הסקר
https://t.me/Direct_Polls/694
52% מהציונות הדתית: היחס שלנו כלפי החברה החרדית השתנה לרעהמסקר 'דיירקט פולס' שפורסם בכנס 'מעלה' עולה: הציונות הדתית מעדיפה את נתניהו על בנט • חלק ניכר מהמגזר הדתי-לאומי לא מעוניין במפלגה מאוחדת • ומהו, לדעתם, הפתרון הראוי בסוגיית גיוס חרדים ובני ישיבות?
חרדים 10 י"ד חשון התשפ"ה / 15.11.2024 12:33
https://ch10.co.il/news/942818/
אמש (חמישי) נערך בלוד כנס ''תחת כיפה אחת'' של ארגון 'מעלה', שעסק בסוגיות הבוערות שבהם מתחבטת הציונות הדתית.
מכון הסקרים 'דיירקט פולס' הכין לקראת הערב סקר עמדות מקיף, בקרב ציבור המזוהה עם הציונות הדתית, שחשף נתונים מרתקים על אופן החשיבה הפוליטי של הציבור הדתי-לאומי.
הסקר הציג תחילה את נתוני הלמ''ס מהם עולה, כי בישראל חיים 1.3 מיליון דתיים שמי שמגדירים את עצמם כחלק מהציונות הדתית מהווים 480 אלף מתוכם - כ-11 עד 12 מנדטים, ו'מגזר הכיפות הסרוגות' כולל 320 אלף אזרחים - בין 7 ל-8 מנדטים.
מתוכם 57% מהווים מה שמוגדר 'מיינסטרים' של הציונות הדתית, 24% מוגדרים חרד''לים ו-19% 'לייט'.
הציבור הדתי לאומי מהווה כ-12% מהמצביעים במדינת ישראל – 9% מתוכם תומכים במפלגות הקואליציה ב-3% הצביעו למפלגות מגוש האופוזיציה.
לשאלה מי עדיף בראשות הממשלה, נפתלי בנט או בנימין נתניהו – השיבו 76% שהם רוצים שנתניהו יהיה ראש ממשלה ו-24% העדיפו את נפתלי בנט.
לשאלה האם המגזר הדתי צריך להתאחד ולהתמודד ברשימה אחת ענו 45% בשלילה ורק 37% השיבו בחיוב.
46% מהמשתתפים בסקר אמרו כי עדיף שמפלגת הציונות הדתית תשתתף בממשלת אחדות ו-45% טענו כי עדיף שהמפלגה תהיה חלק מממשלת ימין-חרדים.
אחת השאלות בסקר עסקה בסוגיית הגיוס – והממצאים מציגים תמונה מורכבת:
על השאלה ''האם יחסכם כלפי החברה החרדית השתנה מאז תחילת המלחמה?'' התשובות היו מובהקות – 52% השיבו השתנו לרעה, ורק 14% השיבו כי יחסם השתנה לטובה, 34% השיבו כי היחס נותר ללא שינוי.
אולם בשאלת הפתרון – ''מהו, לדעתכם, הפתרון הראוי בסוגיית גיוס חרדים ובני ישיבות?'' השיבו 55% כי ''ניתן לפטור חרדים שצה''ל מצהיר כי אינו יכול ואינו מתכוון לגייסם לשירות צבאי, בתמורה לתמריצים חיוביים למתגייסים ושליליים לפטורים'', 12% תומכים בהשארת המצב כפי שהוא כיום ''מי שמעוניין מצהיר כי תורתו אומנותו ומי שרוצה מתגייס'', ורק 28% סוברים כי '' יש לחוקק חובת גיוס על כל החרדים באופן זהה לכלל האוכלוסייה וגם במחיר של פירוק הממשלה''
התשובות מראות כי למרות הכעס והאכזבה מהשותפים הקואליציוניים, רוב מכריע של בוחרי המגזר חושב מהראש ולא מהבטן ומקבל החלטות מושכלות, המשקללות את האלטרנטיבות.
