ידינו שפכו את הדם הזה עינינו ראו כולנו שותפים לרצח

לא הבנתי מה באת כאן לחדש.
שהוא הוציא ספר על פשט ושיש גם דרוש? ושהוא לא שולל את הדרוש?
נראה שלא הבנת בכלל מה טענותיהם.

הייתי אומר לך לחזור שוב ולקרוא מה כתבתי
אבל כדי להקל עליך אצטט

"הוא הלך צעד יותר מידי קדימה, כשהוציא לאור חיבור על התורה כפשוטו בלבד, כי מדרשי התורה עליהם ללכת בשילוב עם פשוטו, וכך אנחנו תמיד מוצאים את רש"י מביא את שניהם משולבים, כי ללמוד את התורה רק כפשוטה, מביאה את האדם להוריד מעט מערך התורה ומדרשי חז"ל שהאדירו את התורה ותלו תילי תילים בכל אות, פתאום אין את הניסים ש"המים עלו לקראתה" לרבקה, ועוד אינספור דוגמאות, נכון הם קיימים אבל לא מבחינת הספר הזה ומי שלומד רק בו, מי שלוקח את הספר הזה ולומד רק בו בקביעות, מאבד את חין ערכה של מדרשי התורה, שלא סתם שילבם רש"י בפירוש לתורה, יחד כמעט בכל הפסוקים והנושאים, מאבד את האש הקדושה של דברי חז"ל והופך את התורה למשהו קר, הדרך הנכונה היא ללמוד את הפשוטו כשהמדרשו מרצד לידו כל הזמן, זוהי גם דרכו של רש"י לכתוב כמה פעמים "אין מקרא יוצא מידי פשוטו והמדרש כפטיש יפוצץ סלע" וכו', כאן מסביר רש"י בסגנונו את חשיבות דברי המדרש שעליהם לשכון לצד פשוטו של המקרא, אז מצד אחד אין בספר דבר שאינו נכון, אבל לפרסם את הפשוטו ללא המדרשו, זה צעד אחד יותר מידי, צעד עם המון אומץ".

והנה עוד ציטוט בשבילך
"גם להגן על מחבר הספר זה סוג של פולמוס"

יש דרך אמצע, והוא, להבין שיש משהו מעט בעייתי בספר שנועד ללימוד בפני עצמו
ועדיין לא לצאת בקריאות ונאצות נגד המחבר תוך כדי הלבנת פנים, מי שלא רוצה שלא יקנה, ויאמר גם לחבריו / שומעי לקחו, בלי מודעות בלי פאשקווילים, כי לא מדובר כאן בהשחתת הדת.

תוקן על ידי איש_חשוב ב- 03/03/2024 15:51:10

מדוע לא רשאי אדם להוציא לאור ספר כשהוא כותב שהוא בוחר את 'מפרשי הפשט', וכולם מבינים שהוא לא משלב את המדרשות, כשאין זה על דרך הפשט.
בדורנו, שהוא דור הרמזים והדרוש, והפשט נזנח מרוב ימים.
היתה לה עדנה, ויש דרישה גוברת, ובמיוחד דרישת אנ"ש חסידים (בהפתעה!) שרוצים לראות ולהבין גם על פי חלק פ' של הפרד"ס.
והוא עשה עבודה כשרונית גדולה, על פי כל גדולי המפרשים.

מי שרוצה ילמד מי שרוצה מוזמן לא ללמוד, ואף להמליץ לבני משפחתו או לחבורתו לא ללמוד.

כפי שאגב הולך להיות.
עם מותו בטרם עת, הספרים חוזרים להיות מודפסים כמקדם!! הוא 'קיבל ברצינות' את השגות המשיגים, ודעך בתוך עצמו, ואף הסכים לשנות דברים עד תמצית דמו. אבל המעריצים מכל קצות העולם, ביקשו, לומר למלאך המשחית, אולי הרגתם אותו, הוצאתם ממנו את שמחת החיים בשנתיים האחרונות, החשכתם את מצב רוחו עד לאימה (והדברים נוראים למי שפגש בו לאחרונה) אבל מורשתו תישאר בחיים על אפכם וחמתכם. לא תרצו אל תקנו. ותעסיקו את עצמכם ברע עוד ועוד.

חלקכם מתכוונים לשם שמים. ויש בהמת שחוסר הבהירות מה בין דרש לפשט, מביא אותם לידי כפירה (בורות בורות בורות) - אז אל תקנו.

אם איש חשוב היה קורא את דברי הגר"מ רייזמאן, היה מבין שכל מה שכתב, רק בצורה בהירה יותר נמצאת בדבריו.

ואכן, מחלתו ומותו הגיעו באופן ישיר על ידי הגיהאד של בני ישמעאל

וכולנו בגדר ידינו שפכו את הדם הזה

בדבר שאותו צדיק מצטער בו בו הכשילוהו מתנגדיו.

הוא הגבר שהביא רבבות לומדים חדשים, בהבנה ובבהירות, את פירוש רש"י על התורה, כשהוציא לאור ספר 'רש"י כפשוטו' בשנת תשע"א.
כל מילה וכל משפט מרש"י נוסחה בצורה בהירה עם עמל ויגיעה, 

עשה רבות למען רש"י.


