| נשלח ב-3/10/2023 12:38 |
 |
| |
"הנכדים והנינים של הרב עובדיה בבתי הספר האשכנזיים - כישלון קולוסאלי"
בעוד כשבועיים יחול יום הזיכרון העשירי לרב עובדיה יוסף זצ"ל. ניצן חן, ראש לע"מ, שחיבר בעבר ביוגרפיה על "מרן", אומר כי למרות הצלחת מערכת החינוך של ש"ס, האליטה הש"סניקית נמצאת במוסדות החינוך האשכנזיים.
"שלושה כישלונות יש לרב עובדיה ואי אפשר להתעלם מהם. אחד, תמיד תמיד נמיכות הקומה מול הרבנים הליטאים-האשכנזים, בלתי נסלח הדבר הזה, גם במשברים הלכתיים-תקשורתיים, ונמיכות הקומה הזאת נמשכת עד היום. שתיים, עם כל הכבוד להצלחה של מערכת החינוך של ש"ס, עד היום האליטה הש"סנקית והנכדים והנינים של הרב עובדיה - בבתי הספר האשכנזיים. כישלון קולוסאלי בעיניי".
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2023 14:10 |
|
| |
אתה כותב שהוא חלק בדרך כבוד, ותוך כדי דיבור סותר עצמך מיניה וביה מעדות בנו ר' יצחק, שהספרים נאלצו לעבור צנזורה מקיפה ע"י הגרב"צ אבא שאול (ובספרים האחרונים שלא היתה צנזורה, רואים את ההבדל).
והענין הזה לא מסתכם ב"לחלוק בדרך כבוד" (שבזה ראינו לעיל את ההיפך הגמור) אלא בעיקר בכפיית דעתו בכל דרך אפשרית, דרך שימוש בכל הכח של ש"ס כדי למנות רבנים 'שהולכים בתלם' ולסכל כל מינוי של רב שחולק על "מרן" (תעדכן אותי כשהרב אופיר מלכא יקבל תפקיד כלשהו... למרות היותו חתן של רב במועצת החכמים).
הכבוד שלו זכה מרן הגר"ש משאש הוא מפורסם וידוע - הגר"ע יוסף גם כתב מכתב ברכה לספרו שמש ומגן חלק ד' שיצא לאור לאחר פטירתו של הגר"ש, ובו הכביר אודותיו דברי שבח והלל, ובין היתר כתב במפורש שנחלק עמו על דברים רבים, אבל "את והב בסופה" והאהבה ביניהם מפורסמת וידועה.
בסוף דבריך שוב הוצאת את דבריי מהקשרם, כביכול היתה כאן "התנשאות" מצידו של הגר"ע, ולא היא; היה לו רצון שכולם ילכו לפי פסקי הלכותיו, ותו לא. ולשם כך כל הדרכים כשרות. הוא דיבר הרבה על השו"ע, אבל הוא חלק הרבה על השו"ע, ולמעשה זו היתה הכרעתו ההלכתית שאותה הוא כפה על כולם.
לא מזמן ניהל הרב יצחק יוסף מסע תעמולה בשיעורו השבועי, נגד השו"ע שפסק להניח תפילין בת"ב במנחה ולא בשחרית, בשם מנהג כביכול קדום (אך למעשה החל לפני 250 שנה בבית כנסת בודד בירושלים).
הוא קרא אף לנוהגים כשו"ע, שהם בעצם רוב כלל ישראל, לשנות את מנהגם ולחלוק על השו"ע. זה היה שיא השיאים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2023 17:36 |
|
| |
| Safra כתב: |  | זה גם לא נכון שהרב עובדיה חלק על כולם בצורה בוטה ולא האמין בריבוי דעות
הגר"ע יוסף חשש מנידוי וחרם ליטאי, ולכן התיישר עמם במקרים קיצוניים (כמו במקרה של גיורי צה"ל, שהוא חזר בו והוציא מכתב המתאים לדעת הגרי"ש אלישיב).
אבל בציבור הספרדי היה לו כח אדיר, והוא השתמש בשיעור הלוויין כדי לקטול כל דעה, בדיוק כפי שהגדרת. כמעט כל רב מפורסם שחלק עליו זכה לקיתון של שופכין, מי מעט ומי הרבה.
