פיתרון אפשרי לחוק הגיוס

אנחנו מדברים על ישיבת הסדר חרדית. סביב הבחור יש בפלוגה שלו רק חרדים. בהחלט יכולים להיות מפקדים חילונים אבל הוא במסגרת חרדית. אתה בעצם אומר שהחינוך החרדי אינו מחנך לאמונה וליראת שמים אלא למורא המשגיח והספעס נישט. שבשניה הראשונה שתהיה לבחור הזדמנות הוא יתפקר. לשיטתך עדיף החינוך החרד"לי.

ככה אתה רואה את האברכים החרדים שניה אחרי שהם מתחתנים ואין משגיח?
אז איך אומרים "תבוא למאה שערים".. תראה אברכים בלי משגיח על הראש קמים ב6 בבוקר, הולכים למקוה ולתפילה..
לא מבין מאיפה אתה מביא את כל הדיבורים האלו.
אנחנו מדברים כאן על סדר יום של צבא, בחור שישב שקוע על הגמרא מתחיל לשמוע הרצאות ודיבורים ברוח של מפקד / קצין חילוני.
ואל תדבר עכשיו על "ישיבת הסדר חרדי", כי ההמצאה הזאת בינתים התגשמה רק בפנטזיה שלך.

אתה מדבר כאילו זאת בעיה של מישהו אחר.
מדובר במלחמת מצווה, מלחמה בה יוצא חתן מחדרו וכלה מחופתה.
זאת מצווה שאנחנו מחוייבים בה.

זאת הבעיה שלנו ליזום ולייצר סביבה בה חיילים חרדים יוכלו לשרת בצבא.

כתב לי יהודי שלמד בישיבה לצעירים במרכז הרב שהם כבחורים שאלו את הרב שלהם, ירחמיאל וייס, למה אין משמעת בישיבה.

הרב וייס ענה להם שכולם מעל גיל 13, כולם מחוייבים בלימוד תורה בדיוק כמוהו.
לימוד תורה זאת האחריות שלהם, לא שלו.

בעולם מתוקן, כך אמר ראש הישיבה, אתם הייתם רצים אחרי ללמוד תורה ולא אני הייתי בא ללמד אתכם.
ברור שאני לא צריך להכריח אתכם ללמוד.

שירות בצבא הוא חיוב של כולנו.
זאת לא בעיה של מישהו אחר.

כל הדיון הזה הוא עקר מיסודו, מכיון שבסך הכל התוצאה תהיה אחת, שום תלמיד ישיבה חרדי לא יתגייס לצבא. עכשיו המדינה צריכה להחליט אם היא מוכנה לקבל את זה, אם היא מפסיקה תקציבים או שהיא עושה כל איזו שהיא סנקציה אחרת כלפי אותם בחורים, למעשה זה לא ישנה דבר, כי מה שהמדינה תעשה לא ישנה את המציאות. בדיוק כמו שבפרשת עמנואל, גם המדינה וגם הבג"ץ הבינו את מגבלות הכח שלהם, לא עזרו קנסות ולא ימי מאסר ולא שום דבר ובסוף כולם ירדו מהעצים שלהם בהבינם שמה שהיה הוא שיהיה, כך גם במקרה הזה. מה שהיה הוא שיהיה. מי שמאיים בעצירת תקציבים או עונשים מכל סוג שהוא כלפי עם שלמד תורה תחת האינקווזיציה בספרד, תחת הבולשביקים בברית המועצות ותחת הגסטפו בורשה ואושביץ, פשוט מנותק מהמציאות.

ויש לכך כמה סיבות ונסיבות.

1. הצבא הוא כור היתוך, והציבור החרדי אינו מוכן שמישהו יהתך אותו מחדש. מספיק לראות את המאבקים שיש לבני הציונות הדתית מעת לעת על שירת נשים בפקודה, שירות משותף ומדריכות חילוניות, בשביל להבין שהצבא אינו מסוגל להגמיש את עצמו כלפי החייל החרדי.

