|
|
| נשלח ב-5/10/2023 15:03 |
 |
| |
| הדיבוק כתב: |  | ספרא, אתה מציג נושא קצת רחב בצורה קצת קטנונית וצרה. אתה באמת חושב שהדבר היחיד שרצה הרב עובדיה זה להיות הכי הכי מפורסם
הוא אדם טוב ונוח וקשה לצייר אותו שחצן ואוטוקרטי
|
|
הוצאת את דבריי מהקשרם לגמרי. זה לא קשור כלל לשחצנות, או לפרסום, הוא לא היה שחצן חלילה וגם לא רודף פרסום. הוא פשוט שאף מגיל קטן להיות סוג של "מרן", להיות המכריע בכל הלכה סבוכה, ולגרום לכך שהעולם ינהג כפי שהוא הכריע.
זה התחיל בעמידה על האמת שלו מול כל גדולי הדור, בעקשנות על צדקת הדרך, וזה נגמר בלשלוח את הילדים שלו לקשקש על כל סידור שלא נדפס כפי הנוסח שהוא הכריע (כעדות בנו, הרב יצחק יוסף) ובטרפוד כל מינוי של רב שאינו הולך "בתלם".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 15:18 |
|
| |
| הדיבוק כתב: | | | זה גם לא נכון שהרב עובדיה חלק על כולם בצורה בוטה ולא האמין בריבוי דעות |
|
הגר"ע יוסף חשש מנידוי וחרם ליטאי, ולכן התיישר עמם במקרים קיצוניים (כמו במקרה של גיורי צה"ל, שהוא חזר בו והוציא מכתב המתאים לדעת הגרי"ש אלישיב).
אבל בציבור הספרדי היה לו כח אדיר, והוא השתמש בשיעור הלוויין כדי לקטול כל דעה, בדיוק כפי שהגדרת. כמעט כל רב מפורסם שחלק עליו זכה לקיתון של שופכין, מי מעט ומי הרבה.
על החזון איש זצ"ל התבטא "זה לא חזון איש, זה חזון אשה", על הגרב"צ אבא שאול אמר "זה לא אור לציון, זה חושך לציון" (כך העידו שנשמע ממנו בדרשות), על הגר"מ שטרנבוך אמר "איזה שוטה, איזה בהמה... זה בן אדם לא נורמלי" (דרשה מוקלטת שהתפרסמה לפני כמה שנים), על הגר"א תופיק כתב "אפרוח שלא נפתחו עיניו... נער בער... דבריו מהבל ימעטו ובמקום שעמד לא ישב" (שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן לח), על הגר"מ אליהו אמר "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה - זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה" (דרשה), וכתב עליו "אחד המתיימר להיקרא רב... כל השומע יצחק לו" (חזו"ע ט"ו בשבט), על הגרש"מ עמאר התבטא "אדם מכניס סכין בלב חברו ואומר עשיתי לשם שמים" (עוד שיחה מוקלטת), על הרב דוד טהרני אמר "תלמיד המבעט ברבותיו", ועוד.
כל הנ"ל לא עשו עבירה כלשהי, למעט זה שהעזו לחלוק על הגר"ע יוסף.
היחיד (!) שחלק עליו בתוקף ועוז בעשרות הלכות, ועמד על שלו שוב ושוב (כידוע לכל המתמצא בשיחתם הפרושה בשו"ת יביע אומר ושו"ת שמש ומגן), ועם זאת זכה לכבוד עצום, הוא הגר"ש משאש. מכתבו הוא היחיד שהודפס בראש שו"ת יביע אומר חלק י', וגם חלק י"א בהתאם לצוואתו. שמו מוזכר מאות פעמים בשו"ת יביע אומר. האהבה שהיתה ביניהם, ידועה ומפורסמת לכולי עלמא. ככל הנראה הגר"ע יוסף (שהיה קטן מהגר"ש משאש ב-11 שנים) נפעם מענוותו האדירה של הגר"ש משאש שלמרות שחלק עליו התבטל אליו לגמרי והכתיר אותו בתארי כבוד מבהילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 19:59 |
|
| |
| Safra כתב: | |
הוצאת את דבריי מהקשרם לגמרי. זה לא קשור כלל לשחצנות, או לפרסום, הוא לא היה שחצן חלילה וגם לא רודף פרסום. הוא פשוט שאף מגיל קטן להיות סוג של "מרן", להיות המכריע בכל הלכה סבוכה, ולגרום לכך שהעולם ינהג כפי שהוא הכריע.