על החזון איש זצ"ל התבטא "זה לא חזון איש, זה חזון אשה", על הגרב"צ אבא שאול אמר "זה לא אור לציון, זה חושך לציון" (כך העידו שנשמע ממנו בדרשות), על הגר"מ שטרנבוך אמר "איזה שוטה, איזה בהמה... זה בן אדם לא נורמלי" (דרשה מוקלטת שהתפרסמה לפני כמה שנים), על הגר"א תופיק כתב "אפרוח שלא נפתחו עיניו... נער בער... דבריו מהבל ימעטו ובמקום שעמד לא ישב" (שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן לח), על הגר"מ אליהו אמר "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה - זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה" (דרשה), וכתב עליו "אחד המתיימר להיקרא רב... כל השומע יצחק לו" (חזו"ע ט"ו בשבט), על הגרש"מ עמאר התבטא "אדם מכניס סכין בלב חברו ואומר עשיתי לשם שמים" (עוד שיחה מוקלטת), על הרב דוד טהרני אמר "תלמיד המבעט ברבותיו", ועוד.
כל הנ"ל לא עשו עבירה כלשהי, למעט זה שהעזו לחלוק על הגר"ע יוסף.
היחיד (!) שחלק עליו בתוקף ועוז בעשרות הלכות, ועמד על שלו שוב ושוב (כידוע לכל המתמצא בשיחתם הפרושה בשו"ת יביע אומר ושו"ת שמש ומגן), ועם זאת זכה לכבוד עצום, הוא הגר"ש משאש. מכתבו הוא היחיד שהודפס בראש שו"ת יביע אומר חלק י', וגם חלק י"א בהתאם לצוואתו. שמו מוזכר מאות פעמים בשו"ת יביע אומר. האהבה שהיתה ביניהם, ידועה ומפורסמת לכולי עלמא. ככל הנראה הגר"ע יוסף (שהיה קטן מהגר"ש משאש ב-11 שנים) נפעם מענוותו האדירה של הגר"ש משאש שלמרות שחלק עליו התבטל אליו לגמרי והכתיר אותו בתארי כבוד מבהילים. |
|
תסלח לי על השיפוטיות, אבל נראה שכבודו לא מכיר מספיק עובדות וספרים. הרב עובדיה השתדל ברוב הכרכים לחלוק בדרך כבוד יחסית (שמעתי פעם מר' יצחק יוסף, שעד כרך ו של יביע אומר הספר היה עובר להגהה אצל הרב בן ציון והוא היה מעדן את הניסוחים בענוותו. אינני יודע אם זה נכון, אבל אפשר לראות הבדלים רבים בין הכרכים א-ו לאחר כך, מבחינת עריכה וסגנון ואיכות התשובות וכו', וגם בנושא ההשתלחויות שנפוץ יותר מכרך ט ומעלה). תקרא בבקשה את המכתב (לרב ניסים) שמופיע בתחילת הליכות עולם. בכלל אני מציע לך להכיר חומרים לא מצונזרים של הרב עובדיה, ממה שמביא ב' לאו בספרו "ממרן עד מרן". תבין שהרב עובדיה היה אדם רגשן וכתיבתו הייתה חעצמו בסגנון בוטא, והתקווה הייתה שככל שהדברים יפורסמו מישהו יעבור ויעדן. לפעמים זה קרה ולפעמים לא. לגבי הרב משאש, במו אוזניי שמעתי אותו בשיעור מוצש משתלח בו בעזות נגדו (זה היה לגבי הלכות קריאת התורה בשני וחמישי). אגב אני חייב לציין שבדיוק בלילה הזה ישבתי על איזה נושא ונחרדתי מסגנון הכתיבה של הרב משאש עצמו, אבל זה נושא בפני עצמו. - כללו של דבר, הרב עובדיה אהב את כולם ושנא את כולם באותה מידה, הוא ניסה להתעדן בפני רוב הרבנים, הפרט הגדולים ממנו, ובמודפס לרוב התקיימה עריכה שטיפלה בזה. כך או כך, לא נראה לי שזה נבע מהתנשאות או רצון לבטל דעות של אחרים, ובוודאי שלא נכון לייחס לו את מעשיו של בנו.
