העיקר זה הלב

ליקוטי מקובלים בנושא: עיקר העבודה היא בלב 27 ספט׳ 2023 עברית ליקוטי מקובלים בנושא: עיקר העבודה היא בלב 1. עיקר העבודה היא בלב, כלומר, שהאדם צריך להגיע לדרגה אהבת ה', כמו שכתוב "ואהבת ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", וכל המעשים שאנו עוסקים בתורה ומצות הם לתקן את הלב, וזהו כמו שכתוב (בהקדמה לפנים מסבירות, אות י') וזה לשונו "ובא וראה, הר"א [הרבי אברהם] אִבּן עזרא ז"ל "ודע, כי כל המצות הכתובות בתורה, או המקובלות שתקנו האבות, הכל הם לתקן הלב, כי כל הלבבות דורש ה'". (הרב"ש. מאמר 31 "מהו שאין הברכה מצויה בדבר שבמנין, בעבודה" 1990) 2. אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב יש לכוון, שלבו יהיה ישר לשם השם ית'. ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע נחת רוח ליוצרו. וכשמתקן את לבו, שיהיה לב ורצון דקדושה, אז הלב הוא הכלי להשרות בו אור עליון. וכשהאור עליון מאיר בתוך הלב, אז הלב מתחזק. ובכל פעם הוא מוסיף והולך. (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ח. "קשר האדם אל הספירות") 3. צריכים לתת תשומת לב בעבודה שבלב, שיהיה בבחינת השפעה ולא בבחינת קבלה. ומצד הטבע "מתוק" להאדם רק קבלה, ו"מר" הוא השפעה. והעבודה, להפוך את הקבלה להשפעה. וזהו נקרא "עבודה שבלב". (בעל הסולם. "שמעתי". קמ"ח. "בירור מר ומתוק, אמת ושקר") 4. על הלב אין לאדם שום שליטה, שיהיה בידו לשנות הרגשת הלב, אם הלב מרגיש מה שדורותיו אומרים לו. והלב נמשך אחר הרוב. לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה, ולבקש מה' שיתן לו לב אחר. וכמו שכתוב "וטהר לבנו". (הרב"ש. 342. "נח איש צדיק") 5. מי שרוצה להתקרב לה' ושיוכל ללמוד דברים המראים אופנים איך להשפיע לה', הוא צריך להתפלל לה' שיתן לו לב אחר, כמו שכתוב "לב טהור ברא לי אלקים". היינו, כשיהיה לב אחר, שהרצון שבלב יהיה רצון להשפיע, ממילא כל מה שילמד אז יראה אופנים מדברים שמראים אך ורק להשפיע לה'. אבל כנגד הלב לא יראה אף פעם. ועל זה נאמר, "והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר". (הרב"ש. 268. "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ") 6. תפלה היא עבודה שבלב. שפירושו, היות שלבו של אדם הוא הרצון לקבל מצד שורשו, והוא צריך להפוך, שיהיה רק להשפיע ולא לקבל, נמצא, שיש לו עבודה גדולה להפוך אותו. והיות שזהו נגד הטבע, לכן הוא צריך להתפלל לה', שיעזור לו לצאת מהטבע, ולכנס לבחינת למעלה מהטבע. (הרב"ש. מאמר 24 "ג' זמנים בעבודה" 1985) 7. אם הוא רוצה לעשות מעשים טובים, אז גם השכל נותן לו עצות איך להוציא לפועל. נמצא, שהשכל משמש לאדם להלב, שהוא בחינת רצון לקבל, כמו הידים והרגלים ושאר משמשים שיש לו לאדם. לכן אין עצה, אלא לטהרת הלב אנו צריכים, ועל זה אנו מתפללים "וטהר לבנו לעבדך באמת". (הרב"ש. 942. "בענין מוח שליט על הלב") 8. שהלב שומע קול ה', אז מקבל השליטה על כל הרצוניות דווקא קול הקדושה, היינו הרצון להשפיע. וממילא לא ישובו לכסלה, היינו שלא יחטא עוד, משום שכל הרצוניות של הקבלה נכנעו תחת רצון להשפיע. ואז מתגלה על הלב כל נועם הטוב, שאז כבר יש מקום בתוך הלב להשראת השכינה, והעידון והעריבות והנעימות והידידות מתפשט וממלא את כל האיברים של האדם. (הרב"ש. אגרת י"ח) 9. כמו שהאור, שבא מלמעלה הוא להשפיע, כמו כן הכלי צריך להיות גם כן בעמ"נ להשפיע. וכיון שכבר יש להם כלי זה, שהשיגו ע"י מאור התורה, וכבר נקראים "חכמי לב", מסיבת שלומדו תורה בשביל תיקון הלב, זאת אומרת, שיש להם כלים מוכשרים, לכן הם צריכים לקבל את התורה בעצם, הנקראת "תורת חיים". (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988) 10. אין האדם יכול לעשות משהו לשם שמים. ורק ע"י מאור התורה יתקן הלב, שהלב נקרא רצון. ומצד הטבע הוא רצון אך לקבל. ואיך האדם יכול ללכת נגד הטבע. לכן אמר הקב"ה "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, שהוא לומד תורה לא בשביל המוח, להבין. אלא זה שלומד להבין, הוא כדי להגיע לדביקות עם הקב"ה, המלובש בתורה, שזה שייך להלב. וע"י המאור שיקבל, הוא מחזירו למוטב. (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988) שיעורים בנושא: עיקר העבודה היא בלב 30 ספט׳ 2023 קבלה מדיה © כל הזכויות שמורות 2003-2023 בני ברוך - קבלה לעם