|
|
| נשלח ב-6/12/2023 15:17 |
 |
| |
| אלי_ו כתב: |  | כל כך פשוט, דברים המתישבים על הלב.
מתחבר לי למשהו שאני העלתי כאן, כתבתי על יהודי צדיק, לא חרדי, שתרם כליה בחייו, נהרג כחייל במלחמה,
ביום מותו ממש, איבריו נתרמו להצלת מספר יהודים ואשתו הצדקת, שמתה מוטל לפניה מבקשת מחברותיה לומר תהלים למען אותם יהודים שהאיברים של בעלה הושתלו בהם.
סיפור שהצליח להביא אותי לדמעות של התרגשות מגדולתם של בני הזוג האלה.
התגובות שקבלתי ממש כאן היו בסגנון ״כן, אבל הם לא מקפידים על כל השולחן ערוך״.
אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל זאת מחלה.
ליהודי יש זכות, עשה מעשה גדול, זאת זכות שעומדת לו.
כמה חסר בטחון צריכים להיות כדי לחשוב שאם ליהודי אחר יש זכות, כאילו זה על חשבוני ולכן יש ענין להקטין את הזכות של האחר.
הגמרא מלאה במדרשים על רבנים גדולים ששאלו מי יהיה איתם בעולם הבא.
בכל המדרשים מביאים להם אנשים שממש לא נראים כמו רבנים גדולים.
אנשים שעשו מעשים טובים וחשובים והם אנשים פשוטים, אפילו ללא מראה יהודי.
חכמים ניסו לומר לנו שיהודי שעושה מעשה טוב, יש לו זכויות גם אם לא בדיוק נראה כמונו.
למה זה קשה כל כך לקבל? |
|
דרך אגב,
על זה הקים הבעש"ט, את החסידות.
לתת מקום ושייכות אף לאנשים פשוטים!
דבר שבזמננו, קצת מתפספס בחסידות...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2023 15:48 |
|
| |
הלוואי שזה היה מתחיל ומסתיים בביקורת על אנשים פשוטים... עם יד על הלב, אנחנו-כולנו באמת היחידים שלומדים ברוחב ובעומק ומקיימים קלה כבחמורה?
|
|
|
|
|