תוקן על ידי הדיבוק ב- 06/10/2023 17:37:38
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2023 17:25 |
|
| |
| hot_trend כתב: | | | לה''ו. לא כשלון, ולא קולסואלי! בכל העולם, מדינות, ערים, שכונות, בניינים יש אליטה. ואליטה שולחת ללימודים במקום שנחשב בעיניהם אליטה. זה שהעמך בכל הנ''ל לא רוצה/יכול זה הטבע שברא הקב''ה. הכותב הנו תושב פשוט בעיר הכי עניה במדינה, ועדיין הצליח לשלוח את ילדיו (בזכות הכישורים שחנן אותם הקב''ה) לישיבות והמוסדות הכי אליטיסטיים.
במובן מסוים, זו התיאוריה של אבישי בן חיים על נסיכי הליכוד. לדעתו הבכירים מכל הצדדים שלחו את ילדיהם למוסדות שנחשבו טליטיסטים והתוצאה הייתה שכל האילטות מכל הכיוונים הפוליטיים יצרו את ישראל הראשונה, וכולם נטו לעמדה הפוליטית שנשבה במוסדות האליטיסטיים, ואילו בישראל השנייה צומחת אוכלוסייה שמאמינה בעקרונות שהנסיכים לא מאמינים בה (וזו הסיבה שביבי נהיה מנהיג בלתי מעורער, כי מצד אחד הוא נסיך ואליטיסט ונאור, ומצד שני הוא לא ספג את כל השמאלניות במוסדות האליטה). מצד שני, ביחס לש"ס שפעלה בתקופה אחרת, הציפיות צריכות להיות שהיא תצליח ליצור אליטה מקבילה...
לה''ו. ביבי צלא 0מול אליטיסטי?!
הוא נתן לערבים יותר משימון-רבין-שרון שר''י.
אבל זה נושא לאשכולי ביביהו |
|
התכוונתי מבחינת השתייכות פוליטית. גם שרון בסוף הוקא מהשמאל בניגוד לביבי שעדיין מזוהה עם צד אחד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2023 17:24 |
|
| |
| Safra כתב: | | |
איך אתה מעז לדבר סרה על קדושים אשר בארץ? "שאף להיות סוג של מרן"?
אתה קורא את הדברים במשקפיים מלוכלכות מאוד, במקום להתפעל מילד קטן ששאיפתו היתה להיות גדול בישראל, והוא התמיד בתורה ימים ולילות עד שהגיע לזה.
כפי שכבר כתבתי לעיל, זה לא הגיע ממקום של גאווה ח"ו אלא שאיפה רוחנית שכולם יקבלו את ההלכה כפי שהוא הכריע אותה, וזו האמת מבחינתו. |
|
מילד קטן כזה אפשר להתפעל (וגם לחנך לפרופורציות), מאדם מבוגר הציפיות אחרות...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2023 13:23 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | | |
איך אתה מעז לדבר סרה על קדושים אשר בארץ? "שאף להיות סוג של מרן"?
|
|
אתה קורא את הדברים במשקפיים מלוכלכות מאוד, במקום להתפעל מילד קטן ששאיפתו היתה להיות גדול בישראל, והוא התמיד בתורה ימים ולילות עד שהגיע לזה.
כפי שכבר כתבתי לעיל, זה לא הגיע ממקום של גאווה ח"ו אלא שאיפה רוחנית שכולם יקבלו את ההלכה כפי שהוא הכריע אותה, וזו האמת מבחינתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 21:21 |
|
| |
| הדיבוק כתב: | | | לה''ו. לא כשלון, ולא קולסואלי! בכל העולם, מדינות, ערים, שכונות, בניינים יש אליטה. ואליטה שולחת ללימודים במקום שנחשב בעיניהם אליטה. זה שהעמך בכל הנ''ל לא רוצה/יכול זה הטבע שברא הקב''ה. הכותב הנו תושב פשוט בעיר הכי עניה במדינה, ועדיין הצליח לשלוח את ילדיו (בזכות הכישורים שחנן אותם הקב''ה) לישיבות והמוסדות הכי אליטיסטיים.