2. כאשר אנחנו מסתכלים על בני הציונות הדתית שמחרפים נפשם בכל תפקיד בשביל המדינה הזו, כמה שבזים להם, כמה ששונאים אותם, כמה שמסיתים נגדם, כמה שמייצרים אוירה שהם מוקצים מלבוא בקהל, כמה שתקרת הזכוכית חוסמת את מיטב בניהם מלהתקדם לצמרת הצבא, זה מספיק לנו בשביל להבין שגם אם וכאשר בחורי הישיבות יתגייסו לצבא, היחס המזלזל והבוטה כלפינו מהציבור הכללי יהיה אותו הדבר כפי שהינו כיום.

3. והכי חשוב, כלל ראשון בדמוקרטיה אין חובות בלי זכויות, הזכות הראשונה והחשובה ביותר של כל אזרח במדינתו, היא היכולת להשפיע על מהלכי המדינה באמצעות הצבעתו בקלפי ונציגי הציבור שנבחרו על ידו. כאשר מוסדות המדינה מבטלים שוב ושוב ושוב את הצבעתם של מאות אלפי בני הציבור החרדי וזורקים את קולותיהם ובחירתם לפח האשפה כאילו לא היו, אין לאף אחד בכלל את הזכות לתבוע מאתנו להתגייס לצבא.

אלי_ו
כמה יפה אמרת
לימוד תורה שייך לכולם
צבא שייך לכולם

אבל מה..
החילונים הזניחו לגמרי את לימוד התורה, כך נהיה כאן איזון, החילונים לא לומדים תורה, החרדים לא עושים צבא

לא שמענו את כאבך בנושא, או את הקריאה שלך לציבור החילוני לחבוש את ספסלי בית המדרש, בטח עלה לך מיד התשובה שהם לא מכירים בערך התורה, לא יודעים וכו', וכשזה מגיע לערכים של החרדים, אתה פתאום לא מכיר בכך שציבור שלם יש לו ערכים וסדרי עדיפויות שונים, לימוד ושמירת תורה לפני צבא.

ובתייחס למצוה שאתה טוען שאנו מחויבים "חתן מחופתו וכו'", א. עוד לא ראיתי את הגיוס המלא של החילונים, אחוז ההשתמטות שם בכמה עשרות אחוזים עדיין קיים, והמדינה לא יצאה במסע גיום לכל עשרות או מאות אלפי המתמטים החילונים לדרותיהם, כל עוד שיש אופציה לגייס את מי שאינו לומד, נניח לבחורי הישיבות הקדושות, שאם לא כן, תורה מה תהא עליה, נראה שלא תנוח עליך דעתך עד שיגויס בחור הישיבה האחרון, והישיבות תישארנה ריקות לגמרי.
בינתים יקיימו בחורי הישיבות את מצות והגית בו יומם ולילה, והחיילים יקיימו את מצוות המלחמה, ויתר העם, כמחצית, ימשיך לבלות במשתאות ובתי המרזח ובתי הקולנוע.

תוקן על ידי איש_חשוב ב- 05/03/2024 14:34:28

תראה, אם היינו ציבור מלוכד ומאוחד שיכול להתאגד סביב הנהגה שניתן לתת בה אמון ללא סייג, הפתרון לתקציבים החרדיים יכול להיות הכי פשוט בעולם. להקים קואופרטיב חדרי ראשי שייצר או ייבא את כל המוצרים שנצרכים על ידי הציבור החרדי, מלחם חלב וביצים ועד שמפו מיקרוגל וקיסמי שיניים, הציבור החרדי יקנה רק מהתוצרת של קואופרטיב זה, והרווח הנקי ילך כולו להחזקת עולם הישיבות. אני יודע שזו אוטופיה, אבל לו יכולנו לממש אותה, לא היינו נזקקים עוד לשום עזרה מתקציב המדינה.