בית פורומים בחדרי חרדים בני ברק

מה דעתכם

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/10/2023 14:18 לינק ישיר 
מה דעתכם

הבן היקר והאהוב שהיה למדן , נזרק מהישיבה בגלל שתפסו אצלו שיומי מקשים עם אינטרנט , כיום הוא כמעט לא עושה כלום , מניח תפילין ומידי פעם הולך לבית כנסת לתפילה קצרה, הוא שומר שבת אך לא מקפיד כבר על קלה כבחמורה, המלצתי לו להתגייס לצה"ל שיתרום בזמן שאחיו נלחמים להציל את העם הסברתי לו שזה גם יועיל לו למשמעת העצמית , הבן מתלבט , הוא רגיל לחיי נוחות , לקום מתי שבא לו וכו , מכוון שיש כאן אנשים מבינים , מעניין אותי מה דעתכם?



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/11/2023 20:12 לינק ישיר 

הִלְכּוֹת מְגִלָּה וַחֲנֻכָּה פֵּרֶק ג י(א) בְּבַיִת שֵׁנִי כְּשֶׁמָּלְכוּ יָוָן, גָּזְרוּ גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וּבִטְּלוּ דָּתָם, וְלֹא הִנִּיחוּ אוֹתָם לַעְסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, וּפָשְׁטוּ יָדָם בִּמְמוֹנָם, וּבִבְנוֹתֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל, וּפָרְצוּ בּוֹ פְּרָצוֹת, וְטִמְּאוּ הַטְּהָרוֹת. וְצַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מְאוֹד מִפְּנֵיהֶם, וּלְחָצוּם לַחַץ גָּדוֹל, עַד שֶׁרִחַם עֲלֵיהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וְהוֹשִׁיעָם מִיָּדָם. וְגָבְרוּ בְּנֵי חַשְׁמֻנַּאי הַכּוֹהֲנִים הַגְּדוֹלִים, וַהֲרָגוּם וְהוֹשִׁיעוּ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, וְהִעְמִידוּ מֶלֶךְ מִן הַכּוֹהֲנִים, וְחָזְרָה מַלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל יָתֵר עַל מָאתַיִם שָׁנָה עַד הֶחָרְבָּן הַשֵּׁנִי.י י(ב) וּכְשֶׁגָּבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹיְבֵיהֶם וְאִבְּדוּם, בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו הָיָה. וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל, וְלֹא מָצְאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר אֵלָא פַּךְ אֶחָד, וְלֹא הָיָה בּוֹ לְהַדְלִיק אֵלָא יוֹם אֶחָד בִּלְבָד, וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַמַּעֲרָכָה שְׁמוֹנָה יָמִים עַד שֶׁכָּתְשׁוּ זֵיתִים, וְהוֹצִיאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר.י י(ג) וּמִפְּנֵי זֶה הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוֹנַת הַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁתְּחִלָּתָן מִלֵּילֵי חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בְּכִסְלֵו, יְמֵי שִׂמְחָה וְהַלֵּל, וּמַדְלִיקִין בָּהֶן הַנֵּרוֹת בָּעֶרֶב עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים, בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה מִשְּׁמוֹנַת הַלֵּילוֹת. וְיָמִים אֵלּוּ, הֶן הַנִּקְרָאִין חֲנֻכָּה. וְהֶן אֲסוּרִין בְּסֵפֶד וְתַעְנִית, כִּימֵי הַפּוּרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בָּהֶן, מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה.י י(ד) כָּל שֶׁחַיָּב בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, חַיָּב בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, וְהַמַּדְלִיק אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ שָׁלוֹשׁ בְּרָכוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמָן הַזֶּה. וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ, מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. וּבִשְׁאָר הַלֵּילוֹת, הַמַּדְלִיק מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם, וְהָרוֹאֶה מְבָרֵךְ אַחַת שְׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ, אֵלָא בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.