אהרן רבינוביץ' על האדמו"ר שמחובר לרשת וזה שמתעדכן בפקס וזה שאובססיבי לדיווחים ביטחוניים

האדמו"ר שמחובר לרשת וזה שמתעדכן בפקס: ההנהגה החרדית לא בהכרח מנותקת
אף שכמה מהמנהיגים החרדים מבוגרים מאוד, אינם חשופים לאמצעי התקשורת ונסמכים על עוזריהם, רבים מהם משיגים מידע בעצמם, ובקבלת החלטות אינם מסתפקים במידע שמעבירים להם מקורביהם. "התדמית של הרב המנותק, שיושב ספון בביתו עם ספרים, שאינו יודע כלום ושכמה מקורבים שולטים בו כמו בבובה, אינה נכונה", אומר מקור
אהרן רבינוביץ', כתב חרדים 20 במאי 2025
www.haaretz.co.il/news/magazine/2025-05-20/ty-article-magazine/.premium/00000196-e221-d658-adfe-ee39b9960000

האולם הקטן במרכז בני ברק התרוקן באחת. בכירי הרבנים שישבו בו, ביוני אשתקד, מוקפים עשרות מקורבים וסקרנים, נכנסו איש־איש למכוניתו והמשיכו בדרכם. מאחור נשארו כמה מעוזריהם הקרובים להחלפת רשמים. כשאדם שנכח שם פנה אליהם וביקש לאפשר לו להיפגש עם הרבנים בעניין ציבורי רגיש, החליפו ביניהם העוזרים מבטים יודעי סוד. "בשביל מה אתה צריך להיפגש איתם? תסביר לנו את הנושא ואנחנו כבר נגיד לך מה יוחלט", אמר לו אחד מהם, וחבריו הבליעו חיוך. לנוכח פניו הנדהמות של השואל סיפק העוזר הסבר: "הרי הרב לא באמת מבין בנושא. אתה תשאל אותו, הוא יתייעץ איתנו ואנחנו נגיד לו מה לעשות. אז עדיף שכבר תבוא ישר אלינו".

מהאופן שבו נאמרו הדברים ניכר כי היתה בהם מידה של הגזמה, אך מי שמכיר את העולם החרדי יודע כי הם אינם מנותקים מהמציאות. ואכן, כמה מהמנהיגים החרדים מבוגרים מאוד, אינם חשופים לאמצעי התקשורת, בוודאי לא למחקרים ולעולם המדע, וההחלטות שהם מקבלים ושלעיתים משפיעות על הציבור הישראלי כולו — למשל כיצד יצביעו נציגיהם בכנסת — מתבססות ברובן על תמונת העולם שעוזריהם מייצרים להם.

ואולם כפי שעולה משיחות שערך "הארץ" עם כמה מקורבים ועוזרים של המנהיגים החרדים, לא תמיד זה המצב. "התדמית הזאת של הרב המנותק, שיושב ספון בביתו, עם ספרים, שאינו יודע כלום ושכמה מקורבים שולטים בו כמו בבובה, אינה נכונה", אומר מקור ביהדות התורה שמכיר את אחורי הקלעים של בתי הרבנים החרדים. לדבריו, רבים מהמנהיגים החרדים משיגים מידע בעצמם ואינם מסתפקים בזה שמעבירים להם מקורביהם.

אחד החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, למשל, מחזיק בטלפון חכם, מתכתב תדיר עם חברי כנסת מכלל המפלגות, ומעודכן במתרחש ברשתות החברתיות. "הוא מקבל חלק מההודעות שמופצות בקבוצות הנייעס (חדשות) של הציבור החרדי", אומר המקור. אדמו"רים אחרים מקבלים מעוזריהם קטעי עיתונות מודפסים מהתקשורת החילונית. "מדפיסים להם, לבקשתם, כתבות מ'ידיעות אחרונות' ומ'הארץ', בעיקר כתבות פוליטיות ואקטואליה", מפרט המקור.

מקורות אחרים מציינים כי בכיר המנהיגים של הציבור החסידי, האדמו"ר מגור יעקב אריה אלתר, מחזיק מכשיר פקס וכל אדם יכול לכתוב לו באמצעותו. למעשה, בעקבות שימוש בפקס הזה התפטר בעבר שר בממשלה. "ב־2017 כמה גורמים ניהלו מאבק ציבורי בנוגע לחילול השבת ברכבת", מספר מקור באגודת ישראל. הגורמים ניסו להשפיע בעניין על האדמו"ר מגור, שנושא השבת קרוב לליבו, אף שנציגו הפוליטי אז, השר לשעבר יעקב ליצמן, לא היה מעוניין במאבק.