זה התחיל בעמידה על האמת שלו מול כל גדולי הדור, בעקשנות על צדקת הדרך, וזה נגמר בלשלוח את הילדים שלו לקשקש על כל סידור שלא נדפס כפי הנוסח שהוא הכריע (כעדות בנו, הרב יצחק יוסף) ובטרפוד כל מינוי של רב שאינו הולך "בתלם".
|
|
איך אתה מעז לדבר סרה על קדושים אשר בארץ?
"שאף להיות סוג של מרן"?
מבלי להתייחס לחוסר ההגינות שמי שנפטר לא כאן לענות לך בחזרה, למרות שברוב ענוותנותו בטח היה שותק
יש דין ויש דיין!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2023 21:21 |
|
| |
| הדיבוק כתב: | | | לה''ו. לא כשלון, ולא קולסואלי! בכל העולם, מדינות, ערים, שכונות, בניינים יש אליטה. ואליטה שולחת ללימודים במקום שנחשב בעיניהם אליטה. זה שהעמך בכל הנ''ל לא רוצה/יכול זה הטבע שברא הקב''ה. הכותב הנו תושב פשוט בעיר הכי עניה במדינה, ועדיין הצליח לשלוח את ילדיו (בזכות הכישורים שחנן אותם הקב''ה) לישיבות והמוסדות הכי אליטיסטיים.
במובן מסוים, זו התיאוריה של אבישי בן חיים על נסיכי הליכוד. לדעתו הבכירים מכל הצדדים שלחו את ילדיהם למוסדות שנחשבו טליטיסטים והתוצאה הייתה שכל האילטות מכל הכיוונים הפוליטיים יצרו את ישראל הראשונה, וכולם נטו לעמדה הפוליטית שנשבה במוסדות האליטיסטיים, ואילו בישראל השנייה צומחת אוכלוסייה שמאמינה בעקרונות שהנסיכים לא מאמינים בה (וזו הסיבה שביבי נהיה מנהיג בלתי מעורער, כי מצד אחד הוא נסיך ואליטיסט ונאור, ומצד שני הוא לא ספג את כל השמאלניות במוסדות האליטה). מצד שני, ביחס לש"ס שפעלה בתקופה אחרת, הציפיות צריכות להיות שהיא תצליח ליצור אליטה מקבילה... |
|
לה''ו. ביבי צלא 0מול אליטיסטי?!
הוא נתן לערבים יותר משימון-רבין-שרון שר''י.
אבל זה נושא לאשכולי ביביהו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2023 13:23 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | | |
איך אתה מעז לדבר סרה על קדושים אשר בארץ? "שאף להיות סוג של מרן"?
|
|
אתה קורא את הדברים במשקפיים מלוכלכות מאוד, במקום להתפעל מילד קטן ששאיפתו היתה להיות גדול בישראל, והוא התמיד בתורה ימים ולילות עד שהגיע לזה.
כפי שכבר כתבתי לעיל, זה לא הגיע ממקום של גאווה ח"ו אלא שאיפה רוחנית שכולם יקבלו את ההלכה כפי שהוא הכריע אותה, וזו האמת מבחינתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2023 17:24 |
|
| |
| Safra כתב: | | |
איך אתה מעז לדבר סרה על קדושים אשר בארץ? "שאף להיות סוג של מרן"?
אתה קורא את הדברים במשקפיים מלוכלכות מאוד, במקום להתפעל מילד קטן ששאיפתו היתה להיות גדול בישראל, והוא התמיד בתורה ימים ולילות עד שהגיע לזה.
כפי שכבר כתבתי לעיל, זה לא הגיע ממקום של גאווה ח"ו אלא שאיפה רוחנית שכולם יקבלו את ההלכה כפי שהוא הכריע אותה, וזו האמת מבחינתו. |
|
מילד קטן כזה אפשר להתפעל (וגם לחנך לפרופורציות), מאדם מבוגר הציפיות אחרות...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2023 17:25 |
|
| |
| hot_trend כתב: | | | לה''ו. לא כשלון, ולא קולסואלי! בכל העולם, מדינות, ערים, שכונות, בניינים יש אליטה. ואליטה שולחת ללימודים במקום שנחשב בעיניהם אליטה. זה שהעמך בכל הנ''ל לא רוצה/יכול זה הטבע שברא הקב''ה. הכותב הנו תושב פשוט בעיר הכי עניה במדינה, ועדיין הצליח לשלוח את ילדיו (בזכות הכישורים שחנן אותם הקב''ה) לישיבות והמוסדות הכי אליטיסטיים.
