ברגע הראשון חשבתי שהוא בעד פתיחת הסטטוס-קוו. מילא, זה נוגד את ההגדרה לכשעצמה (ומה התאים יותר לחלול לפיד להכריז על כך בקול רעש גדול בעבר), אבל זכותו לחשוב כך. נפתח הכל וננסח את ה'חוזה' מחדש, כלשון הרל"בים. אבל אז קלטתי שהוא מתכוון לשינוי חד צדדי בלבד - רק היהדות צריכה לוותר, כדי להאהיב אותה. מעניין למה למשל הדמוקרטיה לא צריכה גם לבוא באהבה? נניח, חוק הגיוס? או הפרדה קיצונית עם מדרכות לגברים ולנשים (לא שאני בעד), על פי החלטת רשויות מקומיות. דיברנו על ימות המשיח של אהבה בלי כפיה, לא? יש עוד כמה נושאים חשובים שבהם ראוי שהאהבה תנצח ולא הכפיה: סחר וצריכת סמים, חוקי תחבורה, תשלומי מיסים...
|
|