במובן מסוים, זו התיאוריה של אבישי בן חיים על נסיכי הליכוד. לדעתו הבכירים מכל הצדדים שלחו את ילדיהם למוסדות שנחשבו טליטיסטים והתוצאה הייתה שכל האילטות מכל הכיוונים הפוליטיים יצרו את ישראל הראשונה, וכולם נטו לעמדה הפוליטית שנשבה במוסדות האליטיסטיים, ואילו בישראל השנייה צומחת אוכלוסייה שמאמינה בעקרונות שהנסיכים לא מאמינים בה (וזו הסיבה שביבי נהיה מנהיג בלתי מעורער, כי מצד אחד הוא נסיך ואליטיסט ונאור, ומצד שני הוא לא ספג את כל השמאלניות במוסדות האליטה). מצד שני, ביחס לש"ס שפעלה בתקופה אחרת, הציפיות צריכות להיות שהיא תצליח ליצור אליטה מקבילה... |
|
לה''ו. ביבי צלא 0מול אליטיסטי?!
הוא נתן לערבים יותר משימון-רבין-שרון שר''י.
אבל זה נושא לאשכולי ביביהו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 19:59 |
|
| |
| Safra כתב: | |
הוצאת את דבריי מהקשרם לגמרי. זה לא קשור כלל לשחצנות, או לפרסום, הוא לא היה שחצן חלילה וגם לא רודף פרסום. הוא פשוט שאף מגיל קטן להיות סוג של "מרן", להיות המכריע בכל הלכה סבוכה, ולגרום לכך שהעולם ינהג כפי שהוא הכריע.
זה התחיל בעמידה על האמת שלו מול כל גדולי הדור, בעקשנות על צדקת הדרך, וזה נגמר בלשלוח את הילדים שלו לקשקש על כל סידור שלא נדפס כפי הנוסח שהוא הכריע (כעדות בנו, הרב יצחק יוסף) ובטרפוד כל מינוי של רב שאינו הולך "בתלם".
|
|
איך אתה מעז לדבר סרה על קדושים אשר בארץ?
"שאף להיות סוג של מרן"?
מבלי להתייחס לחוסר ההגינות שמי שנפטר לא כאן לענות לך בחזרה, למרות שברוב ענוותנותו בטח היה שותק
יש דין ויש דיין!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 15:18 |
|
| |
| הדיבוק כתב: | | | זה גם לא נכון שהרב עובדיה חלק על כולם בצורה בוטה ולא האמין בריבוי דעות |
|
הגר"ע יוסף חשש מנידוי וחרם ליטאי, ולכן התיישר עמם במקרים קיצוניים (כמו במקרה של גיורי צה"ל, שהוא חזר בו והוציא מכתב המתאים לדעת הגרי"ש אלישיב).
אבל בציבור הספרדי היה לו כח אדיר, והוא השתמש בשיעור הלוויין כדי לקטול כל דעה, בדיוק כפי שהגדרת. כמעט כל רב מפורסם שחלק עליו זכה לקיתון של שופכין, מי מעט ומי הרבה.
על החזון איש זצ"ל התבטא "זה לא חזון איש, זה חזון אשה", על הגרב"צ אבא שאול אמר "זה לא אור לציון, זה חושך לציון" (כך העידו שנשמע ממנו בדרשות), על הגר"מ שטרנבוך אמר "איזה שוטה, איזה בהמה... זה בן אדם לא נורמלי" (דרשה מוקלטת שהתפרסמה לפני כמה שנים), על הגר"א תופיק כתב "אפרוח שלא נפתחו עיניו... נער בער... דבריו מהבל ימעטו ובמקום שעמד לא ישב" (שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן לח), על הגר"מ אליהו אמר "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה - זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה" (דרשה), וכתב עליו "אחד המתיימר להיקרא רב... כל השומע יצחק לו" (חזו"ע ט"ו בשבט), על הגרש"מ עמאר התבטא "אדם מכניס סכין בלב חברו ואומר עשיתי לשם שמים" (עוד שיחה מוקלטת), על הרב דוד טהרני אמר "תלמיד המבעט ברבותיו", ועוד.
כל הנ"ל לא עשו עבירה כלשהי, למעט זה שהעזו לחלוק על הגר"ע יוסף.
