| נשלח ב-29/11/2023 11:04 |
 |
| |
כל הגדול מחברו
ליקוטי מקובלים בנושא: כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו
23 אפר׳ 2023
עברית
ליקוטי מקובלים בנושא: כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו
1. אמרו חז"ל "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הֵימֶנוּ". ויש להבין, מהו מרמזת לנו מילת הימנו. ולפי מה שהסברנו, יהיה הפירוש הימנו, היינו זה שיצרו נעשה גדול, זה בא מגדלות האדם, היות שהשתדל להיות אדם ולא בהמה, מזה נעשה היצר גם כן גדול. שלעולם צריך להיות "חציו חייב וחציו זכאי", כדי שיהיה בכוחו של אדם לנצח את הרע. ובפעם אחת אי אפשר לתקן את כל הרע. לכן הרע מתגלה להאדם לאט לאט, כל פעם שאדם עושה איזה טוב, יש מקום לגלות עוד קצת רע. וחוזר חלילה, עד שהאדם מתקן את כל הרע שבקרבו.
(הרב"ש. מאמר 9 "מהו שהצדיק סובל רעות" 1988)
2. כל יום יש התגברות חדשה. שיש לפרש "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום", שהרע נעשה אצלו בבחינת התגברות, מלשון "כמעין המתגבר שהרע נתווסף", משום "זה לעומת זה". כי כמו שהאדם מתגבר ועשה מעשה טוב, תיכף מתגבר עליו היצר הרע. נמצא, שהצדיק סובל "רבות רעות". כלומר, שכל יום נעשה אצלו הרע יותר גדול, דהיינו, שלפי המעשים טובים שלו, כך מתגלה אצלו הרע.
(הרב"ש. מאמר 9 "מהו שהצדיק סובל רעות" 1988)
3. סדר התגברות הוא בסדר והדרגה, כדרך מי שמרגיל עצמו להרים משקולות. מתחיל, נגיד על דרך משל, להרים חמישים קילו, ואח"כ הוא מוסיף והולך, כי ע"י תרגילים הוא יכול כל פעם להוסיף. כמו כן בעבודת ה', היינו שמשום זה לא נותנים לו טעם גדול באהבה עצמית בהתחלה, כי בטח לא יוכל להתגבר. אלא כל פעם מוסיפים לו טעם באהבה עצמית, לפי ערך עבודה שלו. היינו לפי מה שרואים, שהוא מוכשר להתגבר, כך מוסיפים לו טעם של תענוג באהבה עצמית, בכדי שתהיה לו היכולת להתגבר. ובזה נבין מה שאמרו חז"ל (סוכה נ"ב) "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו".
(הרב"ש. מאמר 34 "ענין שופטים ושוטרים" 1986)
4. נבין מה שכתוב "יכין רשע וצדיק ילבש", שהכוונה על המעשים טובים שהאדם עשה, שבגלל זה שעשה מעשים טובים הוא זכה לגילוי מלמעלה, שהראה לו את הרע שהיה נמצא אצלו, אלא שהיה אצלו "בגניזו", מטעם "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". כלומר, שלא מגלין את הרע לאדם יותר מכפי שהוא מוכשר לתקן. זאת אומרת, שצריך להיות הטוב ורע מאוזן, אחרת, היינו אם האדם יראה את כל הרע שבו מטרם שיש לו טוב, אז האדם בטח יברח מהמערכה, ויגיד שהעבודה זו אינה בשבילו.
(הרב"ש. מאמר 3 "מהו רשע יכין וצדיק ילבש, בעבודה" 1991)
5. אמרו חז"ל (סוכה נ"ב) "כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו". שענין "גדול" פירושו, שהוא כבר זכה לבחינת עליה ברוחניות, היינו שהוא כבר יכול להתגבר על שיעור מסויים של תענוג, ולקבל אותו בעל מנת להשפיע. ושוב נותנים לו תענוג, שעל שיעור תענוג במידה זו עוד לא היה בכוחו להתגבר.
וכשזוכה להתגבר על זה התענוג, ונעשה שוב גדול, היינו שבא לגדלות, הנקרא "עליה", שוב נותנים לו מדרגה יותר גבוהה. וכנגדה הוא אף פעם לא התגבר עליה. לכן הוא רואה, שעכשיו הוא יותר רע. היינו נגד מדרגה זו הוא לא יכול להתגבר. וגם עתה הולך אותו סדר, שהוא מבקש, שה' יתן לו כח מלמעלה, שיהיה בידו להתגבר גם על מידת רצון לקבל הגדול הזה. וזה נקרא, שהתחתון עולה לעליון לבקש כח המסך.