במובן מסוים, זו התיאוריה של אבישי בן חיים על נסיכי הליכוד. לדעתו הבכירים מכל הצדדים שלחו את ילדיהם למוסדות שנחשבו טליטיסטים והתוצאה הייתה שכל האילטות מכל הכיוונים הפוליטיים יצרו את ישראל הראשונה, וכולם נטו לעמדה הפוליטית שנשבה במוסדות האליטיסטיים, ואילו בישראל השנייה צומחת אוכלוסייה שמאמינה בעקרונות שהנסיכים לא מאמינים בה (וזו הסיבה שביבי נהיה מנהיג בלתי מעורער, כי מצד אחד הוא נסיך ואליטיסט ונאור, ומצד שני הוא לא ספג את כל השמאלניות במוסדות האליטה). מצד שני, ביחס לש"ס שפעלה בתקופה אחרת, הציפיות צריכות להיות שהיא תצליח ליצור אליטה מקבילה...
לה''ו. ביבי צלא 0מול אליטיסטי?!
הוא נתן לערבים יותר משימון-רבין-שרון שר''י.
אבל זה נושא לאשכולי ביביהו |
|
התכוונתי מבחינת השתייכות פוליטית. גם שרון בסוף הוקא מהשמאל בניגוד לביבי שעדיין מזוהה עם צד אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2023 17:36 |
|
| |
| Safra כתב: | | זה גם לא נכון שהרב עובדיה חלק על כולם בצורה בוטה ולא האמין בריבוי דעות
הגר"ע יוסף חשש מנידוי וחרם ליטאי, ולכן התיישר עמם במקרים קיצוניים (כמו במקרה של גיורי צה"ל, שהוא חזר בו והוציא מכתב המתאים לדעת הגרי"ש אלישיב).
אבל בציבור הספרדי היה לו כח אדיר, והוא השתמש בשיעור הלוויין כדי לקטול כל דעה, בדיוק כפי שהגדרת. כמעט כל רב מפורסם שחלק עליו זכה לקיתון של שופכין, מי מעט ומי הרבה.
על החזון איש זצ"ל התבטא "זה לא חזון איש, זה חזון אשה", על הגרב"צ אבא שאול אמר "זה לא אור לציון, זה חושך לציון" (כך העידו שנשמע ממנו בדרשות), על הגר"מ שטרנבוך אמר "איזה שוטה, איזה בהמה... זה בן אדם לא נורמלי" (דרשה מוקלטת שהתפרסמה לפני כמה שנים), על הגר"א תופיק כתב "אפרוח שלא נפתחו עיניו... נער בער... דבריו מהבל ימעטו ובמקום שעמד לא ישב" (שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן לח), על הגר"מ אליהו אמר "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה - זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה" (דרשה), וכתב עליו "אחד המתיימר להיקרא רב... כל השומע יצחק לו" (חזו"ע ט"ו בשבט), על הגרש"מ עמאר התבטא "אדם מכניס סכין בלב חברו ואומר עשיתי לשם שמים" (עוד שיחה מוקלטת), על הרב דוד טהרני אמר "תלמיד המבעט ברבותיו", ועוד.
כל הנ"ל לא עשו עבירה כלשהי, למעט זה שהעזו לחלוק על הגר"ע יוסף.