היחיד (!) שחלק עליו בתוקף ועוז בעשרות הלכות, ועמד על שלו שוב ושוב (כידוע לכל המתמצא בשיחתם הפרושה בשו"ת יביע אומר ושו"ת שמש ומגן), ועם זאת זכה לכבוד עצום, הוא הגר"ש משאש. מכתבו הוא היחיד שהודפס בראש שו"ת יביע אומר חלק י', וגם חלק י"א בהתאם לצוואתו. שמו מוזכר מאות פעמים בשו"ת יביע אומר. האהבה שהיתה ביניהם, ידועה ומפורסמת לכולי עלמא. ככל הנראה הגר"ע יוסף (שהיה קטן מהגר"ש משאש ב-11 שנים) נפעם מענוותו האדירה של הגר"ש משאש שלמרות שחלק עליו התבטל אליו לגמרי והכתיר אותו בתארי כבוד מבהילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 15:03 |
|
| |
| הדיבוק כתב: | | ספרא, אתה מציג נושא קצת רחב בצורה קצת קטנונית וצרה. אתה באמת חושב שהדבר היחיד שרצה הרב עובדיה זה להיות הכי הכי מפורסם
הוא אדם טוב ונוח וקשה לצייר אותו שחצן ואוטוקרטי
|
|
הוצאת את דבריי מהקשרם לגמרי. זה לא קשור כלל לשחצנות, או לפרסום, הוא לא היה שחצן חלילה וגם לא רודף פרסום. הוא פשוט שאף מגיל קטן להיות סוג של "מרן", להיות המכריע בכל הלכה סבוכה, ולגרום לכך שהעולם ינהג כפי שהוא הכריע.
זה התחיל בעמידה על האמת שלו מול כל גדולי הדור, בעקשנות על צדקת הדרך, וזה נגמר בלשלוח את הילדים שלו לקשקש על כל סידור שלא נדפס כפי הנוסח שהוא הכריע (כעדות בנו, הרב יצחק יוסף) ובטרפוד כל מינוי של רב שאינו הולך "בתלם".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 14:59 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | | | או שהוא מצביע על כך שבתי הספר האשכנזיים איכותיים יותר, וזהו אכן הכשלון עצמו |
|
אין כאן כישלון כלשהו, כי מדובר בגלגל בלתי ניתן לעצירה. המשפחות האיכותיות הספרדיות שולחות (או מנסות לשלוח) את ילדיהם לבתי ספר וישיבות אשכנזיות, הישיבות הליטאיות מקבלות רק את העידית (ולמרות זאת מגיעות ל30/40 אחוז ספרדים, בגלל הביקוש העצום), הן הופכות למצויינות, ושוב המשפחות האיכותיות מנסות בכל כוחן לשלוח את ילדיהם לשם.
בכדי שהגלגל יעצר, והישיבות הליטאיות יחזרו למקומן הטבעי והנורמלי (קרי; בינוני מינוס), צריך להיות מצב שאף משפחה איכותית ספרדית לא תשלח את ילדיה אליהן, ומצב כזה לא יקרה, כי אף אחד לא מוכן להקריב את ילדיו עבור העתיד הרחוק, כדי שאולי ביום מן הימים יהיה מצב אידיאלי שספרדים לומדים אצל ספרדים ולא מלקקים לאשכנזים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 14:32 |
|
| |
| hot_trend כתב: | | | לה''ו. לא כשלון, ולא קולסואלי! בכל העולם, מדינות, ערים, שכונות, בניינים יש אליטה. ואליטה שולחת ללימודים במקום שנחשב בעיניהם אליטה. זה שהעמך בכל הנ''ל לא רוצה/יכול זה הטבע שברא הקב''ה. הכותב הנו תושב פשוט בעיר הכי עניה במדינה, ועדיין הצליח לשלוח את ילדיו (בזכות הכישורים שחנן אותם הקב''ה) לישיבות והמוסדות הכי אליטיסטיים. |
|
