משה רבנו

ליקוטי מקובלים בנושא: משה הרועה הנאמן 7 אפר׳ 2023 עברית ליקוטי מקובלים בנושא: משה הרועה הנאמן 1. ידוע שמשה נקרא בלשון הזה"ק "משה רעיא מהימנא". ופירש אאמו"ר זצ"ל, שהוא היה מפרנס את עם ישראל עם האמונה. ואמר, שלא חסר להאדם שום כוחות, בכדי שיהיה בידו לקיים תו"מ בכל השלימות, אלא בחינת אמונה. וכפי שיעור האמונה שיש לו, בשיעור זה הוא מסוגל לתת כוחות עבודה. (הרב"ש. מאמר 13 "מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה" 1988) 2. יש ענין למעלה מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות. כלומר, אף על פי שההגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז"ל. אבל הם מקבלים עליהם את אמונת חכמים, ואומרים, שמוטל עלינו לקבל על עצמנו אמונת חכמים. כמו שכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". ובלי אמונה, אין שום דבר להשיג ברוחניות. (הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989) 3. "משה עבדו", נקרא "אמונת חכמים". כל מה שחכמים אומרים נקרא "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", שמאמינים שמשה קיבל תורה מפי הקדוש ברוך הוא. ואתפשטותיה דמשה הוא בכל דרא ודרא [והתפשטות משה בכל דור ודור]. לכן אמונת חכמים נמשכת על המשכיות ד"משה עבדו". וזה נקרא תורה שבעל פה. וכל רב מוסר להכלל מה שקיבל מרבו. (הרב"ש. 199. "תורה שבעל פה") 4. ע"י התדבקות בתלמידי חכמים יכולים לקבל איזה אסמכתא. היינו, שרק התלמיד חכם יכול לעזור לו ולא שום דבר אחר. אפילו שיהיה גדול בתורה, גם כן נקרא "עם הארץ", אם לא זכה ללמוד מפי ה'. לכן מוכרח האדם להיכנע לפני התלמיד חכם, ויקבל על עצמו מה שהתלמיד חכם יָשית עליו, בלי שום ויכוחים, אלא בבחינת למעלה מהדעת. (בעל הסולם. שמעתי. ק"ה. "ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ") 5. כתוב "עשה לך רב", כלומר תקבלהו עליך לרב, וכדי לקבל תועלת מן הרב, צריך שהתלמיד יאמין לו מאז ויסמוך על דבריו. וזה שאמר והסתלק מן הספק, כלומר לא תספק כלל בדברי רבך, אלא סמוך עליו, כי זולת זה לא יועיל לך. (מדרש שמואל. אבות א', ט"ז) 6. האדם צריך לסמוך על דעת רבו, ולהאמין מה שרבו אומר לו. כלומר, שהוא צריך ללכת, כפי שרבו צוה לו לעשות. ואע"פ שהוא רואה הרבה סברות, ורואה הרבה תורות, שאינם עולים בקנה אחד עם דעת רבו, מכל מקום הוא צריך לסמוך על דעת רבו. (בעל הסולם. שמעתי. מ'. "אמונת רבו, מהו השיעור") 7. תלמיד אצל הרב צריך להיות בהתבטלות אמיתי, במלוא מובן המלה, כי אז מתאחד עמו, ויכול לפעול ישועות בעדו. (בעל הסולם. אגרת מ"ה) 8. כשבא משה ובישר להם בשורת הגאולה, הם לא היו יכולים להאמין לדבר זה, היינו שיצאו מגלות מצרים, כלומר כמו שכתוב, "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם". היינו, שלא תהיה להם לאו דוקא עבודה קשה, אלא אפילו סתם עבודה, לא תהיה לכם, את זה לא היו יכולים להאמין, איך יכול להיות דבר זה. זאת אומרת, אם היו מאמינים בדבר הזה, אז בכח האמונה היו יוצאים מהגלות. (הרב"ש. מאמר 16 "מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה" 1990) 9. אם רועה העם אינו זכה, כלומר שהאמונה שלו שצריכה להיות זכה, היינו אמונה שלימה, ואין לו רק אמונה חלקית [...] "ממילא כל העם אינם זוכים", שפירושו, שכל האברים שלו עושים מעשים, המתאימים למי שאין לו אמונה שלימה. ונענשים בשבילו, כלומר שהם בעצמם אינם אשמים, בזמן שיש להם מחשבות ורצונות שאינם מתאימים למי שיש לו אמונה. זאת אומרת, שאם בהרועה שלהם היתה אמונה שלימה, היו האברים שומעים לו, והיו מחשבות ורצונות של צדיקים. ולכן הם סובלים בשבילו, כלומר בשביל שאין לו אמונה שלימה. (הרב"ש. מאמר 13 "מהו רועה העם הוא כל העם" 1988) 10. אמרו חז"ל "שקול משה כנגד ששים ריבוא", היינו שמשה רבנו עליו השלום, היה זוכה לשיעור התגלות אלקות, מה שהיה מוכן להתגלות לכלל ישראל. וזה מה שכתוב, "שכינה מדברת מתוך גרונו של משה", היינו שמשה זכה להתגלות הכללי, הנקרא שכינה. (הרב"ש. 17. "ענין שכינה") שיעורים בנושא: משה הרועה הנאמן 7 אפר׳ 2023 קבלה מדיה © כל הזכויות שמורות 2003-2023 בני ברוך - קבלה לעם