קיבלתי במייל והדברים על אחריות הכותב.
נותרנו עם חוב של 24 מיליון דולר
מדי פעם מגיע לאוזנינו שמועות מצערות על חבר או מכר שנקלע לחובות. זה קורה לא עלינו בכל מקום, בכל קהילה, ובמשפחות הכי טובות. אנשים אמינים, יציבים וישרים, שלמזלם הרע נפלו לבור ללא תחתית זה שקשה לצאת ממנו.
אם זה מניהול פיננסי כושל ולא נכון, אם השקעה לא נבונה ופזיזה שאדם משקיע את כספו, ולעיתים מדובר דווקא בהשקעה טובה ואפילו סולידית אך המזל הוא זה שמתאכזר לו, ולא מאיר לו פנים.
זה קורה רבות לאנשים בגיל הבינה שהם בשיא של חיתון ונישואי צאצאיהם, שמקבלים עליהם חובות בחשבם שיוכלו לממש את הבטחותיהם, אך במציאות זה מביא אותם לשוקת שבורה, רבים מהם מגיעים ממש עד פת לחם, כאמור מדובר באנשים הגונים שנפל עליהם חורבן ומהיותם ישרי לב הם יעשו הכל – הכל וינקטו בכל האמצעים העומדים לרשותם לשלם את חובותיהם מבלי להפוך לפושטי יד גם אם הם על סף פשיטת רגל - שלא נדע, הם ימכרו כל הון ביתם, וישארו רק עם כסותם לעורם ויצטמצמו ויסתפקו בצרכים מינימליים ורק החיוניים, ואם מצבם חמור מאוד הם ימכרו את דירתם ביתם ויעברו לדירה שכורה באזור גיאוגרפי אחר בפריפריה וכדומה שם הוצאות הכלכלה והמחיה לא בשמים היא, רק שלא יצטרכו לבריות.
אך לא כך אצל חסידים ורעבעס, אם אדמו"ר נופל חלילה לחובות הוא לא ימכור שום דבר מאוצר היקר האישי שלו, תיפקוד הארמון המלכותי לא ינזק בכהוא זה, אלא הכל ימשיך לתפקד בדיוק כמו כמקודם, ולמי מהאדמו"ר שיש בית נופש בספסופה, בטלזסטון או באריזונה ברור שזה לא יימכר ותמורתו יופרש לשלם את חובות הרעבע, גם בגדי השרד וחפצים יקרים גם לא יעמדו למכירה למרבה במחיר, כלי כסף והזהב המנצנצים מדי טיש לפאר השולחן הטהור בליל שבת ויום טוב ושאר יומא דפגרא, כל אלו ימשיכו לפאר ולעשות את מלאכתם נאמנה לפאר ולהדר ולרומם ולקלס את הוד כבוד קדושתו שליט"א,.
מה כן יקרה? הרבי יפעיל לחץ חברתי חזק בקרב חסידיו ועל כתיפם הוא יפול בבכי קורע לב, וחסידיו האומללים, המסכנים שחיים על לחם צר ומים לחץ הם אלו שיקבלו עליהם חובות עצומים עבור כ"ק מרן שליט"א, ובמקרים קיצונים הם אף ימכרו את ביתם, 'מה ששלי שלך הוא' הם אומרים לרבי.
בעת רעווא דרעווין בשבת קודש פרשת שמות, השבת הראשונה של שובבי"ם ת"ת, זמן שצדיקי הדורות אמרו בבכי דברי תורה מלאי מוסר והכוונה לקראת ימי השובבי"ם , דווקא בעת זו בחר האדמו"ר מויז'ניץ להטיל פצצה שהדהד בארץ ישראל ומחוצה לה, וכה אמר הוד קדושתו 'אני מזמין את כל חסידי וידידי חצרות ויז'ניץ על כל ענפיו וכל מי שבית ויז'ניץ יקר לליבו, לאסיפה דחופה שתתקיים ביום שלישי בבית המדרש הגדול בשיכון ויז'ניץ' ''מסר אישי'' זעקו הכותרות.
הרבה ספקולציות ושמועות נשמעו בקרב החסידים וכלל הציבור, מה בפי הרבי, שלושה ימים שזה שיחת היום בקרב הציבור החרדי, כשכל אחד זורק לאויר את דעתו מה יהיה באסיפה ומה יאמר כ"ק מרן שליט"א , האם ידבר על המצב הנורא בארצינו הקדושה ויבקש שכל אחד יקבל עליו קבלה טובה, בין איש לרעהו בין אדם לחבירו ואולי הולך הרבי להטיל על החסידים גדרי צניעות חדשים, להתחזק בלימוד תורה והוספת פרקי תהילים לעילוי נשמות הנרצחים והנהרגים מאז שמחת תורה, על הפצועים הרבים הנאנקים ביסורים בבתי החולים או ספונים בבתיהם בצער רב, היו שחשבו כי זה קשור לפוליטיקה פנים חרדית, או אולי משהו פנים משפחתי, כולם חישבו וערכו חשבונות מה יושב על ליבו של הרבי?
