַה כָּתוּב בּוֹ, כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה וְהָיָה כְּעֵץ. שׁוֹאֵל, לָמָּה נִסְמָךְ, וְהָיָה כְּעֵץ, לָזֶה. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, לֹא יִהְיֶה כְּעֵץ יָבֵשׁ, אֶלָּא כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם. מָה אִילָן, יֵשׁ בּוֹ שָׁרָשִׁים, וְיֵשׁ בּוֹ קְלִיפּוֹת, וְיֵשׁ בּוֹ מֹחַ, וְיֵשׁ בּוֹ עֲנָפִים, וְיֵשׁ בּוֹ עָלִים, וְיֵשׁ בּוֹ פְּרָחִים, וְיֵשׁ בּוֹ פֵּרוֹת, שִׁבְעָה מִינִים אֵלּוּ עוֹלִים לְשֶׁבַע פְּעָמִים עֶשֶׂר, שֶׁהֵם שִׁבְעִים. אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשׁ בָּהֶם, פְּשָׁט הַכָּתוּב, דְּרוּשׁ, רֶמֶז הָרוֹמֵז עַל חָכְמָה, גִּימַטְרִיָּאוֹת, סוֹדוֹת נִסְתָּרִים, סוֹדוֹת סְתוּמִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, פָּסוּל וְכָשֵׁר, טָמֵא וְטָהוֹר, אִסּוּר וְהֶתֵּר. מִכָּאן וּלְהָלְאָה מִתְפַּשְּׁטִים עֲנָפִים לְכָל צַד. וְהָיָה כְּעֵץ וַדַּאי, וְאִם לֹא, אִם אֵין לוֹ כָּל אֵלּוּ הָעֲנָפִים, אֵינוֹ חָכָם בְּחָכְמָה. בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבִים הֵם אוֹתָם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֲפִלּוּ בַּזְּמָן שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם, וְנִתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְהַשְּׁחִית, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אוֹתוֹ עַל אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וְכָךְ אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לַמַּשְׁחִית, כִּי תָצוּר אֶל עִיר, מִשּׁוּם עֲוֹנוֹתֵיהֶם הָרַבִּים שֶׁחָטְאוּ לְפָנַי, וְנִתְחַיְּבוּ בַּדִּין, יָמִים רַבִּים, מַהוּ רַבִּים. הֵם שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה שֶׁנּוֹדַעַת מַגֵּפָה בָּעִיר. מֵאַיִן לָנוּ שֶׁיָּמִים רַבִּים הֵם שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁכָּתוּב, וְאִשָּׁה כִּי יִזּוֹב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים. וְכִי יָמִים רַבִּים הֵם, אֶלָּא אִם רוֹאָה דָּם שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה נִקְרָא יָמִים רַבִּים. אַף כָּאן, כִּי תָּצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים, הֵם שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, שֶׁנּוֹדַעַת מַגֵּפָה בָּעִיר. וְאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל הַמַּשְׁחִית בֹּא וַאֲצַוֶּה לְךְ עַל בְּנֵי בֵּיתִי, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ, זֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא בָּעִיר, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, עֵץ הַנּוֹתֵן פֵּרוֹת. פֵּרוּשׁ אַחֵר, אֶת עֵצָה, הַיְנוּ אוֹתוֹ שֶׁנּוֹתֵן עֵצָה לִבְנֵי הָעִיר לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין, וּמְלַמֵּד לָהֶם הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּלְכוּ בָּהּ. וְעַל כֵּן לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדוֹחַ עָלָיו גַּרְזֶן, דְּהַיְנוּ לִנְדוֹחַ עָלָיו דִּין, וְלֹא לִשְׁלוֹף עָלָיו חֶרֶב לוֹהֶטֶת, חֶרֶב שְׁנוּנָה, אוֹתָהּ הַחֶרֶב הָהוֹרֶגֶת שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל. שׁוֹאֵל, וְכִי אוֹתוֹ מְחַבֵל אוֹכֵל מִן הַתַּלְמִיד חָכָם. וּמֵשִׁיב, לֹא, אֶלָּא כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל פֵּרוּשׁוֹ, אוֹתוֹ הַסֶּלַע הַקָּשֶׁה, אוֹתָהּ שֶׁכָּל הָרוּחוֹת הַתַּקִּיפִים וְהַקְּדוֹשִׁים יוֹצְאִים מִמֶּנָּהּ, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, הִיא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין הַנָּאָה וּתְשׁוּקָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא הַתּוֹרָה שֶׁל אוֹתוֹ הַצַדִּיק. כִּבְיָכוֹל הוּא מְפַרְנֵס אוֹתָהּ, וְנוֹתֵן לָהּ מְזוֹנוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. הלכה פסוקה הרמב''ם ה' תפלה פרק י''א א. כְּשֶׁבּוֹנִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֵין בּוֹנִין אוֹתָהּ אֶלָּא בְּגֹבְהָה שֶׁל עִיר שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א) בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא. וּמַגְבִּיהִין אוֹתָה עַד שֶׁתְּהֵא גָבוֹהַּ מִכָּל חֲצֵרוֹת הָעִיר שֶׁנֶּאֶמַר (עזרא ט) לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. וְאֵין פּוֹתְחִין פִּתְחֵי הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בְּמִזְרַח שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג) וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה. וּבוֹנִין בּוֹ הֵיכָל שֶׁמַּנִיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה וּבוֹנִין הֵיכָל זֶה בְּרוּחַ שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כְּנֶגְדוֹ בְּאוֹתָהּ הָעִיר. כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנֵיהֶם אֶל מוּל הַהֵיכָל כְּשֶׁיַּעֲמְדוּ לִתְפִלָּה: ב. וּמַעֲמִידִין בִּימָה בְּאֶמְצַע הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה עָלֶיהָ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה אוֹ מִי אֲשֶׁר אוֹמֵר לָעָם דִּבְרֵי כִּיבּוּשִׁין כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ כֻּלָּם. וּכְשֶׁמַּעֲמִידִין הַתֵּיבָה שֶׁיֵּשׁ בָהּ סֵפֶר תּוֹרָה מַעֲמִידִין אוֹתָה בְּאֶמְצַע וַאֲחוֹרֵי הַתֵּיבָה כְּלַפֵּי הַהֵיכָל וּפָנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעָם: מוסר מספרי חסידים סי' קכ''ג שְׁנֵי הִרְהוּרִים יֵשׁ לוֹ לְאָדָם יוֹמָם וָלַיְלָה הִרְהוּרֵי אִשָּׁה וְהִרְהוּרֵי מָמוֹן וּבִשְּׁבִילָם הוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ וְעוֹד הִרְהוּרִים אֲחֵרִים הַקִּנְאָה וְהַשִׂנְאָה וְהַגַּאֲוָה וְהַתַּאֲוָה וַהֲנָּאַת בָּנִים וְגִעֲגוּעַ בָּנִים וְנָשִׁים שְׂחוֹק חֲבֵרִים וְטִיּוּלִים וְחִידוּשֵׁי דְבָרִים בְּטֵלִים. וְכָל אֵלֶּה גוֹרְמִים לְבַטֵּל תּוֹרָה לְכַךְ נֶאֱמַר (דברים ו) בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ אֵצֶל הָעֲבוֹדָה וְהָאַהֲבָה. כְּלוֹמַר עֲבוֹד וֶאֱהוֹב אֶת הַמָּקוֹם. וּבְכָל מְאֹדֶךָ וּבְכָל נְכָסֶיךָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מְאֹדֶךָ בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךְ. גָבָה מִמְּךָ מָמוֹן אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סב) לְךָ ה' חָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ אַל תִּקְרֵי מַעֲשֵׂהוּ אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂהוּ אִם בַּעַל בָּנִים הוּא גוֹבֶה בָנָיו. וְאִם הוּא עָשִׁיר גוֹבֶה אֶת עוֹשְׁרוֹ בְּחַיָּיו. וְזֶהוּ חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁמְשַׁלֵּם לוֹ גְמוּלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה חַיֵּי הֶבֶל כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ לְעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר וּבְכָל מְאֹדֶךָ בְּכָל עִמְקֵי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ כְּמוֹ (שם צב) מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ:

פרק תשיעי מהלכות ברכות, ליום ראשון י"ב מנחם אב (30.07.23), שיעור באודיו: עם הרב יוסף צבי צירקוס (בהקלטה). השיעור בוידאו עם הרב חיים הבר: https://youtu.be/KzmJgtcV33Y ••• *יש יום חשוב למישהו במשפחה? הקדישו לזכותו יום בשיעורי הרמב"ם!* לפרטים - שלחו הודעה בפרטי