| נשלח ב-14/11/2024 19:04 |
|
| |
חיפוש מקור לדברי רש"י בתחילת וירא
על הפסוק "והוא יושב פתח האוהל כחום היום" (יח, א) כתב רש"י וזה לשונו: "ישב כתיב. ביקש לעמוד, אמר לו הקב"ה: שב ואני אעמוד, ואתה סימן לבניך, שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין, שנא' 'א-להים נצב בעדת א-ל". עד כאן דברי רש"י. והפלא הוא, שדבריו לענין דיינים בהקשר פסוק זה שבפרשתנו, אינם בנמצא בדברי חז"ל שלפנינו.
תוקן על ידי בעגלא ב- 14/11/2024 19:06:33
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2024 20:12 |
|
| |
נראה שלרש"י היה פשוט בפשיטות שפסוק זה (שכן מובא במדרש עצמו) מדבר על דיינים, שכן הגמ' משתמשת בו גם לנושא דיינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2024 13:53 |
|
| |
נראה שבעגלא חיפש ציטטה מדויקת ולא הגיגים ורעיונות. וציטטה כזאת אכן לא נמצאת במאגרים שלפנינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2024 21:24 |
|
| |
רצוי שתקרא הכל, בעיקר תמצא בקטע האחרון
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2024 21:11 |
|
| |
מדרש רבה: וירא
ז וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם (בראשית יח, א), רַבִּי בֶּרֶכְיָה מִשּׁוּם רַבִּי לֵוִי אָמַר יָשַׁב כְּתִיב, בִּקֵּשׁ לַעֲמֹד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁב, אַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ, מָה אַתָּה יוֹשֵׁב וּשְׁכִינָה עוֹמֶדֶת, כָּךְ בָּנֶיךָ יוֹשְׁבִין וּשְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּן, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְקוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע וְהֵן יוֹשְׁבִים לִכְבוֹדִי וַאֲנִי עַל גַּבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, א): אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל.
ותוסיף לזה את פרקי אבות הנ"ל עדת א-ל = דיינים
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2024 20:42 |
|
| |
בעגלא
תודה, אך אני מחפש מקור לכך שאת הדברים שמביא רש"י לגבי דיינים למדו חז"ל מן הפסוק שבפרשתנו (ישב - ישב). שהרי רש"י אינו נוהג להמציא דיוק מעצמו כל שאינו מדברי חז"ל.
תוקן על ידי בעגלא ב- 14/11/2024 20:45:16
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2024 20:07 |
|
| |
פרקי אבות: פרק ג' משנה ו' עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אל'קים נצב בעדת קל, ומנין אפילו חמשה שנאמר.... ר"ע מברטנורה: ד"ה ומנין אפילו חמשה... שלשה דיינים ושני בעלי דינים.
מקווה שעניתי לשאלתך
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|