קיום הסכמים.

יוכל להעתיק את מכתב הגר"ש אוירבך



הנני בזה להצטרף לכבודה של תורה, כמבואר בשערי תשובה לרבינו יונה שער שלישי, שחובתינו לרומם החכמים לתתם עליונים ויהיו דבריהם נשמעים וילוו עליהם העם כולו, וכבר הרחיב בזה בספר כתר תורה לתלמידו של קודש הקודשים רבינו הגר"א ז"ל אשר מדרכי היצה"ר לאבד הדרת התורה ולהפחית יקר תפארתה, ודרכו לפתות לת"ח שיהיה מוכתר בכתר ענווה ולהניח כבודו לפני כל אדם וצריך להזהר ולהשמר מן הנחש הארור המסית והמדיח כי אין דעתו אלא לבזות כבוד התורה בעיני ההמון ובעיני התלמידים עיי"ש בדבריו החוצבים להבות אש.
ועלינו לשבח ולהודות להקב"ה אשר בדור אחרון זה, לאחר החורבן הנורא בעוה"ר של היכלי התורה והיראה בגולה, הרחיב ד' לנו במעט וזכינו לכבודה ולתפארתה של תורה ומתרבים בעה"י הממיתים עצמם באהלה של תורה כ"י, וזכה הדור הזה, מה שלא כל דור זכה לכך, להאיש על העדה אשר יצא לפניהם וגו', בחכמה ותושיה באהבה וחמלה, מאת ד' היתה זאת כי לא כלו רחמיו לחיותנו כהיום הזה. – ורע ומר אשר חכם אחד שליט"א, דאורייתא קא מרתחא בי', ובא לכלל כעס ובא לכלל טעות וכשלון, ונכנס בו אש זרה אשר לא ציווה ה', והטיח דברים אשר לא כדת, שלא בדעת ושלא בהשכל, נגד עיני העדה אשר בית ישראל נשען עליהם,.
והאמת כי כל בן תורה וכל אשר יש בו ריח תורה, יודע להפלות ולהבין כי כל דבריו בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש, וכל כלי יוצר להצר כבודה של תורה לא יצלח, וכל לשון מדברת גדולות על רועי ישראל ששתלן הקב"ה בכל דור לא ישמע ולא יזכר ולא יפקד, ולא נצרכא אלא שלא יבוא איזה תלמיד טועה להמשיך אחרי האי פלגאה, ושארי ליה מאריה להאי צורבא מרבנן כי שגגה היא ורוח שטות עברה בו, וכבוד יקר תפארת גדולת תורתו ויראתו במקומו עומד.
ויתן ד' ית"ש ויקויים בנו אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו ונזכה במהרה להבטחה ומלאה הארץ את ד' כמים לים מכסים אמן כי"ר.
הכותב וחותם לכבוד התורה ונושאי דגלה

והאמת, הציבור כולו מזדהה עם טענותיו של הגרמ"צ. איש לא מצליח להבין את הרעיון הזה שהמפלגה לא חייבת לקיים הסכמים.

אין טעם לויכוח על מי מתנגד ומה הגרב"ד אמר. הכל יתברר בע"ה עד הבחירות.
לא נותר הרבה זמן.

בעבר, הרב שך הקים את דגל. כולם קיבלו את דעתו על מלא. מקסימום היו באים אליו לשיחה אישית לומר משהו.
אחריו, היו הגריש"א והגראי"ל. 
שם זה לא היה על מלא. היו מכתבים מבכירי מועצג"ת בענייני חוק טל למשל. ועוד ארועים שונים.
השיא היה בכינוס בפוניבז המחאה על כבודו של הגרי"ג. רוב מועצג"ת היו שם פיזית או לפחות תמכו רשמית בכינוס הזה. וביתד תקפו את הכינוס.

אחרי הגריש"א, הפלס נפתח. והיו הגראי"ל והגרח"ק.
כולם קיבלו את דעתם על מלא.
אחרי הגראי"ל, היה הגרח"ק והגרי"ג. ואח"כ הגרי"ג לבדו. ושוב כולם קיבלו את דעתם על מלא.

בכל המקרים הללו, כולם קיבלו את דעתם, כי המנהיגות שלהם היתה ברורה ומתבקשת.

אחרי הגרי"ג, העניין לא ברור. לא מוגדר. ולא מוחלט.
הגרד"ל קיבל החלטה, בידעו שרוב מועצג"ת נגד ההחלטה שלו.
(רוב אלו שהביעו דעה בנושא).

כעת התור של יתר מועצג"ת לקבל החלטות. בתוך חודש וחצי נראה כולנו מה יחליטו.
נכון להיום, המצב לא ברור בכלל. אי אפשר לדעת כיצד יפול דבר.

אפשרי שכל מועצג"ת (מלבד הגרמ"צ) יחליטו להכנע, ולקבל את מרותו של הגרד"ל, ואפשרי שלא.

(הגרד"כ לא שותק. הוא אמנם לא מדבר בציבור. אבל לגמרי לא שותק. והוא לא היחיד שלא שותק. מלבדו ומלבד הגרמ"צ, יש עוד לפחות שני חברי מועצג"ת שלא שותקים).

