מלחמת יום הכיפורים תשפ"ד
האם גם הפעם נראה כאלה שמתפכחים בעקבות המלחמה וחוזרים לשורשים? כמדומני שיש כבר סימנים וניצנים לכך. מה אנחנו עושים בשביל (אזרחי) מדינה? לענ"ד הכי חשוב והכי קריטי: אנשי ציבור וגם אנשים פרטיים לא להגיב בפומבי לאירועים הללו. לתת למצב להמשיך להתגלגל מעצמו, ולא להרוס אותו עם כמה אמירות 'חכמות' במיוחד. שנית: אחד על אחד - זה הזמן להכות בברזל בעודו חם. זה היה אירוע נגד חילונים מכבדי מסורת, לא נגד דתיים ולא נגד חרדים. רוצים לגזול מהמסורתי או החילוני הלא קיצוני את הזיקה הטבעית שלו ליהדות, את בית סבא, את הקצת אידישקייט שהוא מקפיד עליה. זו המלחמה שלו, ואמפטיה מצדינו בצורה פרטית, רק תקרב. הרבה הגיבו בדווקא: הם עכשיו ''יראו לפרוגרסיביים' שרוצצים להכתיב להם כיצד לחיות ודווקא יתקרבו ליהדות וכדומה (כולל הצבעה לליכוד). תעזרו להם. הציעו להם להתארח בסוכה (בלי נטילת לולב (אם יבקש מעצמו - בבקשה). רק לראות/להראות לילדים). תציעו 'חברותא' טלפונית פעם בשבוע לכמה דקות, רק כדי שיהיה להם מה לענות... תציגו להם את התמונה מההפגנה מהשבוע שעבר, בה מחקו את המילה 'יהודית' מ'מדינה יהודית ודמוקרטית'. תסבירו להם שבכך הם זורקים את מגילת העצמאות כולה לפח המיחזור.
 |
|
|