"הם הצליחו להעביר לאדמו"ר בפקס פרסומים על המתרחש ברכבת ישראל ועל העבודות שעשו שם בשבת מאחורי הגב של ליצמן ושל שאר המקורבים", מספר המקור. הרב אלתר זעם על כך שיהודים מתבקשים לעבוד בשבת, ואילץ את ליצמן להתפטר מתפקידו בממשלה. לדברי מקור אחר במפלגה, הפקס שבבעלות אלתר בהחלט פועל, אבל ייתכן שהחומרים שנשלחים דרכו עוברים לאדמו"ר רק לאחר סינון שעושים מקורביו.

אף שהאדמו"ר מגור חשוף למידע, יש סוגיות שהוא נמנע מלקבל בהן החלטות או בוחר שלא להתעמק. לפי מקורות, אלתר אינו מתערב בענייני ביטחון, ואף מצהיר כי הבנתם של נציגי יהדות התורה בתחום מועטה. זו הסיבה שהאדמו"ר התנגד לכניסה של נציגו, שר השיכון יצחק גולדקנופף, לקבינט המדיני־ביטחוני. מנגד, בכל הנוגע לחוק הגיוס, האדמו"ר מעורב עד פרטי פרטים, ואחד המקורות מציין כי הוא קורא כל בדל מידע שמתפרסם בהקשר זה.

הגיל קובע

כמו רבים מהרבנים החסידיים, גם במנהיגי הציבור הספרדי יש כאלה שמחוברים לאמצעי התקשורת. אחד מעוזריהם סיפר ל"הארץ" כי כמה מהחברים במועצת החכמים של ש"ס מאזינים לרדיו, ובכלל זה לתחנות שאינן חרדיות, ואחד הבכירים בהם מחובר לאינטרנט, גולש באתרים החרדיים ושולח אימיילים בעצמו. "הם לחלוטין יודעים מה מתרחש בחוץ ואינם תלויים בעוזרים שלהם", הוא מסביר.

כל המקורות ששוחחו עם "הארץ" ביקשו להבחין בין המנהיגים הספרדים והחסידים ובין המנהיגים הליטאים. החברים בקבוצה הראשונה נחשבים מחוברים לציבור שהם עומדים בראשו, ובעלי מקורות מידע מגוונים; והחברים בקבוצה השנייה נחשבים פחות מעורים בחיי קהילותיהם וכאלה שמעדיפים להישאר ספונים בדלת אמותיהם בבית המדרש – אם כי לא תמיד זה נכון.

"הרב שך לא האמין לאף אחד", אומר אדם שמכיר היטב את בתי הרבנים החרדים, על נשיא מועצת גדולי התורה שמת ב־2001. "אחרי שגפני נכנס לדבר איתו, הוא היה מצליב מידע עם מי שבא אחריו. הוא היה חריג. אחריו הגיע הרב אלישיב, שהיה יחסית מנותק מהעולם והמידע זרם אליו רק מכמה מקורבים". לדברי המקור, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב גרשון אדלשטיין, שעמדו בראש מועצת גדולי התורה אחר כך, התנהגו בדומה לרב שך, ואילו המעגלים שמקיפים את מנהיג הציבור הליטאי הנוכחי, הרב דוב לנדו, דומים יותר לאלו שהקיפו את הרב יוסף שלום אלישיב. שותפו של לנדו להנהגה, הרב משה הלל הירש, נחשב מחובר יותר ובעל ערוצי מידע רבים יותר.

לצד הזרם החרדי שהם משתייכים אליו, כל המקורות אמרו כי גילו של המנהיג הוא אבן הבוחן המרכזית שקובעת אם הוא נחשף למידע ממגוון מקורות או ניזון ממספר מצומצם של מקורבים שמחליטים מה יגיע לאוזניו. רוב האדמו"רים והרבנים הספרדים נוטלים או מקבלים לידיהם את ההנהגה בגיל צעיר יחסית, המאפשר להם להיות במגע בלתי אמצעי עם הציבור ולהיחשף למידע רב יותר. המנהיגים הליטאים לרוב זוכים בהנהגה בגיל מבוגר מאוד, ויש לכך השפעות.

