כך הכינו הרמטכלי"ם האחרונים את הצבא למלחמה הלא נכונה

ביום שבת האחרון חמאס עשה שימוש בדחפורים ובאמצעים אחרים כדי למוטט את הגדר בגובה ששת המטרים ולהזרים אנשים על גבי רכבים ובאופן רגלי. ההתקפה החזיתית הזו הייתה הפרצה הגדולה בגבולה הדרומי של המדינה מאז מלחמת יום הכיפורים.

זו הייתה המחשה ברורה למגבלות של העברת הפוקוס הצבאי הישראלי ליכולות סייבר, איסוף מודיעין ונשק מתקדם במטרה לבלום מתקפות טרור. הכוחות הצבאיים התגלו כלא מוכנים באמצעות תקיפה קרקעית בכלים טכנולוגיים פשוטים למדי.

כעת, צה"ל כבר מצוי בתחילתה של מערכה צבאית רחבת היקף בעזה, שבה הוא יידרש להסתמך ביתר שאת על חיל רגלים וארטילריה. טקטיקות שהוזנחו מעט בשנים האחרונות. במבצע הזה תידרש ישראל לעבור רחוב אחר רחוב בלוחמה אורבנית.

ישראל התמקדה בשומרון ובצפון 

הצבא הישראלי "התכונן למלחמה הלא נכונה", אומר ד"ר אבי יגר, חוקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. בתקופה האחרונה תשומת הלב הצבאית של ישראל הופנתה לגדה המערבית, שבה ישראל פרסה כוחות כדי להתמודד עם המצב הביטחוני הרגיש. האזהרות המודיעיניות הישראליות למלחמה פוטנציאלית עסקו בעיקר בצפון הארץ, במתקפה אפשרית של חיזבאללה, כך אומרים אנליסטים צבאיים.

עד לשבת האחרונה גורמים ישראליים רשמיים האמינו, כי מדיניות של חיזוק הכלכלה העזתית הביאה לכך שמנהיגי חמאס הפכו לנטולי אינטרס בהוצאתה לפועל של מתקפה משמעותית על ישראל. אלא שבזמן הזה, וכפי שהוכיחו האירועים בסוף השבוע, חמאס השתדרג והפך לארגון מתוחכם יותר. המתקפה בשבת הייתה משולבת וכללה טילים, כלים ימיים, רחפנים ולוחמים רגליים שהגיעו עמוק עד לאופקים - יותר מ-30 ק"מ מגבול הרצועה.

"ישראל ספגה הפתעה אסטרטגית, למרות כל ההייטק המתוחכם שלה, כלי הנשק, תוכנות הריגול וסוכנות הביון המהוללת בעולם", אומר דניאל לוי, מי שהיה בעבר שותף למגעים בין ישראל לרשות הפלסטינית ועומד כיום בראש "הפרויקט האמריקאי/מזרח תיכוני" (USMEP). "ישראל לא יכולה להבטיח ביטחון לאזרחיה - ויהיה קשה להתאושש מזה".

ישראל התמקדה זה מכבר בהשגת יתרון טכנולוגי על אויביה, כשכבר בשנות השישים, על פי פרסומים שונים, היא פיתחה יכולות גרעיניות. הצבא היה זה שהאיץ את המעבר למערכות מתקדמות של יכולות אוויריות, הגנתיות ומודיעיניות בשני העשורים האחרונים. עבור צה"ל, מלחמת לבנון השנייה ב-2006, שבה הוא התמודד מול לוחמי גרילה בהרים הסלעיים של דרום לבנון, המחישה את מגבלות הכוח של פצצות מתקדמות וארטילריה. זאת, בדומה למה שחווה הצבא האמריקאי באפגניסטן ובעיראק.

ההנהגה לא ראתה בפלישה קרקעית איום

הנהגת ישראל החלה להאמין שהאיומים העיקריים על הביטחון אינן עוד הפלישות הקרקעיות שחוותה המדינה בעבר, אלא איומים לא-קונבציונאליים של רקטות והתקפות של כוחות לא מדינתיים, כמו חיזבאללה וחמאס, לדבר יגר. לשם כך, הצבא השקיע ביכולות הגנה, מודיעין וסייבר כדי להתמודד עם האיום של חיזבאללה וחמאס ולהקטין את הסיכון מארסנל הטילים ההולך וגדל באיראן. בשנת 2011 היא פרסה את סוללות כיפת ברזל להתמודד עם רקטות וטילים קצרי טווח, והשקיעה בפיתוח מערכות הגנה נגד טילים ארוכי טווח.

לאחר התערבותה של איראן במלחמת האזרחים בסוריה, חיל האוויר הישראלי ביצע אלפי תקיפות אוויריות בסוריה כדי לשבש את מאמצה של טהרן לספק טילים מתקדמים לבעלת בריתה חיזבאללה. יחידת 8200 של המודיעין הישראלי הפכה לאחת הגדולות והידועות בצבא, והיא גם עוזרת להניע את כלכלת ישראל באמצעות פיתוח עוד ועוד מומחים לתעשיית הטכנולוגיה.