היחיד (!) שחלק עליו בתוקף ועוז בעשרות הלכות, ועמד על שלו שוב ושוב (כידוע לכל המתמצא בשיחתם הפרושה בשו"ת יביע אומר ושו"ת שמש ומגן), ועם זאת זכה לכבוד עצום, הוא הגר"ש משאש. מכתבו הוא היחיד שהודפס בראש שו"ת יביע אומר חלק י', וגם חלק י"א בהתאם לצוואתו. שמו מוזכר מאות פעמים בשו"ת יביע אומר. האהבה שהיתה ביניהם, ידועה ומפורסמת לכולי עלמא. ככל הנראה הגר"ע יוסף (שהיה קטן מהגר"ש משאש ב-11 שנים) נפעם מענוותו האדירה של הגר"ש משאש שלמרות שחלק עליו התבטל אליו לגמרי והכתיר אותו בתארי כבוד מבהילים. |
|
תסלח לי על השיפוטיות, אבל נראה שכבודו לא מכיר מספיק עובדות וספרים. הרב עובדיה השתדל ברוב הכרכים לחלוק בדרך כבוד יחסית (שמעתי פעם מר' יצחק יוסף, שעד כרך ו של יביע אומר הספר היה עובר להגהה אצל הרב בן ציון והוא היה מעדן את הניסוחים בענוותו. אינני יודע אם זה נכון, אבל אפשר לראות הבדלים רבים בין הכרכים א-ו לאחר כך, מבחינת עריכה וסגנון ואיכות התשובות וכו', וגם בנושא ההשתלחויות שנפוץ יותר מכרך ט ומעלה). תקרא בבקשה את המכתב (לרב ניסים) שמופיע בתחילת הליכות עולם. בכלל אני מציע לך להכיר חומרים לא מצונזרים של הרב עובדיה, ממה שמביא ב' לאו בספרו "ממרן עד מרן". תבין שהרב עובדיה היה אדם רגשן וכתיבתו הייתה חעצמו בסגנון בוטא, והתקווה הייתה שככל שהדברים יפורסמו מישהו יעבור ויעדן. לפעמים זה קרה ולפעמים לא. לגבי הרב משאש, במו אוזניי שמעתי אותו בשיעור מוצש משתלח בו בעזות נגדו (זה היה לגבי הלכות קריאת התורה בשני וחמישי). אגב אני חייב לציין שבדיוק בלילה הזה ישבתי על איזה נושא ונחרדתי מסגנון הכתיבה של הרב משאש עצמו, אבל זה נושא בפני עצמו. - כללו של דבר, הרב עובדיה אהב את כולם ושנא את כולם באותה מידה, הוא ניסה להתעדן בפני רוב הרבנים, הפרט הגדולים ממנו, ובמודפס לרוב התקיימה עריכה שטיפלה בזה. כך או כך, לא נראה לי שזה נבע מהתנשאות או רצון לבטל דעות של אחרים, ובוודאי שלא נכון לייחס לו את מעשיו של בנו.
תוקן על ידי הדיבוק ב- 06/10/2023 17:37:38
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2023 14:10 |
|
| |
אתה כותב שהוא חלק בדרך כבוד, ותוך כדי דיבור סותר עצמך מיניה וביה מעדות בנו ר' יצחק, שהספרים נאלצו לעבור צנזורה מקיפה ע"י הגרב"צ אבא שאול (ובספרים האחרונים שלא היתה צנזורה, רואים את ההבדל).
והענין הזה לא מסתכם ב"לחלוק בדרך כבוד" (שבזה ראינו לעיל את ההיפך הגמור) אלא בעיקר בכפיית דעתו בכל דרך אפשרית, דרך שימוש בכל הכח של ש"ס כדי למנות רבנים 'שהולכים בתלם' ולסכל כל מינוי של רב שחולק על "מרן" (תעדכן אותי כשהרב אופיר מלכא יקבל תפקיד כלשהו... למרות היותו חתן של רב במועצת החכמים).
הכבוד שלו זכה מרן הגר"ש משאש הוא מפורסם וידוע - הגר"ע יוסף גם כתב מכתב ברכה לספרו שמש ומגן חלק ד' שיצא לאור לאחר פטירתו של הגר"ש, ובו הכביר אודותיו דברי שבח והלל, ובין היתר כתב במפורש שנחלק עמו על דברים רבים, אבל "את והב בסופה" והאהבה ביניהם מפורסמת וידועה.
בסוף דבריך שוב הוצאת את דבריי מהקשרם, כביכול היתה כאן "התנשאות" מצידו של הגר"ע, ולא היא; היה לו רצון שכולם ילכו לפי פסקי הלכותיו, ותו לא. ולשם כך כל הדרכים כשרות. הוא דיבר הרבה על השו"ע, אבל הוא חלק הרבה על השו"ע, ולמעשה זו היתה הכרעתו ההלכתית שאותה הוא כפה על כולם.
לא מזמן ניהל הרב יצחק יוסף מסע תעמולה בשיעורו השבועי, נגד השו"ע שפסק להניח תפילין בת"ב במנחה ולא בשחרית, בשם מנהג כביכול קדום (אך למעשה החל לפני 250 שנה בבית כנסת בודד בירושלים).
הוא קרא אף לנוהגים כשו"ע, שהם בעצם רוב כלל ישראל, לשנות את מנהגם ולחלוק על השו"ע. זה היה שיא השיאים.
 |
|
|
|
|
|