אלא שכעבור כמה שנים הוסיף עוד ספר 'פשוטו' ואסף את כל מפרשי הפשט. עם קו מנחה (שלדעתי בטעות לא הסביר את הקו המנחה - מהו פשט ומהו דרש מבחינתו). ובטעות חושבים רבים שבחר את פירושי הגישום וכדומה. למרות שבע"פ הסביר כ"כ יפה מדוע בכל פעם הוכרע לו מלשון המקרא, מכללי הדקדוק, מהרקע מסביב, מהו הפירוש היותר פשוטו.

וכאן אמרו שהוא מתנגד על רש"י.
עולם הפוך ואכזרי ראיתי. האיש הכה יגע על רש"י שעד היום, כולל היום, יש רבבות לומדים בזכותו ברש"י על התורה. עד לבנות סמינר וכדומה. הפך כאילו הוא הלוחם על רש"י.

ההתנגדות יותר ממה שהיא מעידה על אכזריות, היא מעידה על בורות במושגים. על בורות בכל ההסתכלות על פשוטו של מקרא. רבי נפתלי אנשין הוא התלמיד הכי גדול של רש"י. ובוודאי בא לקבל פניו בערב שבת כשאלפי בני ישראל מעבירים את הסדרה בחומשיו הנפלאים, בווילאמסבורג ובבני ברק, בפריז ובמוסיוף.

יז"ב.

ראשית, נשמע מפותח האשכול כאילו מחלתו ממנה נפטר באה כתוצאה מהפולמוס נגדו, ולא היא.
היתה כאן שפיכת דמים בהלבנת פניו בצורה קיצונית ומרושעת ממש, וברור שיש מאלו שיצאו כנגדו שצריכים לעלות אל קברו ולהתחנן לסליחה.

מבירור הענין לעומקו, ובעיון בטענות שעלו כנגדו, מסתבר שכמו בכל פולמוס, הצדק איפשהו באמצע.

יש משהו בטענות שעלו כנגדו, הוא הלך צעד יותר מידי קדימה, כשהוציא לאור חיבור על התורה כפשוטו בלבד, כי מדרשי התורה עליהם ללכת בשילוב עם פשוטו, וכך אנחנו תמיד מוצאים את רש"י מביא את שניהם משולבים, כי ללמוד את התורה רק כפשוטה, מביאה את האדם להוריד מעט מערך התורה ומדרשי חז"ל שהאדירו את התורה ותלו תילי תילים בכל אות, פתאום אין את הניסים ש"המים עלו לקראתה" לרבקה, ועוד אינספור דוגמאות, נכון הם קיימים אבל לא מבחינת הספר הזה ומי שלומד רק בו, מי שלוקח את הספר הזה ולומד רק בו בקביעות, מאבד את חין ערכה של מדרשי התורה, שלא סתם שילבם רש"י בפירוש לתורה, יחד כמעט בכל הפסוקים והנושאים, מאבד את האש הקדושה של דברי חז"ל והופך את התורה למשהו קר, הדרך הנכונה היא ללמוד את הפשוטו כשהמדרשו מרצד לידו כל הזמן, זוהי גם דרכו של רש"י לכתוב כמה פעמים "אין מקרא יוצא מידי פשוטו והמדרש כפטיש יפוצץ סלע" וכו', כאן מסביר רש"י בסגנונו את חשיבות דברי המדרש שעליהם לשכון לצד פשוטו של המקרא, אז מצד אחד אין בספר דבר שאינו נכון, אבל לפרסם את הפשוטו ללא המדרשו, זה צעד אחד יותר מידי, צעד עם המון אומץ.

ומצד שני, אלו שיצאו כנגדו הלכו בצעדים קיצוניים מאוד, יכלו לומר ולכתוב שיש בעיה בספר ועדיף לדעתם שלא לעיין בו, הם נקטו בסגנון בוטה מאוד ומלבין פנים, שיש בהם כדי אבק רציחה, וככה הם דרכם של ההולכים בפולמוס ובפרט קיצונים שבהם.
(מקוה שעכשיו לא יפנה אלי פותח האשכול עם אותה אש וגפרית בסגנון אותם מתנגדים, שכן גם להגן על מחבר הספר זה סוג של פולמוס, אבל כתבתי פה את הדברים איך שהם נראו לדעתי)

דברים חוצבי להבות אש מפי המגיד הנפלא הגאון רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א בשבח החומש הנפלא פשוטו של מקרא בשיעור חורש"י פרשת לך לך תשפ"ד.

הם הרוצחים?

יהודי זה זעק לחביריו לפני כשנה וחצי 'לא אוכל לסבול זאת', כשביקש מעסקן פלוני אמר כי זה בחינת 'פיקוח נפש'.

בהיותו רך כקנה וביישן מוגזם - לא נשאה רוחו אותו כשאמרו עליו 'אפיקורס'. והוא יהודי דחיל חטאין ירא ה' מנעוריו, בעל כשרונות כבירים בהסברה - שראה כשליחות קודש להפיץ אור תורה שבכתב, כפי שאכן זכה לראות כמה שנים איך מסוף העולם ועד סופו, לומדים יהודים את החומשים פרי ידו - 'רש"י כפשוטו' ו'פשוטו של מקרא', עד שהתחילו לפתע להסית כנגדו. והוא הלך ודעך בצדקותו