ויהי ביום השלישי, לעת ערב, בהגיע השעה מילאו המוני ואלפי חסידי ויז'ניץ ואוהדים את בית הכנסת הגדול בשיכון, נענו לקריאת רבם הגדול. הרבי התחיל את דבריו בקול בוכים בפרקי תהילים על המצב הנורא השורר בארץ. לרגע היה נדמה שאכן זו מטרת האסיפה הרבי כואב את כאבם של הכלל 'האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה' אחינו נלחמים בקרבות בעזה רשימת ה''הותר לפרסום'' בוודאי מגיע גם לאזני הרבי שבשיכון ויז'ניץ שבבני ברק, הם קוברים את מתיהם ואנחנו נשב פה בשקט, הוסיף ואמר האדמו"ר, מן הנכון שגם חסידי ויז'ניץ יטלו חלק, לפחות באמירת תהילים. היו מאנשי תקשורת שנפלו בכך, אך כתבי 'בחצרות קודש' חדי החושים תפסו מיד מה שפרשן לענייני הערבים אהוד יערי הבין בנאומו של נסראללה להבדיל אלף אלפי הבדלות, ''הוא לא הגיע לעיקר, מה שהוא אומר זה לא העיקר".
ואכן כעבור כמה רגעים הגיע עיקר העיקרים ''נותרנו עם חוב של 24 מיליון דולר'' אמר הרבי בנאומו, ומבקש מהחסידים הנאמנים תושבי ארץ ישראל להרים תרומתם קודש בסך של 4000 ש''ח ומאנשי שלומו הדרים בחו''ל הושת סך של 2000 דולר. נראה היה שקשה לאדמו''ר מויז'ניץ להוציא מילים אלו מהפה, הוא הוסיף ואמר כי ניסה בכל דרך לא להגיע למצב הזה של לגייס את הציבור לשלם חובותיו-חובות המוסדות, אולי זו הסיבה שהרבי לא הודיע בשבת מה מטרת הכינוס רק רמז על משהו מסוים, יתכן שבתמימותו קיווה בסתר ליבו כי מנהלי המוסדות יסדרו את החוב עד יום שלישי, אולי.
אצל החסידים קיים מושג של ''תחושת שייכות''.. שייכות לקהילה, שייכות לחסידות, להיות מחובר בכל נימי הנפש לרבי שליט''א, ''איזה חסיד לא רוצה להיות מחובר לרבי להיות הכי קרוב אליו?'' אומר לי חַיימֵאֶער (חיים מאיר), חסיד ויז'ניץ שרוף שהיה חלק מהמשתתפים הרבים בכינוס, "כשהרבי קורא אני מתייצב", ''זה לא מעניין אותי מי ומה מאחורי זה, דבריו של הרבי אינם ניתנים לפרשנות", הוא אומר לי בנחרצות, לשאלתי על פשר החוב שהצטבר, ''תראה" מוסיף חַיימֵאֶער, הרבי יכול להביא את הכסף מנגידים מחו''ל, הרבי כשהוא רוצה בטלפון אחד סוגר את החוב, הוא לא באמת צריך אותנו עניי ארץ ישראל, זו הזדמנות שהרבי נותן לנו לקחת חלק בבית חיינו, זו זכות ולא חובה.
בויז'ניץ של אחרי הכינוס התחושות מעורבות, כמו חַיימֵאֶער גם שאר החסידים אינם מהרהרין אחר רבם וכל מה שהוא רק יבקש קדוש ייאמר. מאידך, עולות טענות על התנהלות שלומיאלית על גבול השחיתות בחצר הקודש, בכל קופה גם בקופת בית הכנסת הגדול והמפואר במיוחד (יש לומר) בקרית ויז'ניץ השתלטו קופה של שרצים, כך טוענים, הם אשר שולטים על הכסף הגדול שנכנס שם אם זה במצ'ינג לפני זמן לא רב ובעוד הזדמנויות שונות, השרצים שולטים בעוד נכסים במוסדות בבית העלמין ועוד ועוד, לפי הרשימות מוסדות ויז'ניץ קיבלה גם תקציבי ענק מהמדינה, למרבה המבוכה בית המדרש הגדול של חסידי ויז'ניץ שנבנה מכספי אנ''ש ידידי ואוהדי בית ויז'ניץ זה הבית מדרש החסידי היחיד שעומד להשכרה לכל המרבה במחיר, כאולמות פאר או כאיצטדיונים עירונים ברבבות אלפי שקלים ללילה, לכן ישנה את השאלה הידועה והנוקבת " איפה הכסף"?