"הרבנים הליטאים נמצאים בקשר בעיקר עם התלמידים שלהם", אומר על כך מקור שמכיר את ההנהגה הליטאית. "הם חיים בתוך עולם בית המדרש, פחות בעולם המעשה; אבל הבעיה המרכזית היא הגיל והתלות בסביבה". לדבריו, הם ממעטים לצאת מהבית או לקבל קהל, ולניתוק יש השפעה מכרעת. "מי ששולט במידע שולט בתוצאה", אומר המקור, ומזכיר את מקרה מקורביו של הרב אלישיב, שהדפיסו לו מהדורה מזויפת של יתד נאמן, כדי להסתיר ממנו ידיעה שהיתה עלולה לצער אותו.

גם אם מטרתם הבסיסית של המקורבים היא להגן על הרבנים הקשישים, בידודם מעביר כוח עצום לידי מי שמסנן את אלו שמבקרים אצלם ואת הידיעות שהם נחשפים אליהן. השפעתם של המקורבים מתחזקת, והכוח מתמרץ אותם להדק את הסינון עוד יותר. "המטרה של הסובבים היא לנסות למנוע חורים בכניסת המידע", מסביר אדם שמכיר את בתי הרבנים. "הרב שטיינמן, למשל, היה בודק דברים בעצמו, אבל לא כולם כמוהו".

המצב אחר בתכלית אצל אדמו"רים מהזרם החסידי, שלרוב יורשים את הנהגת הקהילה בגיל צעיר למדי, וכן אצל הרבנים הספרדים. הרב עובדיה יוסף למשל, שנעשה מנהיג ש"ס בשנות השישים לחייו, הסתובב ברחבי הארץ ונהג לשמוע חדשות מדי יום ביומו. "הוא היה שומע רשת ב' כל יום", מספר אדם שהכיר את הרב. "אי אפשר היה למרוח אותו, גם כי נכנסו אליו הרבה אנשים והוא היה נגיש. בכלל, הרבנים הספרדים מעורים בציבור".

אדם אחר שהיה מקורב ליוסף מתאר מנהיג שהכיר לעומק את פרטי הסוגיות שנדרש להכריע בהן. "היינו עולים לרב ומקיימים ישיבת עבודה לכל דבר", הוא מספר. "הוא היה שואל את כל השאלות ויורד לפרטים. לא היה מצב שתעשה מה שאתה רוצה". לדבריו, פעמים רבות ביקש הרב לדבר עם אנשי מקצוע, לדוגמה סביב עסקת שליט. "יו"ר ש"ס אז אלי ישי לא רצה לתמוך בעסקה, אבל היו לחצים מאוד גדולים על הרב לעשות את זה. לבסוף הוחלט להפגיש את הרב עם גורמי ביטחון והוא החליט לתמוך".

עם זאת, ככל שהתבגר הרב הגנו עליו בני ביתו יותר ויותר, והוא נעשה תלוי בהם. התלות הזאת חיזקה מאוד את השפעתם על ההחלטות שקיבל. "בסוף ימיו, כל הסאגה סביב חזרת אריה דרעי לש"ס והדחת אלי ישי צלחה בגלל העניין הזה – כמה בני משפחה ואנשי תקשורת מקורבים הצליחו להפוך את ההחלטה של הרב עובדיה ולהחזיר את דרעי, למרות שהרב לא רצה. אפשר בהחלט לומר שהם הכריחו אותו, וזה לא היה מתאפשר אם לרב היו כוחות", טוען המקור.

גם הרב מאיר מאזוז, מנהיג הציבור הספרדי שמת לפני כחודש, היה מעורה במציאות הפוליטית, אומרים מקורביו. בין היתר, הוא נהג לקרוא עיתונים והיה מחובר למתרחש ברשתות החברתיות, דרך אנשיו. "הרב מאזוז היה איש ספר והכיר גם ספרות לא תורנית", אומר מקורב אליו. "בעבר הוא נהג להשיב בעצמו למאות המכתבים שנשלחו אליו, ורק בשנים האחרונות מקורב שהיה נאמן לו החל לסנן את המכתבים".

בשל עצמאותו, כשמקורבי מאזוז ביקשו ממנו להביע תמיכה בהגבלות שהטילה הממשלה בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, סירב הרב לעשות זאת לפני שיכנס ישיבה עם מומחים בתחום. "הוא אמר למקורביו 'אני אביא אדם שאני סומך עליו ושמומחה בנושא, ואתם תביאו מומחים שלכם'", מספר מקור המעורה בפרטים. "הם באו אליו עם בכירים במשרד הבריאות והוא היה מוכן עם דף ושאלות. הם היו בהלם".

