|
|
| נשלח ב-8/5/2025 17:42 |
 |
| |
אכן יש מקורות רבים שתומכים ב"פיקוח נפש עתידי", ולענ"ד היסוד הבסיסי של הכרעת הפוסקים שאין להיכנס לספק פיקוח נפש כדי להציל מודאי פיקוח נפש (כי לכאורה להיכנס לספק פיקוח נפש זה סוג של פיקוח נפש עתידי). אבל אני פחות מבין את העניין כשמדובר בכה"ר גפני, מכמה טעמי: 1. כל אדם שלמד את המשנה הראשונה בב"ק אצל הליטוואקעס, כבר מכיר את החקירה בגדר חיובי נזיקין, ועכ"פ ברור שאם יש שור שיתכן שיזיק, אני חייב לשמור עליו (זה נכון גם לפי מי שמגדיר את חיובי נזיקין לא מצד חיובי שמירה, יעו' בספר דבר אליעזר לרא"י וולדינברג), כ"ש שאין היתר ולכה"פ צריך לחשוב אם מותר לשחרר מחבל בר דעת שאולי ירצח. זה הסתכלות בסיסית שמעוררת שאלה אם מותר לשחרר מחבל, וכשאתה לא נותן שום מקום לשום צד חוץ מהכמיהה של "לשחרר אותם ע-כ-ש-י-ו", זה מראה שאתה מאוד מאוד לא מחובר לסוגיות שהעי מעסיקות (לכאורה) את המגזר שאתה מייצג. 2. להפגין בורות ולדבר בביטחון ככה, זה בעייתי כשמחר תבקש כסף לישיבות. אם מי שמייצג את הישיבות הוא כזה עם הארץ ואדיוט, למה צריך כ"כ שנות תורה כביכול כדי לצאת כזה... (אאל"ט גפני היה כביכול ראש כולל לפני שנכנס לפוליטיקה). 3. יתכן שמר כפני צודק, אולי באמת נוצר אילוץ לחיות באיום של עוד כמה אלפי מחבלים. אבל אולי המחיר הוא שיצטרכו הרבה יותר חיילים כדי לשמור על המדינה מפני אותם מחבלים. יש מצב שמר גפני מכיר כמה צעירים בריאים שיוכלו להיכנס תחת האלונקה לעת כזאת?! 4. בכלל, גם הלכתית וגם טקטית, אני לא מבין מאיפה החוצפה והטמטום להביע עמדה בנושאים בטחוניים, כשאין לך שום זיקה ושום תחושת מחויבות לביטחון המדינה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2025 02:07 |
|
| |
אילו היה מדובר בלשחרר כמה אריות מגן החיות, בתמורה להשבת חטופים, האם גם על זה גפני היה הולך?
פיקוח נפש עתידי בלה בלה.. וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2025 09:29 |
|
| |
בקשר לליטוואקעס וידיעת התורה. מה לנו כי נלין. הנה לנו ראש ישיבה ליטאי מפורסם,
ששואף בכל כוחו לעמוד בשורה הראשונה של מפלגת הדגל, אומר על רב ראשי של ירושלים ותיק ומפורסם, כגדול בתורה, ששימש שנים רבות כראש ישיבה, וכראש מכון הלכה ברורה, והראשישיבי,
הזה אומר עליו 'שאינו יודע מאיזה צד פותחים משנה ברורה'! והלוא הראישיבי חזקה עליו שהוא יודעהלכה, שהרי הוא יודע לומר את המלים משנה ברורה. האם שמע גם על שו"ע של מרן המחבר,
הגהות הרמ"א, נו"כ השו"ע ושאר הפוסקים, או שכל עולמו התורני מרוכז במשנה ברורה?
והוא המאור הגדול שמכוון את דרך היהדות של גפני.
עוד מצאנו שהנ"ל הגיב ביתד נאמן על דברי עמיתו מראשי אותה ישיבה
(כנ' גדול ממנו בתורה ובחכמה) כדלהלן:
"הלב שותת דם על הדיבורים הנשמעים בשולי המחנה, שכביכול בעת צרה כזו,
שכל ישראל בסכנה, צריכים ללכת ולסייע ולצאת מכותלי הישיבה.
מי שמדבר דיבורים כאלה אינו שייך כלל לידיעה מה היא תורה,
מה הוא כלל ישראל, מה הם בני הישיבות, ומה הם המושגים של אורייתא
וישראל וקודשא בריך הוא חד הוא".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2025 10:54 |
|
| |
נצל, אתה כנראה לא מבין משהו מאוד יסודי וחשוב. בפוליטיקה הליטאית, זה בכלל לא חשוב כמה למדת וכמה אתה יודע וכמה אתה משקיע ומחדש ועובד ה' וכו'. תמיד אפשר לומר עליך שלא זכית להשקופע הטהוירו, שכידוע - קשה לקנותה ככלי זהב וקל לאבדה ככלי זכוכית...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2025 09:34 |
|
| |
רב האי גאון, בה"ג, רבינו חננאל, והרשב"א כתבו שמכבין בשבת גחלת של מתכת ברשות הרבים, אע"פ שהיא מלאכה מהתורה, מכיוון שאינה נראית ועלולים להינזק בה ואי אפשר לרבים להיזהר בה.