הכתבה הזו היא סקירה היסטורית משובשת מאוד ביחס לעיר אלעד.
הנימוקים שכתובים בה כטיעונים להפרת ההסכם, רצופים שקרים.
ומסתבר שזו הסיבה שהכתבה היא אנונימית. בשם תלמיד אנונימי.
ויש להתייחס אליה בהתאם.

ובכל מקרה אין קשר בינה לבין המכתב.

המכתב מדבר ברור בעד עצמו. אומר את דברו באופן כללי והחלטי

המכתב אומר לנו : הסכמים בין מפלגות, זה משהו שאין צורך לקיים אם זה גורר פגיעה ברוחניות של עיר.
ואין צורך לנמק מהי הפגיעה.
כל רב וכל אדם יכול לקבוע שיש פגיעה, ובהתאמה לקבוע שאין לקיים הסכמים בין מפלגות.

אם יש בדור הזה מישהו שאני עוד מוכן לסמוך עליו בעניים עצומות זה ר' דוב, לרגע לא פקפקתי בדבריו, אף שלא הבנתי עד הסוף, זכרתי רק בערך את נסיבות התעקשותו בעד פרוש בבחירות האחרונות, שהיתה אז סמל לישרות כנגד האינטרס העצמי (וכנגד השחיתות של יענקי קנייבסקי). הכתבה הזו רק עזרה לי להבין את מי שאקבל את דבריו גם אם יאמר על שמאל שהוא ימין.

מה שחשוב הוא שהוא מלכתחילה כפר בכל עצם ההסכם שהיה מושחת מלכתחילה, ויש לו גם טענה 'לשיטתו' של ההסכם עצמו. עדיין צריך להבהיר למה בחר לכתוב על קיום הסכמים בכלל, הוא כנראה סבור שיושר ומה שטוב לעיר יכול להגיע לפעמים למצב שזה חשוב יותר מהסכמים פחות ישרים וצדיקים. ומי אני שאפקפק, גם ר' גרשון בתחילת דרכו התייצב ראש בראש כנגד קיום פסק בוררות, וכמה הוא צדק. בשביל אדם שהוא ללא ספק כפוף מבוקר ועד ערב למצוות התורה והלכותיה - לומר לפעמים משהו שנראה הפוך זו גדלות.

ירושלמי, יפה דייקת. היוצא מדברי התלמיד המסתורי בקישור שהבאת, שניהול כושל של העיר ורווי סיכסוכים, הוא עצמו סכנה רוחנית או גורם לסכנה רוחנית. ואם יש חשש שבהחלפת ראש העיר, נחזור למצב הכושל הקודם, אזי מותר בגין זה להפר הסכם.

נפלא ביותר. יש עם זה 2 בעיות מרכזיות:

1. ניהול העיר בעבר, אם היה כושל או לא. היה ידוע לפני חתימת ההסכם.
גם ניהול העיר על ידי ישראל פרוש, אם הוא נפלא או לא. גם ידוע לפני חתימת ההסכם.
ההסכם נחתם בידיעת כל הפרטים האלו.

2. כל זה לא כתוב במכתב של הגרד"ל. הטענות על ניהול כושל על ידי 3 ראשי עיר. או שהן נכונות או שלא. או שאפשר להשליך מהן לאדם רביעי או שלא. אפשר לדון בכל זה.
אפשר גם לא לדון בכל זה.
מה שבטוח, טענות אלו לא הובאו במכתב.

וכמובן, זה גם מסוג הטענות שתמיד יכולה מפלגה ולומר אתם שהייתם לפני הייתם כושלים. אני הצלחתי. ולכן אני חייב להמשיך בניגוד להסכם.


מקווה שיש כאלו שעוד זוכרים שבעבר היו ראשי עיר כושלים בבני ברק.
העיר היתה נראית זוועה.
הוקמה וועדה קרואה.
אח"כ נבחר מרדכי קרליץ. בצירוף הסכם שהוא יכהן קדנציה שלמה, ואח"כ נציג אגודת ישראל.

בסיום הקדנציה שהיתה מוצלחת מאוד. אחרי כל אלו הכושלים לפניו.
היו שרצו להפר הסכם.

הגראי"ל לא הרשה אפילו לדבר על הרעיון הזה של הפרת הסכם.

רק 2 דיוקים קטנים:
1) זה לא סתם ניהול כושל. זה ניהול רווי בסיכסוכים מרים.
2) זה לא בהכרח חל על כל עיר. ייתכן ובערים חרדיות אחרות, יש מאפיינים אחרים הגורמים שגם ניהול כושל שרווי בסיכסוכים, אינו מהווה סכנה רוחנית שבגינה יש להפר הסכמים פוליטיים.
(דוגמה למאפיינים אחרים: אוכלוסייה אדוקה יותר, אוכלוסייה מבוגרת יותר, קהילות ותיקות ומבוססות יותר, רבנים גדולים שחיים בעיר ושומרים עליה..)

אפשר לומר כל טענה שהיא, המקלדת סובלת הכל... אפשר גם לומר טענות שלא נטענו במכתבו... מכל מקום, לא הגרד"ל יחליט על מי זה חל ועל מי לא. אלא כל מפלגה שתבקש להפר הסכם, תטען על סכנה רוחנית לא מנומקת. וזהו.