ובכל זאת, בשנת 2014 הפתיע חמאס את הצבא הישראלי במתקפה באמצעות מערכת של מנהרות שנחפרו מתחת לאדמה. שני הצדדים נלחמו זה בזה במשך 50 יום לאחר שישראל פתחה בפעילות קרקעית ברצועת עזה כדי להשמיד את המנהרות.

אלא שבתגובה, ישראל פנתה שוב אל הטכנולוגיה. היא החלה לפתח מערכת שכונתה "המכשול", שתוכל לסייע באיתור מנהרות, כשבהמשך גם הוצגה מערכת הגדרות המתקדמות. שר הביטחון בזמנו, בני גנץ, טען כי המכשול מהווה "קיר ברזל" סביב עזה, שיגן על הישראלים מפני חמושים של חמאס כפי שמערכת ההגנה "כיפת ברזל" מגנה עליהם מפני רקטות. בשנת 2015 הצבא החל לעבוד על תוכנית שתביא לצמצום במספר הלוחמים וחיילי המילואים, לדבר יגר, שפרסם מחקר על המהלך הזה. בין היתר, אורכו של שירות החובה הצבאי של גברים קוצץ משלוש שנים ל-32 חודשים. דובר מטעמו של בני גנץ סירב להגיב לדברים.

"תהליך מתמשך שבו כוחות היבשה של צה"ל נחלשו"

"בסופו של יום, אתה צריך להחליט: האם אתה משקיע בטכנולוגיה או לא", אומר אלוף (מיל') יעקב עמידרור, מי ששימש כראש המטה לביטחון לאומי ויועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "השקעה בטכנולוגיה משמעותה פחות כסף לעניינים אחרים".

ראשי מערכת הביטחון שקיבלו את שרביט הניהול, השתמשו בו כדי להפוך את הצבא לזריז יותר ומפוקס יותר על יכולות טכנולוגיות. "אנחנו מדברים על תהליך מתמשך שבו כוחות היבשה של צה"ל נחלשו", אומר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב.

ובעוד שהצבא הישראלי פנה לכיוונים יותר טכנולוגיים, חמאס וחיזבאללה, שנלחם במשך עשור במלחמת האזרחים בסוריה, החלו לפעול יותר כמו אויבים צבאיים קונבציונאליים ולא כלוחמי גרילה. חמאס, השולט ברצועת עזה כבר יותר מעשור, בנה מערך בסיסים תת-קרקעיים כמרכז פיקוד ושליטה ללחימה עתידית, ופיתח יכולות רקטיות מדויקות יותר.

בשנת 2021 מערכת כיפת ברזל שוב התגלתה כסיפור הצלחה, כשהביאה ליירוט של אלפי רקטות וטילים ששוגרו לישראל. התגובה האווירית המסיבית של צה"ל הביאה לחיסול חלקים מהתשתית הצבאית של חמאס, וביססה אצל הגורמים הישראליים הרשמיים את האמונה שלארגון האסלאמיסטי נמאס מסבבי אלימות חוזרים ונשנים עם ישראל.

מה שסיבך את המצב לקראת המתקפה האחרונה בשבת הייתה העלייה באלימות בגדה המערבית, שהונעה על ידי חמאס. ממשלת נתניהו, בגיבוי ראשי המתנחלים ביהודה ושומרון, הפנתה את תשומת הלב לתקיפות הפלסטיניות שם. בחודש יוני הגדיל צה"ל את מספר הגדודים שהוצבו בשטחי הגדה המערבית, שגדל מ-13 ל-25 תוך כשנה וחצי בלבד. מדובר באלפי חיילים. פרשנים ישראלים האשימו את התגובה הרפה למתקפה של חמאס בגבול עזה בעובדה של כך הרבה חיילים נמצאים בגדה המערבית.

סא"ל ריצ'רד הכט מדובר צה"ל מסר לכתבים שפריסת הכוחות בין עזה והגדה המערבית אינה קשורה. "היו לנו כוחות גם ליד עזה", הוא מסר.

עם זאת, נראה כי התגברות האלימות בגדה הייתה צעד מחושב כדי להסיח את תשומת הלב מהתכנון של חמאס בעזה, טוען מארק דובוביץ מהאגודה להגנת דמוקרטיות, מכון מחקר היושב בוושינגטון. "זה נכון שהתרחיש של הפתעה אסטרטגית של פגיעה בגבולה הדרומי של ישראל באמצעות פלישת אלף לוחמי חמאס היה בעדיפות נמוכה יותר ברשימת תרחישי התכנון המרכזיים של הצבא", הוא אומר.