נניח שביבי ודנינו התווכחו ויכוח חריף בנושא הקשור לתיאוריית הקוונטים, אתה יכול לומר: בואו נבדוק אובייקטיבית מי צודק (הרבה פעמים תגיע למסקנה שאין כלים לבדוק את זה, או ששניהם צודקים, כ"א מנקודת מבטו); או להגיד: אני לא אובייקטיבי, ברור לי שביבי תמיד יטעה ביחס לדנינו, שהרי דנינו הוא אב שכול וביבי הוא רק אח שכול - שזה דרגה פחות ב"סולם איוב", וגם שביבי אוכל שרצים ודנינו אוכל רק חגבים כשרים. שיטת ההכרעה השנייה שהצגתי, היא פוליטיקה של זהויות. אני בודק מה זהותי וזהות האדם ומחליט שהוא צודק. זו הייתה כוונתי.
|
|