י י(ה) בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשְּׁמוֹנַת הַיָּמִים הָאֵלּוּ, גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל, וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל בֵּין יָחִיד, בֵּין צִבּוּר: אַף עַל פִּי שֶׁקְּרִיאַת הַהַלֵּל מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַמְּגִלָּה וְעַל הָעֵרוּב שֶׁכָּל וַדַּאי שֶׁל דִבְרֵיהֶם, מְבָרְכִין עָלָיו. אֲבָל דָּבָר שְׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם וְעִיקַר עֲשִׂיָּתָן לוֹ מִפְּנֵי הַסָּפֵק, כְּגוֹן מַעְשַׂר דֳּמַאי אֵין מְבָרְכִין עָלָיו, וְלָמָּה מְבָרְכִין עַל יוֹם טוֹב שֵׁנִי, וְהֶם לֹא תִקְּנוּהוּ אֵלָא מִפְּנֵי הַסָּפֵק כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בּוֹ.י י(ו) וְלֹא הַלֵּל חֲנֻכָּה בִּלְבָד, הוּא שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֵלָא קְרִיאַת הַהַלֵּל לְעוֹלָם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, בְּכָל הַיָּמִים שֶׁגּוֹמְרִין בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל. וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה, מִצְוָה לִגְמֹר בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל, וְאֵלּוּ הֶן שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, וְרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְיוֹם עֲצֶרֶת. אֲבָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִפּוּרִים, אֵין בָּהֶן הַלֵּל, לְפִי שְׁהֶן יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיִרְאָה וּפַחַד, לֹא יְמֵי שִׂמְחָה יְתֵרָה, וְלֹא תִקְּנוּ הַלֵּל בַּפּוּרִים, שֶׁקְּרִיאַת הַמְּגִלָּה הִיא הַהַלֵּל.י י(ז) מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין יָמִים טוֹבִים שְׁנֵי יָמִים, גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל בְּאֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם בְּתִשְׁעַת יְמֵי הֶחָג, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, וּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל פֶּסַח, וּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל עֲצֶרֶת. אֲבָל בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, קְרִיאַת הַהַלֵּל מִנְהָג, וְאֵינָהּ מִצְוָה, וּמִנְהָג זֶה, בַּצִּבּוּר. לְפִיכָּךְ קוֹרְאִין בְּדִלּוּג, וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו, שְׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַמִּנְהָג. וְיָחִיד, לֹא יִקְרָא כְּלָל, וְאִם הִתְחִיל, יַשְׁלִים בְּדִלּוּג כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרְאִין הַצִּבּוּר. וְכֵן בִּשְׁאָר יְמֵי הַפֶּסַח, קוֹרְאִין בְּדִלּוּג כְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.י י(ח) כֵּיצַד מְדַלְּגִין: מַתְחִילִין מִתְּחִלַּת הַהַלֵּל, עַד "חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ-מָיִם" (תהילים קיד,ח), וְדוֹלֵג וְאוֹמֵר "ה', זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ . . ." (תהילים קטו,יב), עַד "הַלְלוּ-יָהּ" (תהילים קטו,יח), וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר "מָה-אָשִׁיב לַה'" (תהילים קטז,יב), עַד "הַלְלוּ-יָהּ" (תהילים קטז,יט), וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר "מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ" (תהילים קיח,ה), עַד סוֹף הַהַלֵּל. וְזֶה הוּא הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט, וְיֵשׁ מְדַלְּגִין דִּלּוּג אַחֵר.י י(ט) כָּל הַיּוֹם, כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַהַלֵּל. וְהַקּוֹרֶא אֶת הַהַלֵּל לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא, קָרָא וְשָׁהָה, וְחָזַר וְקָרָא אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלּוֹ, יָצָא. יָמִים שֶׁגּוֹמְרִין בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל, יֵשׁ לוֹ לְהַפְסִיק בֵּין פֵּרֶק לְפֵרֶק, אֲבָל בְּאֶמְצַע הַפֵּרֶק, לֹא יַפְסִיק. וְיָמִים שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן בְּדִלּוּג, אַפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֵּרֶק, פּוֹסֵק.