(הרב"ש. מאמר 29 "מהו "התורה מתשת כוחו של אדם" בעבודה" 1990)
6. ובזה תבין קושית העולם שמקשים על הפסוק: "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו" - נמצא לפי זה שהקב"ה לקח ממנו את הבחירה על ידי זה שהכביד את לבו?
ולפי מה שפרשתי אזי יוצא להיפך: כי על ידי זה שהקב"ה הכביד את לבו יש לו מקום לעשות עוד פעם את הענין של בחירה. כי בזמן שפרעה אמר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", נמצא שכבר הכריע לכף זכות והוא כולו טוב וכבר אין לו עוד מה לעשות. לכן כנגד הטוב שלו הוצרך הקב"ה להגדיל את היצר הרע, כמו שאמרו רז"ל: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו", לכן כשהקב"ה הכביד את לבו אזי כבר היה לו עוד פעם מקום לעשות בחירה.
(הרב"ש. אגרת ל"ט)
7. בענין הכרעה כולם שווים. היינו השקל, שאדם שוקל מעשיו, ומחשבותיו, ורצונות - הם תמיד רק מחצית, משום כמאמר חז"ל "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נ"ב).
כי בכדי שיהיה בחירה, צריכים להיות משקל שווה, כי בזמן שב' כפות המאזנים שווים, אז שייך לומר, שיש בידו להכריע. מה שאין כן, אם יש רוב ומיעוט, לא שייך לומר להכריע. וזה על דרך שאמרו חז"ל "לעולם יראה אדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי" (קידושין דף מ'). כי רק אז שייך לומר הכרעה.
וזה ענין דווקא "מחצית השקל", שזה בא ללמדנו, כי תמיד יש לאדם רק מחצית, משום כשיש לו מיעוט טוב, אז יש לו מיעוט רע, וכשיש לו הרבה טוב, אז יש לו כנגדן הרבה רע, שזה ענין "זה לעומת זה עשה אלקים".
(הרב"ש. 578. "מחצית השקל - ב'")
8. לפי גודל הטוב כך נותנים לו שיעור מהרע. נמצא לפי הכלל "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו", נמצא שתמיד הטוב והרע הם במשקל אחד. נמצא לפי זה, שענין הכרת הרע לא ניכר אלא לפי ערך שאדם השיג טוב, בשיעור הזה מתגלה אצלו הרע.
נמצא לפי זה, שמי שיש לו רק קצת טוב, ממילא אין לו אלא קצת רע, כי אחרת לא יהיה מאוזן ולא יהיה בידו לעשות בחירה, כי הרע יהיה יותר מהטוב. לכן אין מגלים לאדם את הרע שבקרבו, אלא לפי הטוב שיש לו. נמצא אז, שתמיד האדם במצב של חציה טוב וחציה רע.
נמצא, שע"י ירידות ועליות מתתקן הרע לאט לאט. ועל האדם תמיד לזכור ולהאמין מה שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו". אלא שהאדם צריך לתת אתערותא דלתתא.
(הרב"ש. מאמר 32 "מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה" 1989)
שיעורים בנושא: כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו
23 אפר׳ 2023
קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2023 בני ברוך - קבלה לעם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2023 11:05 |
|
| |
חדשות
פוליטי
בחצרות
פורומים
עושים עסקים
לובי נשי
דעות
משפט ופלילים
יהדות
אוכל
מוזיקה
תיירות
בריאות ומדע
בית פורומים שינוי פרטים דף אישי תיבה פרטיתהתנתק
שלום חופשהרוחני, אין לך הודעות חדשות.
