העיתונאי גדי טאוב - למה העזתים לא מהגרים מעזה

כמה תושבי עזה באמת עזבו את הרצועה לאחרונה? כ-600 איש מאז קריסת הפסקת האש ועד היום. תכף אסביר במגה שרשור למה אין לי מספר מדוייק ולמה הוא קטן לעומת תקופות אחרות במלחמה אבל קודם השורה התחתונה - למרות שמועות בעזה ובישראל, הצהרות פומפוזיות של שרים בישראל ובכללי דמיונות יפים של אנשים - מדיניות ההגירה של ישראל מעזה היא עד לרגע זה נוקשה מאוד, וגם רבים מאלו שרוצים, צריכים ויכולים (לפי הקריטריונים של ישראל ולפי מדינות זרות שנותנות להם להגיע אליהן) לצאת מהרצועה - תקועים שם חודשים.

ועכשיו מהתחלה: ראשית, בישראל מסרבים לומר רשמית כמה אנשים עזבו את עזה בזמן המלחמה או בזמן האחרון.

במתפ"ש אמרו שלא עוסקים בזה כבר לפני כמה חודשים, ברשות האוכלוסין וההגירה שהוציאו הודעה רשמית על "עידוד הגירה מרצון" הפנו למשרד הביטחון, במשרד הביטחון סירבו להשיב.

בצר לי הלכתי לבסיס.

לפי מתפ"ש מדיניות ישראל לגבי יציאה של עזתים מהרצועה לא השתנתה לאורך כל המלחמה - יש שתי דרכים שבהם מישהו שנמצא עכשיו בעזה יכול לצאת ושתיהן כוללות גורם בינלאומי שפונה למתפ"ש ומתאם את היציאה: ארגון הבריאות העולמי במקרה של חולים ופצועים ומדינה זרה במקרה של אזרח זר.

 בפועל במהלך המלחמה יצאו גם עזתים שלא עמדו בשני הקריטריונים כשמעבר רפיח היה פתוח בין נובמבר 2023 למאי 2024. אז היה מי ששילם 2,000 ויותר דולר לראש לחברות המצריות והצליח לצאת, זה פורסם בהרחבה בתוך עזה ואומת על ידי כבר אז. לפי דיווחים רבים בתקשורת המצרית יצאו אז כ-103 אלף איש (המספר פורסם הרבה אחרי, בתחילת פברואר 2025).

 ישראל טענה שהיא מפקחת ומאשרת, בפועל יצאו שם גם אנשי חמאס כמו למשל דובר משרד הבריאות.

כיום רפיח סגור ולכן באמת אין הזדמנות לצאת בלי "לעבור" דרך ישראל ממש - כולם יוצאים דרך כרם שלום, ומאז ככל שהצלחתי לבדוק אכן יצאו רק כאלו שגורם זר התערב ולמעשה "הוציא". זה לא עבודה אקטיבית של ישראל אלא הפוך, מי שמתאם מגיש מסמכים וכו'.

תושב עזה לא יכול לגשת לצד הישראלי ולתאם בעצמו. לגבי חולים ופצועים שיצאו זה די פשוט לבדוק. ארגון הבריאות העולמי מפרסם רשימה מתעדכנת ברשת. מאז קריסת הפסקת האש ועד אז פונו סך הכול 310 איש - מטופלים ומלווים .

במרץ זה היה עשרות כל שבוע שבוע, אבל באפריל זה ירד מאוד וכל החודש יצאו כ-50. לשם השוואה, דרך מעבר רפיח בזמן הפסקת האש - פחות ימים - יצאו מעזה 4,259 מטופלים ומלווים, בערך פי 20 העדכון האחרון היה ב-6.5 מאז קריסת הפסקת האש ועד אז פונו סך הכול 310 איש - מטופלים ומלווים . במרץ זה היה עשרות כל שבוע שבוע, אבל באפריל זה ירד מאוד וכל החודש יצאו כ-50. לשם השוואה, דרך מעבר רפיח בזמן הפסקת האש - פחות ימים - יצאו מעזה 4,259 מטופלים ומלווים, בערך פי 20 הקצב לא ירד כי ירד הצורך לפנות חולים ופצועים קשים מעזה.

טרם חידוש הלחימה בארגון הבריאות העולמי העריכו שיש בין 11 אלף ל-13 אלף איש שזקוקים לפינוי.

לדעתי ולהערכתי בזמן הפסקת האש מדינות (בראשם מצרים) הראו יותר נכונות לקבל הם צריכים לעבור עכשיו דרך ישראל והיא זו שמאשרת גם לוגיסטית את היציאה מכרם שלום, את המעבר לירדן ולטיסה משם או לשדה התעופה רמון וטיסה משם.

עכשיו לקטגוריה השנייה: אזרחים זרים. אזרחים זרים יצאו יותר בקלות כשרפיח היה פתוח אבל גם תמורת כסף, בעקבות עתירה של גישה ישראל החלה לאפשר להם לצאת בקיץ 2024 דרך ישראל לירדן. בהפסקת האש לא נתנו להם לצאת דרך רפיח אגב. לפי מתפ"ש רק אנשים עם אזרחות זרה יכולים לצאת, לא ויזה ולא קשר אחר. בארגון גישה גם אמרו ששוחחו עם נציגי מדינות זרות וזה מה שהם שמעו מישראל גם כן - שיוציאו רק אזרחים זרים ולא קרובי משפחה של וכו'.