אז יבוא הגאון האדיר גפני ויצרח "אין דבר כזה פיקוח נפש עתידי ביהדות".
ויתרה מזאת, להלכה נפסק בשו"ע שגם גחלת של עץ מכבין כשהיא במקום שרבים עלולים להינזק ממנה, אע"פ שהיא לדעת כולם מלאכה מהתורה, ואע"פ שהאש נראית, מ"מ יש חשש עתידי שהרבים לא יבחינו ולא יצליחו להיזהר ויינזקו.
ובפרט שבנידון דנן מדובר בפיקוח נפש ציבורי של כל העם היושב בציון שמחמירים בו אפילו בדרגת סיכון נמוכה.
וכמו שכתב מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל לחייל ששאל אם לפענח בשבת תשדורות של האויב שאינן נראות חשובות, וז"ל: "למרות שאין כל הבדל בהלכה בין פיקוח נפש של יחיד ושל רבים, ואף על ספק פיקוח נפש של יחיד מחללים שבת, בכל זאת יש הבדל גדול ביניהם ברמת הסיכון הנחשבת לפיקוח נפש. תיתכן דרגת סיכון שאצל יחיד לא תיחשב פיקוח נפש, ואילו אצל ציבור אכן תיחשב לפיקוח נפש. למשל, אנשים אינם נרתעים מנסיעות בין עירוניות, על אף שיש בהן אחוז סיכון מסוים, נניח של אחד ל-10,000. אבל ראש מדינה אשר ייטול סיכון של אחד ל-10,000 על מדינתו ייחשב כבלתי אחראי למעשיו, שכן על ציבור דרגת סיכון כזו נחשבת לסכנה. לפיכך יש לפענח את כל השדרים, כיון שהנדון בהם הוא בטחון המדינה, אע"פ שאותו אחוז של סיכון לגבי אדם פרטי לא היה נחשב לפיקוח נפש."
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2025 16:01 |
|
| |
| חריף_ומקשה כתב: |  | רב האי גאון, בה"ג, רבינו חננאל, והרשב"א כתבו שמכבין בשבת גחלת של מתכת ברשות הרבים, אע"פ שהיא מלאכה מהתורה, מכיוון שאינה נראית ועלולים להינזק בה ואי אפשר לרבים להיזהר בה.
אז יבוא הגאון האדיר גפני ויצרח "אין דבר כזה פיקוח נפש עתידי ביהדות".
ויתרה מזאת, להלכה נפסק בשו"ע שגם גחלת של עץ מכבין כשהיא במקום שרבים עלולים להינזק ממנה, אע"פ שהיא לדעת כולם מלאכה מהתורה, ואע"פ שהאש נראית, מ"מ יש חשש עתידי שהרבים לא יבחינו ולא יצליחו להיזהר ויינזקו.
" |
|
כיבוי רגיל אינו מלאכה, כי רוב הכיבוי אינם לצורך גופו (רק אם הוא מתכוון להכין פחם)
יודגש שהחמירו חכמים בכיבוי מאוד למרות שאינו מלאכה דאורייתא, מכיון שהוא דומה וקרוב לדאורייתא, ולא התירו לכבות דליקה אם לא שיש פיקוח נפש, גם אם יש הפסד.
מן הסתם ישנם עוד אופנים בהם התירו מלאכות בגלל פיקוח נפש עתידי, אבל מכאן אינו ראיה לכאורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2025 16:42 |
|
| |
לדעת הבה"ג ודאי שהותרה כאן מלאכה דאורייתא, כך מובא להדיא בסוגיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2025 00:19 |
|
| |
קיבלתי לפרטי -
הראיה של גפני היה מפסקו של הרב אלישיב שפסק להדיא שאסור לנוול את המת כדי למנוע פיקוח נפש עתידי.
דהיינו, לנתח מת כדי להתלמד עליו, וכך להציל פיקוח נפש עתידי וודאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2025 01:59 |
|
| |
היכן פסק זאת הרב אליישיב?
לא ברור למה נזקק לפסק של הרב אליישיב שזה דו"ד ארוך בנודע ביהודע, חת"ס ועוד רבים. ננקט שהכוונה היא שאין זה מצוי, (ודאי בתקופת הנודע ביהודה) אבל אם יש ברירות או זה חשש קיים ודאי שמותר.
החזו"א כמדומני משווה זאת לעיר שצרו עליה עכו"ם כפי שהבאנו לעיל.
והחמאס זה ודאי בבחינת עיר שצרו עליה עכו"ם.
תוקן על ידי קלעפער ב- 19/05/2025 01:59:50
|
|
|
|
|
