האומנם -"שקר החן והבל היופי"

 מיותר לומר שבעולם הגדול, החן והיופי קובעים הרבה מאוד כמעט בכל פרמטר,  אך השאלה שלי היא: האם בציבור החרדי המצב הוא שונה? או שאנו מרמים את עצמנו כשאנו אומרים בלהט הרגע: "שקר החן והבל היופי" ?

כתבתי ש(ממה שאני מבין, ע"פ הודעה בפורום אחר,) אולי לרציף כבר אין משמעות בחיפוש אחר יופי פנימי/חיצוני וכדו, וכאן המקום לברכו שיהיה לו מזל טוב. (כלומר, רציך התחתן, ולכן אני מאחל לו שיהיה לו מזל טוב בעתיד). עד כאן דבריי. רציף השיב, שהוא הבין מדבריי שיש לו מזל טוב. (הוא הבין שיש לו מזל טוב בגלל ש../ולכן הוא התחתן). עד כאן דבריו. עניתח, שממש לא בטוח שזה שהוא התחתן זה סימן או סיבה לכך שיש לו מזל טוב. אני רק איחלתי לו שבעתיד יהיה לו מזל טוב עם נישואיו וילגיו וכו. (כל מי שנשוי כמה ימים, יודע שהנישואין בעצמם הם חלק קטן מאוד מהאושר וההצלחה, והעיקר הוא העבודה במסגרת הזוגיות וגידול הילדים והפרנסה וכו', וזה יכול לשנות הכל לטוב ולרע). זה ההבדל בין מה שהוא כתב למה שאני כתבתי. אני כבר סקרן לדעת איך תבין את ההודעה הזו...

תודה שהדגמת את דבריי דלעיל. בגלל שאני חייב לך, אענה לך בהודעה הבאה:

דיבוק, תמיד אתה נופל על הבנת הנקרא של השומעים אותך.
תראה את המילים שכתבת -
"אולי רק בעבר, וכאן המקום לברכך במזל טוב, אושר ועושר"
לא כתבת "ואם כן אברך אותך במזל טוב, אושר ועושר", אלא "וכאן המקום לברך"..
מי שקורא את דבריך דעתו נוטה להבין שאתה מברך אותו כאן ועכשיו.

ואגב, ידוע שיש הבדל בין שמיעה לקריאה, כי חסרים הצלילים של המילים הנאמרות.
אתה צריך להתבטא יותר בבירור.

תודה שהזכרתם לי שוב שבפורום בחדרי ****. אין הבנת הנקרא מינימלית. אולי אדע מתישהו איפה כתבתי שרק אם רציף התחתן יש לו מזל טוב? מתי בכלל כתבתי שיש לו מזל טוב? נהפוך הוא, כתבתי שאני מאחל לו שיהיה לו מזל טוב...