בתשובה לעתירה של גישה בישראל גם אמרו במפורש שלימודים אקדמיים בחו"ל אינם קריטריון ליציאה מעזה.

בפועל בחודשים האחרונים כן יצאו אנשים עם קשר אחר למדינה זרה שאיננו אזרחות. כך למשל, ב-16.4 יצאו 13 סטודנטים לאירלנד, עזתים שהתקבלו ללימודים גבוהים שם, צרפת הוציאה בשתי פעימות באפריל 175 איש מכל מיני קטגוריות - כאלו שעבדו במוסדות צרפתיים ברצועה, אקדמיים שקיבלו מלגות ועוד, כנראה במסגרת תוכנית מוכרת להוצאת אקדמאים מאזורי עימות.

בשגרירויות הזרות אליהן פניתי סירבו לפרט (למעט צרפת) בכמה אנשים מדובר אבל הרבה מהמידע הזה פורסם בתקשורת מקומית במדינות.

ככלל מכל המקורות, כולל גורם שמעורב בפרטים ומסר לי מידע נוסף שלא פורסם, עולה כי קרוב ל-290 איש פונו מעזה בקטגוריה הזו (לא חולים או פצועים ומלוויהם).

המספר המלא לא ידוע לי כי יש מדינות שסירבו לומר לי כמה הגיעו אליהן.

עם זאת עד כמה שניתן להתרשם מדובר באנשים שחיכו חודשים כדי לצאת מעזה, וזה קרה אחרי מאמצים של המדינות. למשל גרמניה הודיעה אחרי הפינוי של 33 איש - אזרחים גרמנים ומלוויהם (כנראה קרובי משפחה מדרגה ראשונה): "היינו שמחים אם היינו מצליחים לבצע את זה קודם לכן, זה לקח לנו זמן".

הפינוי הזה אגב הוצג בכלי תקשורת ישראלים רבים כחלק מתוכנית טראמפ.

בהודעה רשמית של רשות האוכלוסין וההגירה נכתב: "שר הפנים, משה ארבל, הגיע אחר הצהריים לנמל התעופה רמון, במטרה לבחון את תהליך היציאה מרצון של עזתים למדינה שלישית. הוטסו עשרות עזתים ללייפציג שבגרמניה בטיסה ייעודית".

המציאות, כאמור, שונה. דוגמא נוספת: בעיתון אירי כתבו על אחת מאלו שיצאו מעזה לאירלנד לאחרונה - בת 74, אמא של אזרחית אירלנד. לפי הבת, היא ניסתה להוציא את אמא שלה מעזה במשך 18 חודשים עד שהצליחה.

אגב זוכרים את 100 פועלי הבניין מעזה שיטוסו לאינדונזיה? לפי בדיקה שלי - זה עוד לא קרה בכלל, אין מאה איש שיצאו לאחרונה (חודשיים אחורה) מעזה בפעימה אחת לאינדונזיה.

באינדונזיה אגב אחרי הפרסום אמרו (שוב) שמוכנים לקבל 1,000 פצועים באופן זמני.

לארגון גישה פנו לאחרונה עוד   150  תושבי עזה שהתקבלו ללימודים גבוהים בחו"ל ומעוניינים לצאת - כדי שיוכלו לסייע להם לצאת והם כרגע עדיין ברצועה.

באופן רשמי כאמור ישראל לא מאפשרת לאנשים כאלה לצאת מעזה כרגע. לסיכום החפירה העצומה הזו: מדיניות "הגירה מרצון מעזה" היא לא מקרה של לישראל אין מדיניות פנים רק מדיניות חוץ (משהו שנמכר טוב בישראל, הרסני מבחינת התדמית והחוק הבינלאומי) אלא מקרה של לישראל יש גזלייטינג לציבור הישראלי עם אפס קשר למציאות.

אני בכוונה שמה בצד את שאלת המוסריות של עידוד המדיניות הזו - דעתי האישית שהיא נגד לא תשנה פה דעה של אף אחד.

אבל אפילו במבחן התוצאה הקריטריונים ליציאה מעזה עד לרגע זה הם נוקשים, אין לתושב עזה שום יכולת לצאת לבד גם אם יש מישהו שיסכים לקבל אותו, וגם מי שעומד בכל הקריטריונים היבשים תקוע.

אנקדוטה לסיום: כחלק מהבירור שוחחתי עם אחמד (שם בדוי, ביקש לשמור על חלק מהפרטים חסויים) עם אזרחות אירופית  גר באירופה בעשור האחרון ויש לו שם אישה וילדות. הגיע לביקור משפחתי בספטמבר 2023 ורצה לצאת מעזה מרגע שפרצה המלחמה.

לכאורה הבנאדם הראשון שישראל הייתה רוצה וצריכה להוציא מעזה, וזה לקח 15 חודשים (!) כי בהתחלה קיבל תשובה - דרך המדינה הזרה שאליה פנה - שסורב ע"י ישראל "מטעמים ביטחוניים"   בסוף הגיש עתירה לבג"ץ בסיוע גישה ורק אחרי חודשים ארוכים הסכימו שיצא.

הוא מכיר חברים עם אזרחות זרה שרוצים לצאת ועדיין בעזה.

הפער בין זה לבין "מנהלת ההגירה מרצון" מעולם לא היה גדול יותר.