האדמו"רים יודעים הכול

האדמו"רים, מנהיגי הזרם החסידי, מעודכנים במציאות הפוליטית אפילו יותר מהמנהיגים הספרדים. בשונה מהמנהיגים הליטאים, האדמו"רים הם שמנהלים בפועל את קהילותיהם, ומרביתם מעורים בכל פרט בחיי חברי הקהילה, כך שהם חשופים לנעשה בעולם סביבם. "חסיד מתייעץ עם הרב שלו על כל דבר", מסביר מקור שמכיר את בתי האדמו"רים. לכן "האדמו"רים מכירים כל אחד בחסידות, למי הוא נשוי, אילו בעיות יש לו בבית; הם יודעים ומעורבים בכל דבר קטן".

לדברי המקור, מרבית האדמו"רים הם צרכני אקטואליה בדיוק מהסיבה הזאת. הדוגמה המובהקת להיכרותם עם השטח היא ההחלטה של כמה אדמו"רים מרכזיים – מחסידויות בעלז, צאנז וקרלין – לאפשר למוסדות החינוך שלהם להצטרף לחינוך ממלכתי־חרדי (ממ"ח), מתוך הכרה בצרכים החברתיים והתעסוקתיים של חברי הקהילה. "שיעור התעסוקה אצל החסידים גבוה יותר מאצל הליטאים, ולכן הפתיחות וההיכרות עם העולם גדולות יותר", הוא מציין.

עדות לכך אפשר למצוא בתשוקה של כמה מבכירי האדמו"רים ללמוד על הנעשה בתחומים החורגים מדל"ת אמות של תורה. "הם מאוד אוהבים לשמוע מהח"כים עדכונים ביטחוניים", מספר המקור, ולפיכך חברי כנסת המבקרים אצל האדמו"ר דואגים להצטייד מבעוד מועד במידע רלוונטי. "האדמו"ר מבעלז ממש אובססיבי בעניין, ולכן הנציג שלו, ישראל אייכלר מיהדות התורה, יושב בוועדת חוץ וביטחון ומעביר לו דיווחים על איראן. האדמו"ר יכול לבקש שידפיסו לו נאומים מהמליאה בפונט 22, כדי שיצליח לקרוא מה נאמר".

גם האדמו"ר מצאנז, הרב צבי אלימלך הלברשטאם, מתעניין בדיווחים המתפרסמים בתקשורת ומבקש להכיר את הלכי הרוח במדינה. "רוב האדמו"רים כאלה", מציין המקור. "הם צרכני אקטואליה מתוך אחריות לקהילה שלהם. בסוגיית הגיוס, למשל, הם נתפסים קיצוניים יותר מהליטאים, לא בגלל שהם כל כך מתנגדים לגיוס אלא כי הם יודעים שזה ייפול על החלשים אצלם בקהילה. הפתיחות מגיעה מהם, מהאדמו"רים, גם בחינוך וגם בגיוס, לא מהשוליים".

המקור מציין כי האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב ישראל הגר, ידוע כמי שאינו מקבל את המידע שמספק הנציג הפוליטי שלו, סגן השר יעקב טסלר מיהדות התורה, כאילו הוא "כזה ראה וקדש". "האדמו"ר תמיד מחפש מידע של איפכא מסתברא, ואז הוא מעמת את המקור הרשמי שלו עם מה שמצא", מסביר המקור. "הוא יכול לשאול אדם שעוסק בנושא, לגבש דעה ואז לבוא לגבאי או לחבר הכנסת שלו עם המידע הזה ולהראות לו שהוא לא מסתמך רק עליו".

אף שמרבית המנהיגים החרדים אינם תלויים באחרים כדי להתעדכן בנעשה סביבם, המקורות הדגישו כי למקורבי המנהיגים יש השפעה גדולה עליהם ועל ההחלטות שהם מקבלים – וגם אינטרסים משלהם. ועדיין, בחברה החרדית מאמינים שהמנהיגים אינם טועים, גם אם לעיתים עוזרים ומקורבים מתמרנים אותם. "האמונה שלנו היא שההחלטה של הרב תמיד נכונה וטובה, גם אם יש עסקנים שמנסים להשפיע עליו", מסביר אחד העוזרים. "יש להם סייעתא דשמייא מיוחדת, והקב"ה הוא שמדריך אותם בדרך הנכונה".