י י(י) כָּל יוֹם שֶׁגּוֹמְרִין בּוֹ אֶת הַהַלֵּל, מְבָרֵךְ לְפָנָיו, וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרַךְ אַחֲרָיו, מְבָרֵךְ. כֵּיצַד מְבָרֵךְ: יְהַלְלוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ וְצַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ כִּי אַתָּה ה', לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָעִים לְזַמֵּר, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם, אַתָּה הָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמֶּלֶךְ הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר, חַי וְקַיָּם, תָּמִיד יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.י י(יא) יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל מֵ"אוֹדְךָ, כִּי עֲנִיתָנִי" (תהילים קיח,כא) עַד סוֹף הַהַלֵּל, כּוֹפְלִין כָּל דָּבָר וְדָבָר שְׁתֵּי פְּעָמִים. וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל, וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִכְפֹּל, אֵין כּוֹפְלִין.י י(יב) מִנְהַג קְרִיאַת הַהַלֵּל בִּימֵי חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, כָּךְ הָיָה: אַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ הַגָּדוֹל שֶׁמְּקַרֶּא אֶת הַהַלֵּל, מַתְחִיל וְאוֹמֵר הַלְלוּ יָהּ, וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר הַלְלוּ עַבְדֵי ה', וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ. וְכֵן עַל כָּל דָּבָר, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ עוֹנִין בְּכָל הַהַלֵּל, הַלְלוּ יָהּ מֵאָה וְשָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים פְּעָמִים סִימָן לָהֶם, שְׁנוֹתָיו שֶׁל אַהֲרוֹן.י י(יג) וְכֵן כְּשֶׁהַקּוֹרֶא מַגִּיעַ לְרֹאשׁ כָּל פֵּרֶק וּפֵרֶק, הֶן חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין מַה שֶׁאָמַר. כֵּיצַד: כִּשְׁהוּא אוֹמֵר בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, כָּל הָעָם חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, וְהַקּוֹרֶא אוֹמֵר בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז, וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ, עַד שֶׁיֹּאמַר אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי, וְכָל הָעָם חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי. וְכֵן כְּשֶׁיֹּאמַר הַקּוֹרֶא הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם, כָּל הָעָם חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם.י י(יד) הַקּוֹרֶא אוֹמֵר אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, וְהֶן עוֹנִין אַחֲרָיו אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ רֹאשׁ פֵּרֶק. הוּא אוֹמֵר אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, וְהֶן עוֹנִין אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ הַבָּא, וְכָל הָעָם אוֹמְרִים בְּשֵׁם ה'. וְאִם הָיָה הַמְּקַרֶּא אֶת הַהַלֵּל קָטָן, אוֹ עֶבֶד, אוֹ אִשָּׁה עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם מַה שְׁהֶן אוֹמְרִין, מִלָּה מִלָּה בְּכָל הַהַלֵּל.י י(טו) זֶה הוּא הַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, וּבוֹ רָאוּי לֵילֵךְ, אֲבָל בִּזְמַנִּים אֵלּוּ, רָאִיתִי בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, מִנְהָגוֹת מְשֻׁנּוֹת בִּקְרִיאָתוֹ וּבַעֲנִיַּת הָעָם, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לְאַחֵר.י



