מספר ר' אלי שושן מביתר:כל מה שאסרה תורה התירה לך כנגדו...
אני אברך תושב ביתר, וכחלק מהתיקון שלי בחיים נגזר עלי לסבול צער גידול בנים.
אחד מבני, יאיר, פרש ל''ע מדרכי התורה.
יש המכנים זאת ''יצא בשאלה'', אני קורא לזה ''יצא בהשאלה''.
יען כי נשמתו הושאלה באופן זמני לכוחות הס''א, עד כי יבוא אי''ה היום ותפקחנה עיניו,
ותעבור עליו רוח טהרה לשוב לאביו שבשמים.
למזלי הטוב, יאיר הוא בעל שכל חריף וגם אדם ישר בטבעו, ושלא כמו רבים מחבריו,
הוא אינו מרמה את עצמו להאשים אותי ואת בני ביתי בחליו ובקשייו.
הוא יודע כי היצר לכד אותו ברשתו והוא מתקשה להתגבר עליו.
את אביו ואמו הוא מכבד, הוא משתף אותנו בעובר עליו, ובבית הוא משתדל בכל יכלתו
להמנע מלצער אותנו.
בערב חג הסוכות שאלתי את יאיר מה התוכניות שלו לימי החג.
הוא ענה לי שבחג הראשון הוא מתכוון להיות עמנו בבית, ואילו בשמחת תורה הוא
מתכוון להיות עם חברים בדרום...
משום מה לבי התקומם. למרות הכל, שמחת תורה... גם הרגשה רעה התלוותה למחשבות
אלו, הרגשה עמומה וכבדה שלא ידעתי לפרשה כהוגן.
אמרתי ליאיר שאני מבקש ממנו שיעשה עמי טובה, אני מתחנן שגם בחג שמחת תורה
יהיה עמנו בבית.
יאיר לא מיהר להסכים.
יש מסיבה גדולה, ''משהו בינלאומי, מסיבת טבע'', זה לא דבר שרואים כל יום... הוא לא
מוכן להפסיד.
שאלתי את יאיר מה יש שם במסיבה הכל כך נחשקת, ולמרבה הבושה הוא הסביר לי כי
מביאים עגל זהב ענק של ע''ז, ורוקדים מסביבו אחרי ששותים לשכרה, וכו'.
מעי התהפכו לשמוע על ''תוכנית'' שכזו לשמחת תורה, אבל כבשתי את רגשותי, ואמרתי
ליאיר: הגמרא אומרת שכל מה שאסרה התורה, היא גם התירה כמותו: אסרה לאכול דם
אך התירה אכילת כבד; אסרה חזיר, אך התירה מוח של שיבוטא, וכן הלאה.
הבה ונחפש תחליף להנאות שאתה מחפש לעשות באיסור, ונמצא דרך לעשותם בהיתר, כאן בבית, העיקר שלא תצטרך לנסוע למסיבה המזעזעת הזו בדרום...
יאיר הביט בי מופתע, איך בדיוק הוא יהנה בהיתר בשמחת תורה?
אמרתי לו כך:
פה בקצה הרחוב יש בית כנסת גדול של חב''ד.
בשמחת תורה נשפך שם אלכוהול כמים, שותים לשכרה ורוקדים עד כלות הנפש.
אתה הרי למדת בישיבות ליטאיות וגדלת על ההשקפה ש''חב''ד זה עבודה זרה'', אז הנה
לך הכל יחד: ריקודים ללא גבול, אלכוהול כמים, ועבודה זרה... כל מה שרצית, ובהיתר...
[מחובתי להבהיר, ח''ו אין לי דבר נגד חב''ד, ולהיפך. רק השתמשתי בהשאלה בביטוי המיתולוגי הזה כדי לשכנע
את יאיר]. יאיר שמע את הדברים, חשב מעט, ואח''כ הודיע לי שהוא מוכן לתוכנית
החילופית, אך בתנאי שיתאפשר לו לארח חבר בבית, אותו חבר שעמו תכנן לנסוע
למסיבה בקיבוץ רעים...
וכי ברירה יש בידי? הבעתי את הסכמתי.
בהושענא רבה אחר הצהריים הגיע הצמד, יאיר יחד עם חברו, אדם.
הזמנתי אותם לסוכה לסעודת חג, אבל אמרתי להם שלפני הסעודה צריך לברך על
הלולב. גם אם הם לא מקפידים כל כך, אבל אני מקפיד ביותר על תשעים אמנים ליום,
ועדיין חסרים לי כמה...
שני החברים ברכו על הלולב, כאשר אדם מברך גם שהחיינו...
אחר כך הם חבטו את הערבות כנהוג, ונטלו ידיים לסעודה דשנה עם ברכת ''לישב
בסוכה''.
אחרי שאכלו ושתו כהוגן פנינו ''להיפרד מן הסוכה'', שתינו יין טוב, ופצחנו בריקוד
מסביב לשולחן. האווירה היתה טובה ואדם החזיק בידו את הלולב ורקד ורקד...
אחרי מנוחה שלחתי את הצמד לבית הכנסת חב''ד כפי שסוכם, שם הם השתלבו מצוין
בתוך הקהל, ובשעה מאוחרת הם שבו הביתה למנוחה.
בבוקר של שמחת תורה התעוררנו יחד עם כל בית ישראל לקול האזעקה המייללת...
אדם שש על ההזדמנות, ''פיקוח נפש'' ! ואץ לפתוח את מכשיר הטלפון.
עברו מס' דקות ואדם חזר מהחדר, מראהו משונה, פניו מחליפות צבעים.
לפתע הוא קפץ לעברי והתחיל לחבק אותי, בתחילה חשבנו שדעתו נשתבשה עליו...
האזעקה מייללת והוא מצא לו זמן להמטיר חיבוקים ונשיקות...
אך אדם החל לזעוק בקול ניחר:
המסיבה הארורה! תודה! תודה לך! הצלת את חיינו!
ה''כיבוד הורים'' של יאיר הציל את חייו ואת חיי מייסורי איוב ומיתה משונה...
הריקודים של הקפות היום כבר נשאו אופי אחר, זה כבר לא היה הענין של אלכוהול...
אדם גם הפך לכוכב הערב בביהכנ''ס כמי שיודע לספק חדשות מהמקור, ה''י.
למחרת בבוקר, אסרו חג, אדם ביקש להניח תפילין לפני הפרדו מאיתנו לשלום.
ואילו יאיר הכריז:
אבא, יהיה מה שיהיה, אני - נשאר בבית!
תוקן על ידי מכמונת ב- 01/11/2023 19:09:45