במובן מסוים, זו התיאוריה של אבישי בן חיים על נסיכי הליכוד. לדעתו הבכירים מכל הצדדים שלחו את ילדיהם למוסדות שנחשבו טליטיסטים והתוצאה הייתה שכל האילטות מכל הכיוונים הפוליטיים יצרו את ישראל הראשונה, וכולם נטו לעמדה הפוליטית שנשבה במוסדות האליטיסטיים, ואילו בישראל השנייה צומחת אוכלוסייה שמאמינה בעקרונות שהנסיכים לא מאמינים בה (וזו הסיבה שביבי נהיה מנהיג בלתי מעורער, כי מצד אחד הוא נסיך ואליטיסט ונאור, ומצד שני הוא לא ספג את כל השמאלניות במוסדות האליטה). מצד שני, ביחס לש"ס שפעלה בתקופה אחרת, הציפיות צריכות להיות שהיא תצליח ליצור אליטה מקבילה...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 14:22 |
|
| |
ספרא, אתה מציג נושא קצת רחב בצורה קצת קטנונית וצרה. אתה באמת חושב שהדבר היחיד שרצה הרב עובדיה זה להיות הכי הכי מפורסם והמילה האחרונה בכל דבר? זה גם לא מסתבר לכל מי שהכיר אותו, כי הוא אדם טוב ונוח וקשה לצייר אותו שחצן ואוטוקרטי (יהיו שיאמרו: בשונה מחלק מאלו שחלקו עליו). זה גם לא נכון שהרב עובדיה חלק על כולם בצורה בוטה ולא האמין בריבוי דעות. הרב יצחק יוסף זה סיפור אחר, הוא כמו הרבה בנים של רבנים, עסוק בלהילחם את מלחמות אביו ואין לו מקום לאישיות שלו עצמו ולא למקומות שאביו אכן טעה וכדו' (יש אגרת כזו של הרמבם על הבן שלו, והיו עוד הרבה בני רבנים כאלה לאורך הדורות. זה לא מפתיע אבל גם לא מחמיא). יש רבנים ספרדיים אחרים אבל לפחות לטעמי, חלקם הם מהדורה לעומתית של הרב יצחק יוסף, ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 05:04 |
|
| |
| מכמונת כתב: | | "הנכדים והנינים של הרב עובדיה בבתי הספר האשכנזיים - כישלון קולוסאלי"
|
|
או שהוא מצביע על כך שבתי הספר האשכנזיים איכותיים יותר, וזהו אכן הכשלון עצמו
מצד שני, הוא הרים את קרנה של יהדות המזרח, הרים אותם מעפר, וזה לא אומר שיהדות המזרח צריכה לעבור את האשכנזית, הצלחה יכול להיות גם הדרך שהם עשו מאיפה שהם היו ועד היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2023 22:19 |
|
| |
המשמעות של כל הנ"ל היא שחינוך אשכנזי או ספרדי לא באמת עניין את הגר"ע יוסף (שבעצמו שלח את בניו למוסדות אשכנזיים דוקא), אלא מטרתו היתה שבאמצעות החינוך הספרדי יקבל הציבור הספרדי את הלכותיו, לדוגמא - בכל המוסדות של ש"ס ספרי ההלכה הם בהתאם לשיטתו של הגר"ע יוסף, ושום ספר אחר לא יכנס, ועל הקירות תלויות תמונותיו של הגר"ע יוסף בלבד, ושום גדול אחר לא יכנס (מה שמזכיר קצת את צפון קוריאה).
אבל כל שטיפת המוח הזאת מהגיל הרך, לא עובדת בסופו של דבר. כי כשהילד עדיין ילד, הוא עוד יריב עם ההורים שלו כיצד הם נוהגים ככה וככה, והרי הרב עובדיה פסק אחרת ואין עוד מלבדו. אבל כשהילד גדל ופותח עוד ספרים, כמו סדרת הספרים "דברי שלום ואמת" של הרב שלמה טולדנו, שמבארת את מקורו של כל מנהג בראשונים ובאחרונים בטוב טעם ודעת, הילד מעריך את ההורים שלו, רוצה להמשיך את דרכם ומתמלא כעס על כל אלה שהסתירו ממנו את האמת, ועשו מההורים שלו רשעים ובורים.
מאוד קשה לכפות על הציבור לאורך זמן רב את ההבנה שכל רבני הדור הזה שליט"א וזצ"ל הם אהבלים גמורים, והגר"ע יוסף הוא היחיד שה' עמו והלכה כמותו. כי הספרים מצויים ונגישים בכל מקום, וכל ת"ח שלומד סוגיה יכול לפתוח ספרים ולשמוע את שני הצדדים.
