כעת, כשהסתיימה תקופת הביניים, נערך דיון בעקבות הערעור והתקבלה ההחלטה: "פעילות בריכות בשבת היא מציאות נתונה בשכונות מגורים בירושלים, לרבות כאלה שבהן מתגוררת גם אוכלוסייה דתית", כתבו שופטי העליון. הדיון הגיע לפתחו של בית המשפט העליון לאחר שעיריית ירושלים בחרה להימנע מקבלת החלטה בנושא.

המאבק על צביון הבריכה החל לאחר שהמנהל הקהילתי, שמנהל את המקום, רצה לסגור אותה בשבת - בניגוד לרצונם של כאלף תושבי השכונה. עו"ד יוסי חביליו, שהגיש את העתירה ומועמד לראשות עיריית ירושלים, אמר ל-N12: "זה ניצחון חשוב שמחזיר את התקווה לירושלים, ונותן רוח גבית למאבק על צביון בירת ישראל. להקצנה החרדית והחרד''לית אין סוף, ולכן צריך לשים לה גבול. הציבור הליברלי בירושלים, חילונים ודתיים כאחד, לא מוכן להרכין ראש בפני כפייה ולא מוכנים לתת לעיר שלנו להפוך לחרדית קיצונית".

עמדת המנהל הקהילתי שהוגשה לבית המשפט היא ש"אווירת השבת בשכונה מחייבת להימנע מפתיחת הבריכה בשבת וכי התושבים המעוניינים בשירותים מסוג זה יכולים לקבל מענה בשכונות אחרות בירושלים שבהן יש בריכות פתוחות". השופטים - עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף קבעו כי הבריכה תיפתח בסופי שבוע למשך תקופה של שנתיים נוספות, ולאחר מכן יהיה ניתן לבחון את הנושא פעם נוספת. עוד הוחלט כי בשבתות תהיה הבריכה פתוחה לשחייה למנויים בלבד, ללא מכירת כרטיסים.

התביעה הוגשה לבית המשפט לראשונה בחודש אוגוסט 2022 בשם כאלף תושבי השכונה. זאת, לאחר שהמנהל הקהילתי סירב לפתוח בשבת את הבריכה שנבנתה בעלות של כ-60 מיליון שקלים מכספי ציבור. העבודות על בריכת הר-חומה החדשה הסתיימו כבר בחודש דצמבר 2022 ולמרות זאת המנהל הקהילתי בחר שלא אותה לציבור, ככל הנראה בהשפעת המאבק המשפטי.

עו"ד חביליו התייחס לכך: "מי שניסה להצית בבירת ישראל מלחמת שבת - מצא את עצמו בצד המפסיד. הניצחון הזה מחזיר לכולנו את התקווה, ומחזק את המאבק לשמירה על ירושלים כעיר כלל-ישראלית – ולא חרדית. אסור לאפשר לקיצוניים להשתלט על בירת ישראל ולהשליט בה את אורחות חייהם. הציבור הממלכתי והיצרני שנושא בנטל, סיים לשתוק. מול הניסיון להפוך את הר-חומה למאה שערים, ואת ירושלים לבני ברק, קמו אלפי ירושלמים מתונים – דתיים וחילונים כאחד – וביקשו לשמור על יחסי שכנות טובה. נגמרו הימים בהם הציבור הליברלי והמתון בירושלים מרכין ראש בפני נסיונות כפייה".