יבול נוכרי, לא מה שחשבת.

האם לפי הפוסקים שסוברים שהשדות בבעלות נוכרית בארץ ישראל, לא מפקיעה מהתוצרת החקלאית את המצוות התלויות בארץ. רוצה לומר, שהתוצרת החקלאית של עזה וכו' שנחשבת לארץ ישראל היא בעייתית מהבחינה הלכתית, ולא מתאימה למהדרין מן המהדרין, לכאורה-לא פחות מהתוצרת החקלאית של היתר מכירה? ואולי אף יותר. כל זה, כמובן, עוד לפני שלוקחים בחשבון את התמיכה באויבים, ואת הפן הבריאותי ועוד...

 בימינו השדות של תוצרת "היתר מכירה" מעובדות ע"י נוכרים 2 ולא כל מלאכה אסורה בשביעית ע"י. ולא מוזהרים לנהוג  בתוצרת של יבול נוכרי בקדושה, אלא נוהגים בתוצרת כבשנה רגילה...

גם לפי מי שסובר שיבול נכרי קדוש בגדושת שביעית, אין איסור לגוי לזרוע ולקצור וכו בשמיטה (עד כמה שזכור לי, זה לא חלק משבע מצוות בני נח...). אז הוא עושה טת המלאכות ואני אוכל בקדושה. איזו בעיה יש בזה? (היתר מכירה, היהודים עושים מלאכות באופן מלא או חלקי, ולכן יש בעיה. אני לא נכנס לעוצמת הבעיה בעשיית המלאכה או באכילת הפירות, אבל עכ"פ יש בעיה). אגב חגבי עזה ספציפית, אני לא בטוח שעזה היא ארץ ישראל לעניין שביעית.

שנת שמיטה לא היתה לפני שנתיים או שפיספסתי משהו?

נראה שהכול תלוי ביחסי הציבור הטובים שעשו ל-"יבול נוכרי"?

אבל זה עוד לא פוטר את שאר הבעיות ההלכתיות בתוצרת...הספיחין הוא מדרבנן, וקיימת לרוב בגידולי חד שנתיים, אבל לסוברים שמצוות השמיטה בימינו היא מדאורייתא אז בעיית ספיחין מתגמדת...