ההשפעה הפסיכולוגית היא בעיקר על המון העם שבשדות - אלה שלא מכירים שום ספר חוץ מ"ילקוט יוסף". אבל גם הם מתוודעים בשלב מסויים לשיטות נוספות, באמצעות אמצעי המדיה השונים. ואם הם בכל זאת לא מכירים, אז הרב יצחק יוסף דואג להכיר להם בכל מוצ"ש את השיטות החולקות, כי הוא מרגיש חובה וצורך לענות לכל חולק...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2023 22:05 |
|
| |
מגמת חייו של הגר"ע יוסף זצ"ל מגיל קטן, היתה להיות כמו מרן השו"ע - דמות שהוא העריץ ביותר - שכולי עלמא יקבלו את פסקיו, כולל האשכנזים (כפי שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ה, אורח חיים סימן לז). לשם כך הוא נלחם ברבני עדתו העיראקים שזרקו עליו עגבניות בשוק מחנה יהודה ועשו מדורה מספרי יביע אומר, וגם ברבני כל העדות האחרות. ברבנים האשכנזיים הוא לא נלחם, הוא התייאש מראש.
[למעשה, גם פסקי השו"ע לא התקבלו במלואם, ואפילו בעירו בצפת לא נהגו כמותו בפרטים מסויימים, והגר"ע עצמו לא קיבל את פסקי מרן השו"ע אלא חלק עליו פעמים רבות, אם מתוך סב"ל, אם מתוך מנהג, אם מתוך טעמים אחרים].
כשהוא התמנה להיות ראשון לציון, היתה לו תקווה שיצליח בזה, אך חוקקו חוק פרסונלי שהגביל את כהונתו, מה שגרם לו לשברון לב, ובמקביל גרם לו להסכים לעמוד בראש תנועת ש"ס.
ש"ס דאגה לתקציבים עבור המוסדות הספרדיים, והיא הצליחה בזה מאוד, עד שהגענו כיום למצב של 70 אחוז בני תורה ספרדיים מול 30 אחוז אשכנזיים (נתון שפורסם ב2009 באתר כיכר השבת).
אבל לא זו היתה מטרתו העיקרית של הגר"ע יוסף, אלא הוא השתמש בש"ס כדי לשלוט בעולם ההלכה הספרדי בכל דרך אפשרית - הוא דאג שימונו אך ורק רבנים מטעמו, ויתקעו כל מינוי של רב שאינו הולך בקו שלו (וכך זה נמשך עד עצם היום הזה), ויפרסמו את ספריו וספרי בניו בכל בית כנסת ובית מדרש, ובעלונים שונים וכו'.
לש"ס היה אינטרס אחר, פוליטי, אבל האינטרס שלה התמזג עם האינטרס ההלכתי של הגר"ע יוסף, וכך הם הנפיקו עשרות אלפי פרסומים לקהל הרחב, וערכו אלפי אירועים, שהמוטיב החוזר והנשנה שלהם היה - הפוסק היחיד שקיים בעולם הוא הגר"ע יוסף, שגדלותו בתורה היא נדירה, וכל הפוסקים האחרים בטלים ומבוטלים.
בשורה התחתונה, גם לאחר עשר שנים מפטירתו, ולאחר שהיתה לו הצלחה אדירה במינוי בנו אחריו כראשון לציון, והמשך השליטה של ש"ס במינויים ותקציבים (כאן המקום לציין שגם אני כספרדי הצבעתי ש"ס - אין לנו שום אלטרנטיבה אחרת שדואגת לציבור החרדי הספרדי), והצלחה בהטמעת הלכותיו ברוב הציבור הספרדי, אפשר לסכם ולומר שכל המלחמות התורניות נחלו אכזבה.
הזכרתי לעיל שרוב בני התורה הם ספרדיים, שזהו נתון מתוך הרישום של הישיבות הספרדיות (ברחבי הארץ קיימות היום כ- 60-70 ישיבות קטנות אשכנזיות, לעומת כ-130-120 ישיבות מקבילות ספרדיות). אבל רוב הישיבות הספרדיות החדשות נבנו ע"י בוגרי הישיבות האשכנזיות. רבים מראשי הישיבות הללו, הינם בוגרי ישיבות חברון, פוניבז', עטרת ישראל, בית מתתיהו ועוד. הם אף עומדים בקשר הדוק עם רבותיהם, אלו המלווים את דרכה של הישיבה, לעיתים על כל צעד ושעל.
הישיבות הללו ברובן, אינן קשורות בכל דרך שהיא למערכת החינוך הש"סית. הן אינן מזוהות עימה, ובמקרים רבים אף להיפך. חלק משמעותי מהעומדים בראשן הינו אשכנזי. גם מהחלק הספרדי, רבים הם הרואים בראשי הישיבות האשכנזיות את רבותיהם, ואולי בכך טמונה ההצלחה היחסית שלהם.
רבים מבוגרי הישיבות האלה יונקים תורה אחרת לגמרי מתורתו של הגר"ע יוסף. זה יכול להיות הגר"ש משאש, הגרב"צ אבא שאול, וזה יכול להיות גם הרב אופיר מלכה, או רב אשכנזי. וזה לא מתבטא רק בחבישת פאה, שאת זה אפשר למצוא גם אצל נכדותיו של הגר"ע יוסף ומשפחתו המורחבת, ואצל רבני ש"ס וח"כיהם. אלא בעיקר בשורש ההבנה שהגר"ע יוסף הוא לא הפוסק היחיד בעולם, ואין חובה לפסוק כמותו.
בדומה לאביו זצ"ל, גם הראשון לציון הנוכחי, הרב יצחק יוסף, מנהל מלחמת עולם נגד כל מי שהעז לחלוק על אביו. כמעט בכל מוצ"ש הוא מדבר בשיעורו על החולקים (יאמר לשבחו שהוא דואג שהציבור לא ישכח מי הם ומה הם אומרים), עוקץ את פלוני, יורד על פלוני, אבל חוץ מהוצאת קיטור זה לא מוביל לשום מקום.
זה הגיע לשיא בניסיון להחתים רבנים על כרוז המכריז שהרב עובדיה הוא המלך ואין עוד מלבדו, ונגמר בכך שחלק מהחותמים חזרו בהם או הכחישו, והכל הפך לעורבא פרח, עולם כמנהגו נוהג.
קחו לדוגמא את הרב אופיר מלכה שנותן שיעורים ברדיו ובעוד מקומות, כתב ספרים ונערץ על הציבור, מזכיר את הגר"ע יוסף ביראת כבוד אבל חולק עליו במקומות לא מעטים. הרב יצחק יוסף נלחם נגדו בכל הכח, אבל ללא הועיל. אני אישית מכיר בני תורה רבים שהולכים כפסקיו.
בציבור החרדי התפתחו קבוצות גדולות מאוד של תלמידי הגר"מ מאזוז, תלמידי הגר"ש משאש, תלמידי הגרב"צ, ועוד קבוצות קטנות של תלמידי הגר"ב טולדנו (בעיקר ראשי ישיבות), הרב סופר, רבני תימן, ועוד ועוד.
ישנה רשת גדולה מאוד של בתי כנסת המכונים "מנין בני תורה" שנשיאם הוא הרב זעפרני וחלקם הגדול נוהג במנהגי מרוקו קלה כבחמורה (ברכה על ההלל בר"ח, שהגר"ע הגדיר כברכה לבטלה, תפילה בנוסח המקורי ללא שום שינויים שהונהגו בסידור חזון עובדיה ודומיו, וכו').
המלחמה הפכה לקטנונית מאוד וטעונה מאוד. הרב יצחק יוסף מציג בשיעורו את החולקים כעמי הארץ גמורים, תוך כדי שהוא מביא את נימוקיהם בקיצור ובחוסר (לעיתים אפילו בעיוות), הם מצידם "נפגעים" (עיינו למשל בעלון 'בית נאמן' של הרב מאזוז), תלמידיהם משיבים מלחמה בפרסומים שלהם (כמו ירחון אור תורה ודומיו), וכך זה חוזר שוב ושוב ושוב.
ואני תוהה מתי יהיה מאן דהו שיעצור את הגלגל הזה ויפנים שהלכה אינה מתמטיקה, תמיד היו ויהיו רבנים שונים עם דעות שונות, וצריך לכבד את כולם, כמאמר המשנה באבות פרק ד "ואל תאמר קבלו דעתי - אם חלקו עליך חבריך בדעה, אל תחייבם לקבל סברתך, לפי שהבחירה בידם לקבל דברך, ואין הבחירה בידך לחייבם בדברך" (פירוש הרמב"ם שם).
|
|
|
|
|
|