בית
פורומים
הספרייה הנודדת
בלב אחד
כתוב תגובה הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי דווח למנהל שלח לחבר
הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה
נשלח ב-28/11/2023 21:44 צטט הודעה לינק ישיר
בלב אחד
ליקוטי מקובלים בנושא: מתחברים כאיש אחד בלב אחד 27 ספט׳ 2023 עברית ליקוטי מקובלים בנושא: מתחברים כאיש אחד בלב אחד 1. כתוב "ויחן העם, כאיש אחד בלב אחד", שפירוש, שלכולם היה מטרה אחת שהוא לתועלת הבורא. (הרב"ש. אגרת מ"ב) 2. איך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד, הרי ידוע מה שאמרו חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד. תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. מה שאם כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, ונכנסו כולם לרשות היחיד. (הרב"ש. אגרת מ"ב) 3. "ויעשו כולם אגודה אחת" - אזי יהיה יותר בנקל "לעשות רצונך בלבב שלם". כי בזמן שאין אגודה אחת אזי קשה לעבוד בלבב שלם, אלא חלק מהלב נשאר לתועלת עצמו ולא לתועלת הבורא. (הרב"ש. אגרת ל"ד) 4. על ידי שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לנצוצי אהבה, עד שמתרקם מזה לבוש של אהבה, ושניהם מתכסים בשמיכה אחת, היינו שאהבה אחת מסבבת ומקפת את שניהם, כי ידוע שדבקות מחברת שני דברים לאחד. (הרב"ש. אגרת מ') 5. הצדיקים, הגם שכל אחד עובד בוראו בסגנון אחר, מכל מקום כולם מכוונים לדבר אחד - לאביהם שבשמים, והם מתקבצים ומתאספים אחד לאחד, כאיש אחד בלב אחד, שכל אחד מקטין את עצמו ומהדר העבודה להשי"ת, שנותן בו כח ושכל לעובדו, ולכן לא יתגאה על חבירו והם בעולם היושר ומתיחדים זה עם זה. ("עבודת ישראל". פרשת שלח) 6. עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה [...] ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו. (הרב"ש. אגרת כ"ד) 7. צריכים תמיד לעורר את הדבר הנשכח מהלב. והיא הדבר הנחוץ לתקן את הלב, שהיא אהבת חברים, שתכליתו הוא להגיע לידי אהבת הזולת. שדבר זה לא נעים להלב, המכונה "אהבה עצמית". לכן כשיש איזו אסיפה של חברים, צריכים לזכור להעלות על השולחן את השאלה. דהיינו, שכל אחד ישאל לעצמו, כמה כבר אנו התקדמנו באהבת הזולת. וכמה פעולות עשינו, בכדי להביא לנו התקדמות בענין זה. (הרב"ש. מאמר 13 "לפעמים מכנים את הרוחניות בשם נשמה" 1984) 8. עיקר התשובה להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד לעבוד את ה', ולהטות שֶׁכֶם אחד [...] כמו שנאמר "וכולן נסקרין בסקירה אחת" פירוש שצריך להתדבק ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד, שנהיה לאגודה אחת, לעבוד את ה' בכל לב. ("מאור ושמש". פרשת כי תצא) 9. זכור אזכיר לכם עוד תוקף הדבר של אהבת חברים-על כל פנים בעת הזאת, "אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת המדה של הצלחתנו הקרובה לנו". לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם הכתוב, "ואהבת לרעך כמוך" בפשיטות. (בעל הסולם. אגרת מ"ז) 10. ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך. וזה עיקר כוונתנו. ואם אין לנו שכל לכוון את לבבנו אליך, אתה תלמדינו, אשר נדע באמת כוונת רצונך הטוב. (רבי אלימלך מליז'נסק. "נועם אלימלך") קבלה מדיה © כל הזכויות שמורות 2003-2023 בני ברוך - קבלה לעם
דווח על תוכן פוגעני
חופשהרוחני
מחובר
נשלח ב-29/11/2023 11:00 צטט הודעה ערוך הודעה לינק ישיר
הכנסת תוכן זה לזכות בננו היקר אברהם בניהו בן אורה שזכה להיות בחור ישיבה , בן עליה , אחד המתמידים בישיבה, עד שנזרק מהישיבה בגלל טלפון לא כשר על ידי ראש הישיבה , וכיום הוא גר באילת..., ללא ציצית , ללא כיפה , נבקש מכל מי שאפשר שיזכיר אותו בחונן הדעת שיושפע עליו דעת תורה ו בהשבנו שיושפע בו בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשכִּיל. לִשְׁמעַ. לִלְמד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמר וְלַעֲשות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּורָתֶךָ בְּאַהֲבָה או לקרוא כמה פרקי תהלים שיזכה להתגבר על האויב הפנימי הוא יצר הרע ויזכה לשוב בתשובה במהרה ובשמחה , תזכו למצוות ושתזכו לנחת רוח יהודי אמיתי מכל יוצאי חלציכם ורק טוב תדעו בעולם הזה ובעולם הבא וזכות החסד שאתם עושים יגן בעדכם ובעד כל אשר לכם ובעד כל ישראל אמן
|
|
|
|
|
|
|