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/11/2023 23:29 לינק ישיר 

כמובן שזכות ההתעסקות שלנו עם צהל והדילמה האם טוב לבן שיתגיס או שימשיך לגלוש כל היום באינטרנט ולא יעשה כלום עם עצמו כל הזכויות שמורות למי שזרק אותו מהישיבה ושהביא אותו לאן שהביא



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/11/2023 23:28 לינק ישיר 

www.hidabroot.org/article/1186916



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/11/2023 23:26 לינק ישיר 

https://ph.yhb.org.il/06-04-04/



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/11/2023 23:23 לינק ישיר 

https://ph.yhb.org.il/06-04-01/



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/11/2023 21:58 לינק ישיר 

הרי שלהרמב"ם מוזהר הלוחם כבר בשלבי התפתחות היראה והפחד שהם גורמים בעתיד לאי עשיית המלחמה בכל לב ונפש וכן לפגיעה בעוז רוחם של אחיו הלוחמים עד כדי ניסה ובריחה משדה הקרב, ויש לראותם רק במסגרת המורל ורוח הקרב והלחימה; בכ"ז הם מהווים גורם כסיכון ממשי בגרימת מצב של פקו"נ. הלכה דומה בהלכות פקו"נ מובאת במס' שבת, קכ"ז ע"ב בעניין יולדת שמחללין עליה את השבת, ומחדשת שם הגמ' שמותר להדליק נר אפילו עבור סומא שאינה זקוקה לאורו משום יתובי דעתא; ומסבירים שם התוס' שיותר יכולה היולדת להסתכן על ידי הפחד שמא אין עושין יפה מה שהיא צריכה בגלל שאין אור ממה שיסתכן החולה ברעב. הרי שמצב רוחה של היולדת הנמצאת במצב פקו"נ מהוה סיבה מספקת לחלל עליה השבת. וכך נפסק להלכה ברמב"ם ובשו"ע או"ח סי' ש"ל, סעיף א'. כן גם את מצב רוחם ורגשותיהם של הלוחמים יש לראות כחלק חיוני ומכריע בהצלחתם לעשות את מצות המלחמה באופן שיתמעט הסיכון לחיי הלוחמים ככל האפשר. עפ"ז ברור מדוע לא יקבל הרמב"ם את השגת הרמב"ן למנות כלאו בפני עצמו את הפסוק ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. הרמב"ן ובה"ג שקבעו את הפסוק "ולא ימס את לבב אחיו כלבבו" כאזהרה למי שבטבעו אינו מסוגל להלחם מרוך לבב ויראה, שיימנע מלהיכנס למערכה, ומשמע שאיסור זה חל עוד לפני היציאה למלחמה: בלשון אחרת, לאו זה בא למנוע את מצב הסיכון ופקו"נ שעלול להיגרם בעתיד ללוחמים אם ינוס - לאו זה אינו יכול להיכלל במצות לא תעמוד על דם רעך הנאמרת כשהסכנה קימת בפועל ויש לפעול או כדי להציל מהסכנה שכבר נתונים בה. זהו החידוש שחידשו בה"ג והרמב"ן, שגם בטרם קרב חובה למנוע מצב שעלול להתפתח בקרב ויפגע בכח עמידתם של הלוחמים ובזה יסכן חייהם וחיי ישראל. למותר לציין שהרמב"ן ובה"ג יודו לשיטת הרמב"ם שבשעת המלחמה קיים איסור על כל מחשבה והרהור או פעולה אחרת הפוגעים במעשה המלחמה וביכולתם של הלוחמים. ללחום בכל לבם ונפשם לישועת העם. וזאת בכלל החובה הכללית של הצלת נפשות מדין לא תעמוד על דם רעך. א. המסקנה משיטות הרמב"ם, הרמב"ן ובה"ג שכל פעולה בעת מלחמה הפוגעת במורל הלוחמים וביכולתם ללחום בכל לבם ונפשם, אם ע"י גרימת פחד ויראה בלבם, אם ע"י הטלת ספיקות השקפתיים-מוסרים בצדקת מלחמתם ובטוהר נשקם, יש לראותה במסגרת סיכון חיי הלוחמים וחיי ישראל שלמענם יוצאים למלחמה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/11/2023 21:54 לינק ישיר 

www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/sherman-1.htm



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/11/2023 21:53 לינק ישיר 

קישור ישיר לקריאת ספר תהילים למען עם ישראל, להצלחת כוחות הבטחון, ולהשבת החטופים בשלום   Read nowתהילים × הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?! הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!אמ מאתאתר מדרשת מדרשת הדף מאת: נח חיות / אתר מדרשת מהמפורסמות היא ההתאמה של פרשת השבוע לענייני דיומא, מעשה נסים. אכן, פרשת השבוע, פרשת מטות מעניקה את הכותרת ללימודנו. בני גד ובני ראובן מוצאים את עבר הירדן המזרחי כארץ מתאימה לנחלתם, מכיוון שהיא ארץ מקנה ומבקשים לשבת בה ולהפכה לנחלתם. משה, בנאום נרגש, טוען כנגדם כיצד יעזו לשבת בשלווה בנחלתם, שנכבשה בעזרת כל שבטי ישראל ולהתחמק מעזרה לאחיהם במלחמתם על נחלתם שלהם, זו שבעבר הירדן המערבי. האם בני גד ובני ראובן היו המשתמטים הראשונים משרות צבאי? אכן, פרשת השבוע באה בדיוק בזמן, בשיא הוויכוח על שרות שווה, לכל. במדבר ל״ב:א׳-ז׳ (א) וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: (ב) וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: (ג) עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: (ד) הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה: (ה) וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן: (ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה: (ז) וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה': (ח) כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ: ... (טז) וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ: (יז) וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: (יח) לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/11/2023 21:52 לינק ישיר 

על זה חשבתי שאמרתי לו



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים בני ברק > מה דעתכם
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext