בית פורומים בחדרי חרדים

הגיע הזמן להודות: אנחנו ממש לא חברת מופת

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/6/2025 10:00 לינק ישיר 
הגיע הזמן להודות: אנחנו ממש לא חברת מופת

אחיי החרדים, הגיע הזמן להודות: אנחנו ממש לא חברת מופת | דעה

בחברה החרדית הורגלנו לחשוב שאנחנו טובים, ישרים, ערכיים וצודקים יותר. בפועל, לצד מפעלי החסד והצדדים החיוביים, יש בחברה שלנו גם עידוד להשתמטות המונית, אפליית נשים ומזרחים, חוסר יושרה, תרבות קומבינות וקידום מקורבים. נכון, גם בחברה החילונית יש מגרעות, אך מודעות עצמית וצניעות לא יזיקו לנו | ד"ר אליעזר היון, המשתייך לציבור החרדי, בטור אישי הפונה למגזר

 

אליעזר היון|07:58

אחיי החרדים האהובים, ברשותכם. אנחנו לא חברת מופת. הגיעה העת לומר זאת לעצמנו, ובעצמנו.

משקלה העצום של אמירה זו מולכם ידוע לי, כך גם תפיסתה כאוקסימורון. הורגלנו להפנים, בסוציאליזציה ראשונית כמעט, כי אנו אחרים. טובים, ישרים, ערכיים וצודקים יותר. אנו נוטים להאמין כי מבנה המשפחה, מערכת החינוך וסגולותיהם של אנשי הרוח שלנו חשובים יותר. ללא התרבות החרדית שלנו, כך שוכנענו, אין לחברה הישראלית זכות קיום. אבל צר לי, בכנות, אחיי היקרים, לנפץ זאת. אנחנו, בפשטות, לא כאלו. מצד שני אנחנו גם לא כאלו דמוניים, כמו שאחרים היו רוצים לתאר אותנו. אנחנו בסך הכול די רגילים, ובמקרים רבים מעט פחות מכך. הנה מספר דוגמאות.

 

החברה החרדית, כך חונכנו לדעת, טעונה באימפריות חסד המלוות את האדם, הדתי והחילוני, מן הלידה ועד הקבורה. זה נכון. אלא שבה בעת אנו מעניקים חותמת להשתמטות המונים מצעירינו – אלו שלא ממש מתעתדים להיות "הרב עובדיה של הדור הבא". אלפי צעירים בני גילם מתים, נפצעים, הופכים לקטועי גפיים – ועובדה זו לא מצליחה לחלץ ניסיונות פשרה, או לכל הפחות פעולות הצהרתיות המייצרות נופך כלשהו של הזדהות, סולידריות ואכפתיות.

אנו מחנכים את ילדינו לתורה, למצוות ולערכים יהודיים, מוסריים ואנושיים, אך משום מה, אחוז הנשירה של נערינו ונערותינו עומד על שיעור הגבוה פי שלושה מזה המצוי בחברה החילונית. זו הנתפסת בעינינו כמתירנית, חומרית וחסרת ערכיות.

מערכת הצדק הפנימית, הכפייה הקהילתית, פועלת נהדר מול גורמים המעיזים לשנות את אופייה של חברתנו. יש בכך טעם לשבח במקרים מסוימים. אלא שהוא נפגם מול אילמות ואיבוד יכולת תגובה כנגד טורפים מיניים, פדופילים ועבריינים בתוך הקהילה. רבנים חשובים, יראי שמיים ובעלי השפעה, שותקים במקרים רבים, ובמקרים אחרים הם מעודדים לא לפנות לרשויות ודורשים "לטפל" באירוע בגבולות הקהילה.

אנו יודעים לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ארגוני הקירוב עושים פלאות בהכלת האחר והשונה, ושיעורם של מוסדות "הכנסת אורחים" בחברה החרדית דומיננטי במיוחד. אלא שאז האנשים והנשים החשובים ביותר הפועלים בינינו, רבנים ורבניות, מתנהגים כאחרוני העבריינים ומדירים, באופן גלוי וללא מורא, תלמידים ותלמידות מזרחיים על בסיס מוצאם האתני, פוגעים בנפשם הרכה ומחריבים את עולמם של הוריהם.

יש לנו מוסדות חינוך מפוארים, ישיבות, סמינרים וחיידרים – גדושים בתלמידי חכמים – אך אלו, למרבה החרפה, מתגלים באופן מפתיע כחממה כמעט סוריאליסטית למפעלים משפחתיים, עם חתנים, בנים, בנות וכלות. אני מעז להעריך שנפוטיזם במינון כזה לא קיים בכלל העולם המערבי.

חונכנו להעניק כבוד למודלים חינוכיים, לאנשי מופת ולראשי מוסדות מובילים, אלא שאז מתברר כי חלק מאלו העומדים בראש מערכות החינוך מתקוטטים כנערים פוחזים על מוקדי כוח, שליטה ומשאבים כלכליים, באופן מביך הדורש את התערבותם של המשטרה הציונית ובית המשפט החילוני.

רבנים נחשבים ועסקנים מובילי דעה מטיפים ללא הרף לחיי צניעות וסגפנות באופן המעורר הערכה, רק שאז מתברר כי תרבות הקומבינות, התלושים הפיקטיביים והקצבאות הלא-בהכרח-כשרות, כמו גם ההנחות הבלתי-מוצדקות בארנונה, חולפות איכשהו מתחת לרדאר. בחלק מהמקרים, רבנים ואנשי ציבור המעודדים בעצמם ספרטניות, נהנים ממשאבים כלכליים לא מבוטלים וילדיהם מתגוררים בדירות גדולות בערים החרדיות המרכזיות.

החינוך החרדי נתפס כבעל היכולת האולטימטיבית לשימור המסורת. הזרמים הדתיים האחרים מתוארים כפשרנים, רפורמיסטיים וחסרי עמוד שדרה יהודי. אלא שטיעון זה לוקה בחסר מול המוני הצעירים והצעירות החרדים המכריזים על עזיבתם את הדת ולעיתים אף את בית הוריהם. לפגישה בלתי אמצעית עם התופעה אפשר לבקר בעיר האולטרה-חרדית מודיעין עילית באחד מלילות השבת.

השאיפה לצניעות פנימית ובעיקר חיצונית היא מאבני היסוד של חיינו הדתיים-חרדיים. ערך נעלה ואידיאלי ללא ספק. רק שהפאות המהודרות של הנשים הנעות בין 15 ל-20 אלף שקלים ליחידה מעט פוגמות ביישומה של שאיפה זו. אין בכך ביקורת לגופה של אישה הרשאית לאמונתה וערכיה, כמובן, אלא שהתנהגות זו מעודדת דפוס חינוכי של שקר עצמי-פנימי כדרך חיים. כך גם ביחס לטלפונים החכמים או חיבור לרשת האינטרנט. מעט מאוד בתים לא מחזיקים בביתם מחשב מקוון, או שני טלפונים – כשר ולהתקשר; אלא שמול מוסדות החינוך או ילדי השכנים הם מצהירים רק על מספרם הכשר.

ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה, אמר התנא הגדול רבי עקיבא. גם לוחות הברית מקדישות עמודה שלמה למצוות שבין אדם לחברו. אלא שבעיתונות החרדית מודעים פחות לאקסיומה הזו. ב"יתד נאמן" הליטאי, למשל, חשופים הקוראים במשך שנים לגידופים, השמצות, עלבונות וביטול של גדולי תורה, לעיתים מהדרג הבכיר ביותר, המעיזים להביע עמדה שאינה זהה לעמדת העיתון.

 

כך גם ביחס למעמד הנשים. בעסקנות ובתקשורת הפנים-חרדית בוחרים לא רק להדיר אותן מעמדות כוח, אלא להצמיד בגסות אבחנות רפואיות פסיכוטיות לאקטיביסטיות המעיזות לדרוש ייצוג. כתוב "ואהבת לרעך כמוך", הם מן הסתם יאמרו, לא "לרעתך".

רחוקים שנות אור מ"חברת מופת"

האם אנו כה גרועים? כן, אבל כמו עוד בני אנוש החיים ביקום. החברה החילונית למשל. מערכת החינוך הישראלית אינה נקייה מבריונות, סמים, אלכוהול וגזענות. צריך לומר זאת. אחוז המזרחים בסגל האקדמי באוניברסיטאות הישראליות זעום. נשים כמעט לא מכהנות, עדיין, בתפקידים מכריעים במדינת ישראל. מערכת המשפט הישראלית הדירה באופן שיטתי, גלוי וללא מורא מועמדים על בסיס אתני ואידיאולוגי. חשיפת הקלטות "מאחורי הקלעים" של מינויי השופטים, נוסח נוה-מנדלבליט, הפחידה אפילו כמה מהליברלים האדוקים ביותר המתנגדים לרפורמה המשפטית.

שיעור הגירושים בחברה החילונית גבוה לאין ערוך מזה החרדי. מספר פתיחת התיקים הפליליים לפי מפתח של 1,000 איש גבוה בעיר תל אביב יותר מפי 10 מהעיר הענייה מודיעין עילית. פערי המעמדות והיעדר החמלה לאינדיבידואל מעולם לא היו אקוטיים יותר. היעדר הצניעות במרחב הציבורי חורג זה מכבר מהטעם הטוב. אנשי רוח ודמויות ציבוריות נחשפים במעשי שחיתות, לעיתים בעבירות בעל אופי חמור. בציר היחס לאנשי חינוך, מורות ומורים, נדמה כי יש למערכת החינוך החילונית עוד מה ללמוד מאחותה החרדית. השפה במרחב הציבורי, החשוף גם לאוזני הילדים, מעולם לא הייתה גסה ובוטה יותר. האחרונים, אגב, חשופים לתוכניות טלוויזיה עתירות רייטינג המעודדות, פר אקסלנס, החפצת נשים כמעט כאידיאל.

אז האם החילונים כה גרועים? גם לא. בניגוד למה ששוכנענו להאמין – לא כל החילונים רוצחים, אנסים ובוגדים בנשותיהם. רחוק מכך. המסקנה, אחיי החרדים, היא שכולנו בני אדם. עם יצרים ועם לא מעט חולשות. אנחנו לא החברה המושחתת ביותר, אבל אנחנו רחוקים שנות אור מתיאור "חברת המופת" שעליה אהבנו להתחנך. הגיעה העת להפנים זאת ולתפוס שיותר מנכון יהיה עבורנו להימנע ככל האפשר מביקורת החברה האחרת, גם זו הנראית מוסרית פחות לאין ערוך – בעינינו.

בסופו של דבר, התבוננות פנימית, מודעות עצמית ומעט צניעות יכולים רק להועיל לנו.

  • ד"ר אליעזר היון הוא חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/6/2025 23:52 לינק ישיר 

כשניסו לגייס בשעתו גיוס בנות, ועלה הרעיון לפטור אותם מגיוס ולשלב אותן בשירות לאומי.
התקיימה אסיפת הרבנים דאז, קם הרב מבריסק באמצע האסיפה (אם אינני טועה זה היה הוא) וזעק:
- "אילו היה לי בת בגיל גיוס, הייתי מתנגד שלא תלך לשירות לאומי בשום פנים ואופן, רק לצבא שתתגייס"
לתמיהת הציבור אמר: "בצה"ל עוד יש אפשרות שהיא תמות בקרב (מען וועט איר אריין שיסן א-קויל).
בשירות לאומי היא בוודאי תפרוק כל עול, וזה גרוע יותר מאשר למות"!!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/6/2025 12:29 לינק ישיר 

החרדים באמת מאמינים שחיים לא לפי אורח חייהם גרועים ממוות, וזו הסיבה שהם מסרבים לשלוח את ילדיהם לצבא. לא בשל החשש שהם חלילה ימותו בקרב

יובל אלבשן|00:06

 

 

 

אין משימה חברתית דחופה וחשובה יותר מאשר שילוב החרדים בצה"ל. זה נכון מוסרית ודרוש ביטחונית. כדי שזה יקרה, לא רק החרדים נדרשים להשתנות אלא גם צה"ל וכולנו. זו האמת. אני כותב זאת על סמך עשרות שנות ניסיון בשילוב חרדים במשפט ובאקדמיה הישראליים.

לקח לי זמן רב ליישב את הדיסוננס בין מי שבחרו לחיות חיי מצוות מפרכים לטובת המשך קיום עם ישראל, לבין סירובם לקחת חלק בחובה הקדושה מכולן שבלעדיה להשקפתי עם ישראל לא יתקיים. בתחילה, פתרתי את הקונפליקט פשוט באמצעות חוסר אמונה בכנות החרדים. סברתי ש"הם" אינם באמת מאמינים ב"זאת התורה אדם כי ימות באוהל" אלא נוח להם להסתתר באוהלה כדי לחמוק מקיום החובות שמוטלות על כולנו.

 

עם השנים הבנתי את טעותי ושאין באמת קונפליקט. החרדים באמת מאמינים שחיים לא לפי אורח חייהם גרועים ממוות, וזו הסיבה שהם מסרבים לשלוח את ילדיהם לצבא. לא בשל החשש שהם חלילה ימותו בקרב (כמו ילדינו) אלא מחשש שהם יחיו לאחריו כמו ילדינו כלא-חרדים. וכמו שכולנו נסרב לשלוח את ילדינו לקרב אם לא יצוידו באפוד שישמור על גופם, כך הם ימאנו לשלוח את בניהם לצבא בלי שיציידום באפוד אמוני שישמור על נפשם.

כשהתפרסם שהחטיבה גייסה מספר נשות לוחמים למילואים, כדי שהן יתמכו במשפחות שאר הלוחמים, נזעקו טהרני ה"שוויון" בזעקות געוואלד ותהו מדוע זה לא ניתן לכל נשות הלוחמים?

בדיוק לצורך זה הוקמה חטיבת החשמונאים. ראש אכ"א אלוף יניב עשור הצליח להשיג הסכמה בשתיקה של רבנים רבים, כשהתחייב שצה"ל יוודא ש"נכנס חרדי — יוצא חרדי!" לכן אין בחטיבה לא-חרדים (לא נשים, לא חילונים ולא דתיים-לאומים) ורק בשלב הראשון, מחוסר ברירה, משולבים מפקדים דתיים שמכשירים את הדור החרדי הראשון כשגם הם מחויבים ש"לא להביא את ערכי הרב קוק לחטיבה", ובמובן הסימבולי והמעשי כאחד - לעשות שימוש רק בטלפונים כשרים.

האפוד האמוני משודרג גם באמצעות גדוד המילואים בחטיבה, שאליו גויסו לוחמים לשעבר שכיום מנהלים אורח חיים חרדי, כדי שיהוו מודל חיקוי לצעירים ויסייעו בשמירה על אורחותיהם. אלה מעט דוגמאות מהמאמץ הצה"לי הרב שמושקע בנושא והוא שנותן סיכוי של ממש שהמיינסטרים החרדי יתגייס — ולא רק מי שנפלט או נפרד ממנו (כמו שקורה במסגרות לוחמים אחרות).  

טהרני ה"שוויון" בזעקות געוואלד

אלא שכבר בשלב בתולי זה יש מי שמנסים להכשיל את הניסיון. וכך למשל, כשהתפרסם שהחטיבה גייסה מספר נשות לוחמים למילואים, כדי שהן יתמכו במשפחות שאר הלוחמים, נזעקו טהרני ה"שוויון" בזעקות געוואלד ותהו מדוע זה לא ניתן לכל נשות הלוחמים? העובדה שמדובר במשפחות חרדיות, שאין להן בשלב התפתחותי זה חגורות תמיכה בעורף, ושאין גם דרך להביא מש"קיות ת"ש "רגילות" כשמדובר בחרדים - לא באמת שינתה להם. העיקר שנמצאה לשיטתם שוב "הוכחה" שהחרדים מקבלים "משהו אחר" ועל בסיסה קמה הדרישה לשלול זאת בשם "השוויון" לכאורה.  

לא הייתי נדרש לכך לולא כך עבדה גם השיטה של מי שניסו (וגם הצליחו, במידה רבה) להרוג את רעיון האקדמיה החרדית, שביקש לאפשר לחרדיות ולחרדים לרכוש השכלה אקדמית באמצעות התאמת מוסדות לימוד נפרדים ופרטיים לאורחות חייהם כדי שיוכלו להשתלב לאחר מכן בשוק התעסוקה הכללי. קבוצות אינטרס קטנות רבות-השפעה וחסרות אחריות גרמו להשתת הנחיות שונות (כמו איסור על קיום ימים נפרדים לגברים ונשים בספריות באותם מוסדות פרטיים), והביאו לירידה במספר החרדים באקדמיה, כשמרבית הנותרים אינם מהמיינסטרים. את המחיר משלמים לא רק החרדיות והחרדים שנכפה עליהם להישאר בגטאות תעסוקתיים נעדרי אופק, אלא גם החברה הישראלית כולה שזקוקה להם.

אסור לאפשר לגורמים אלה לפעול בצורה דומה בנושא השירות הצבאי. החרדים ייכנסו תחת אלונקת הלוחמים, רק כשזו תהא נפרדת מזו שלנו ומותאמת לכתפיהם. אם ייתנו לאנשים המעולים בבא"ח מכבים להמשיך לפעול בלי להפריע, זה עשוי לקרות ויחד - גם אם באלונקות נפרדות - יעברו כולם “חלוצים לפני אחיכם בני ישראל, כל בני חיל” (דברים ג’). 
מתוך YNET




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2025 02:40 לינק ישיר 

שרית560 כתב:
קבלו את האמת  ולפעמים האמת כואבת
כל מי שתקף אותו עליו נאמר שהגנה הכי טובה היא ההתקפה ..


הוא תוקף את החרדים על אי התגייסותם.
האם הבן שלך התגייס לצבא?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2025 02:30 לינק ישיר 

הגאIן כתב:
התייחסת לשתי טענות מכל הרשימה שמה ושכחת את השאר. כמו שכתבתי לא מסכים עם כולם אבל צריך להתייחס. לגבי הגיוס הוא לא אומר רק שלא מתגייסים אלא שיש אדישות ולגבי הנושרים - אני חושב שזה לא קשור רק לחילוניות נושרים זה בחורים שקשה להם ללמוד במסגרת וצריך להבין למה במסגרת הזאת כל כך קשה. 


קראתי מאוד ברפרוף את הכתבה המצחינה, מסיבות מובנות. והגבתי לשתי הדברים שבלטו שם.
אין בכלל אדישות בציבור החרדי, כפי שאתה יודע, מוכנים למסור את הנפש ולא להתגייס, כי מדובר בחילון ממש, שמד, שיהודי עשוי לצאת משם מחלל שבת, מי אדיש? כנראה הוא כל כך מנותק מהציבור החרדי ולא קולט את הלך הרוחות פה.
בקשר לנושרים, בכל קבוצת כיתה של 20-30 תמצא אחד שלא מתאים למסגרת לימודים כל כך, אני לא רואה כאן הבדל גדול, לא כולם יכולים ומתאימים לשבת וללמוד כל היום, תמיד יש את אלו שחייבים להתפרק יותר, כך הטבע שלהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 19:29 לינק ישיר 

פלדלפי כתב:

אחיי החרדים, הגיע הזמן להודות: אנחנו ממש לא חברת מופת | דעה

בחברה החרדית הורגלנו לחשוב שאנחנו טובים, ישרים, ערכיים וצודקים יותר. בפועל, לצד מפעלי החסד והצדדים החיוביים, יש בחברה שלנו גם עידוד להשתמטות המונית, אפליית נשים ומזרחים, חוסר יושרה, תרבות קומבינות וקידום מקורבים. נכון, גם בחברה החילונית יש מגרעות, אך מודעות עצמית וצניעות לא יזיקו לנו | ד"ר אליעזר היון, המשתייך לציבור החרדי, בטור אישי הפונה למגזר

 

אליעזר היון|07:58

אחיי החרדים האהובים, ברשותכם. אנחנו לא חברת מופת. הגיעה העת לומר זאת לעצמנו, ובעצמנו.

משקלה העצום של אמירה זו מולכם ידוע לי, כך גם תפיסתה כאוקסימורון. הורגלנו להפנים, בסוציאליזציה ראשונית כמעט, כי אנו אחרים. טובים, ישרים, ערכיים וצודקים יותר. אנו נוטים להאמין כי מבנה המשפחה, מערכת החינוך וסגולותיהם של אנשי הרוח שלנו חשובים יותר. ללא התרבות החרדית שלנו, כך שוכנענו, אין לחברה הישראלית זכות קיום. אבל צר לי, בכנות, אחיי היקרים, לנפץ זאת. אנחנו, בפשטות, לא כאלו. מצד שני אנחנו גם לא כאלו דמוניים, כמו שאחרים היו רוצים לתאר אותנו. אנחנו בסך הכול די רגילים, ובמקרים רבים מעט פחות מכך. הנה מספר דוגמאות.

 

החברה החרדית, כך חונכנו לדעת, טעונה באימפריות חסד המלוות את האדם, הדתי והחילוני, מן הלידה ועד הקבורה. זה נכון. אלא שבה בעת אנו מעניקים חותמת להשתמטות המונים מצעירינו – אלו שלא ממש מתעתדים להיות "הרב עובדיה של הדור הבא". אלפי צעירים בני גילם מתים, נפצעים, הופכים לקטועי גפיים – ועובדה זו לא מצליחה לחלץ ניסיונות פשרה, או לכל הפחות פעולות הצהרתיות המייצרות נופך כלשהו של הזדהות, סולידריות ואכפתיות.

אנו מחנכים את ילדינו לתורה, למצוות ולערכים יהודיים, מוסריים ואנושיים, אך משום מה, אחוז הנשירה של נערינו ונערותינו עומד על שיעור הגבוה פי שלושה מזה המצוי בחברה החילונית. זו הנתפסת בעינינו כמתירנית, חומרית וחסרת ערכיות.

מערכת הצדק הפנימית, הכפייה הקהילתית, פועלת נהדר מול גורמים המעיזים לשנות את אופייה של חברתנו. יש בכך טעם לשבח במקרים מסוימים. אלא שהוא נפגם מול אילמות ואיבוד יכולת תגובה כנגד טורפים מיניים, פדופילים ועבריינים בתוך הקהילה. רבנים חשובים, יראי שמיים ובעלי השפעה, שותקים במקרים רבים, ובמקרים אחרים הם מעודדים לא לפנות לרשויות ודורשים "לטפל" באירוע בגבולות הקהילה.

אנו יודעים לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ארגוני הקירוב עושים פלאות בהכלת האחר והשונה, ושיעורם של מוסדות "הכנסת אורחים" בחברה החרדית דומיננטי במיוחד. אלא שאז האנשים והנשים החשובים ביותר הפועלים בינינו, רבנים ורבניות, מתנהגים כאחרוני העבריינים ומדירים, באופן גלוי וללא מורא, תלמידים ותלמידות מזרחיים על בסיס מוצאם האתני, פוגעים בנפשם הרכה ומחריבים את עולמם של הוריהם.

יש לנו מוסדות חינוך מפוארים, ישיבות, סמינרים וחיידרים – גדושים בתלמידי חכמים – אך אלו, למרבה החרפה, מתגלים באופן מפתיע כחממה כמעט סוריאליסטית למפעלים משפחתיים, עם חתנים, בנים, בנות וכלות. אני מעז להעריך שנפוטיזם במינון כזה לא קיים בכלל העולם המערבי.

חונכנו להעניק כבוד למודלים חינוכיים, לאנשי מופת ולראשי מוסדות מובילים, אלא שאז מתברר כי חלק מאלו העומדים בראש מערכות החינוך מתקוטטים כנערים פוחזים על מוקדי כוח, שליטה ומשאבים כלכליים, באופן מביך הדורש את התערבותם של המשטרה הציונית ובית המשפט החילוני.

רבנים נחשבים ועסקנים מובילי דעה מטיפים ללא הרף לחיי צניעות וסגפנות באופן המעורר הערכה, רק שאז מתברר כי תרבות הקומבינות, התלושים הפיקטיביים והקצבאות הלא-בהכרח-כשרות, כמו גם ההנחות הבלתי-מוצדקות בארנונה, חולפות איכשהו מתחת לרדאר. בחלק מהמקרים, רבנים ואנשי ציבור המעודדים בעצמם ספרטניות, נהנים ממשאבים כלכליים לא מבוטלים וילדיהם מתגוררים בדירות גדולות בערים החרדיות המרכזיות.

החינוך החרדי נתפס כבעל היכולת האולטימטיבית לשימור המסורת. הזרמים הדתיים האחרים מתוארים כפשרנים, רפורמיסטיים וחסרי עמוד שדרה יהודי. אלא שטיעון זה לוקה בחסר מול המוני הצעירים והצעירות החרדים המכריזים על עזיבתם את הדת ולעיתים אף את בית הוריהם. לפגישה בלתי אמצעית עם התופעה אפשר לבקר בעיר האולטרה-חרדית מודיעין עילית באחד מלילות השבת.

השאיפה לצניעות פנימית ובעיקר חיצונית היא מאבני היסוד של חיינו הדתיים-חרדיים. ערך נעלה ואידיאלי ללא ספק. רק שהפאות המהודרות של הנשים הנעות בין 15 ל-20 אלף שקלים ליחידה מעט פוגמות ביישומה של שאיפה זו. אין בכך ביקורת לגופה של אישה הרשאית לאמונתה וערכיה, כמובן, אלא שהתנהגות זו מעודדת דפוס חינוכי של שקר עצמי-פנימי כדרך חיים. כך גם ביחס לטלפונים החכמים או חיבור לרשת האינטרנט. מעט מאוד בתים לא מחזיקים בביתם מחשב מקוון, או שני טלפונים – כשר ולהתקשר; אלא שמול מוסדות החינוך או ילדי השכנים הם מצהירים רק על מספרם הכשר.

ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה, אמר התנא הגדול רבי עקיבא. גם לוחות הברית מקדישות עמודה שלמה למצוות שבין אדם לחברו. אלא שבעיתונות החרדית מודעים פחות לאקסיומה הזו. ב"יתד נאמן" הליטאי, למשל, חשופים הקוראים במשך שנים לגידופים, השמצות, עלבונות וביטול של גדולי תורה, לעיתים מהדרג הבכיר ביותר, המעיזים להביע עמדה שאינה זהה לעמדת העיתון.

 

כך גם ביחס למעמד הנשים. בעסקנות ובתקשורת הפנים-חרדית בוחרים לא רק להדיר אותן מעמדות כוח, אלא להצמיד בגסות אבחנות רפואיות פסיכוטיות לאקטיביסטיות המעיזות לדרוש ייצוג. כתוב "ואהבת לרעך כמוך", הם מן הסתם יאמרו, לא "לרעתך".

רחוקים שנות אור מ"חברת מופת"

האם אנו כה גרועים? כן, אבל כמו עוד בני אנוש החיים ביקום. החברה החילונית למשל. מערכת החינוך הישראלית אינה נקייה מבריונות, סמים, אלכוהול וגזענות. צריך לומר זאת. אחוז המזרחים בסגל האקדמי באוניברסיטאות הישראליות זעום. נשים כמעט לא מכהנות, עדיין, בתפקידים מכריעים במדינת ישראל. מערכת המשפט הישראלית הדירה באופן שיטתי, גלוי וללא מורא מועמדים על בסיס אתני ואידיאולוגי. חשיפת הקלטות "מאחורי הקלעים" של מינויי השופטים, נוסח נוה-מנדלבליט, הפחידה אפילו כמה מהליברלים האדוקים ביותר המתנגדים לרפורמה המשפטית.

שיעור הגירושים בחברה החילונית גבוה לאין ערוך מזה החרדי. מספר פתיחת התיקים הפליליים לפי מפתח של 1,000 איש גבוה בעיר תל אביב יותר מפי 10 מהעיר הענייה מודיעין עילית. פערי המעמדות והיעדר החמלה לאינדיבידואל מעולם לא היו אקוטיים יותר. היעדר הצניעות במרחב הציבורי חורג זה מכבר מהטעם הטוב. אנשי רוח ודמויות ציבוריות נחשפים במעשי שחיתות, לעיתים בעבירות בעל אופי חמור. בציר היחס לאנשי חינוך, מורות ומורים, נדמה כי יש למערכת החינוך החילונית עוד מה ללמוד מאחותה החרדית. השפה במרחב הציבורי, החשוף גם לאוזני הילדים, מעולם לא הייתה גסה ובוטה יותר. האחרונים, אגב, חשופים לתוכניות טלוויזיה עתירות רייטינג המעודדות, פר אקסלנס, החפצת נשים כמעט כאידיאל.

אז האם החילונים כה גרועים? גם לא. בניגוד למה ששוכנענו להאמין – לא כל החילונים רוצחים, אנסים ובוגדים בנשותיהם. רחוק מכך. המסקנה, אחיי החרדים, היא שכולנו בני אדם. עם יצרים ועם לא מעט חולשות. אנחנו לא החברה המושחתת ביותר, אבל אנחנו רחוקים שנות אור מתיאור "חברת המופת" שעליה אהבנו להתחנך. הגיעה העת להפנים זאת ולתפוס שיותר מנכון יהיה עבורנו להימנע ככל האפשר מביקורת החברה האחרת, גם זו הנראית מוסרית פחות לאין ערוך – בעינינו.

בסופו של דבר, התבוננות פנימית, מודעות עצמית ומעט צניעות יכולים רק להועיל לנו.

  • ד"ר אליעזר היון הוא חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות

קבלו את האמת  ולפעמים האמת כואבת
כל מי שתקף אותו עליו נאמר שהגנה הכי טובה היא ההתקפה ..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2025 19:23 לינק ישיר 

התייחסת לשתי טענות מכל הרשימה שמה ושכחת את השאר. כמו שכתבתי לא מסכים עם כולם אבל צריך להתייחס. לגבי הגיוס הוא לא אומר רק שלא מתגייסים אלא שיש אדישות ולגבי הנושרים - אני חושב שזה לא קשור רק לחילוניות נושרים זה בחורים שקשה להם ללמוד במסגרת וצריך להבין למה במסגרת הזאת כל כך קשה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 17:43 לינק ישיר 

הגאIן כתב:
מדהים שבמקום להתמודד עם התוכן שגם אני דרך אגב לא מסכים עם כולו יורדים על הכותב. ההצעה שאני מציע היא להתמודד עם הטענה הפשוטה שלו. אנחנו חונכנו שאנחנו חברת מופת, מוסרית, יראת שמים ועוד ועוד. כמו שרואים בקריקטורות של יתד נאמן הצד השני מלא ברצח סמים ועברות מהסוג החמור. כעת הוא שואל האם זה נכון. זה הטענה. 


מצבנו מעולה, הציבור הכי ישר, הכי גומל חסד, הכי פחות פשיעה, על כדור הארץ.
עיקר הטענות שלו -
לא מתגייסים? כי הצבא מחלן, הרי הציבור החרדי כן מתגייס לכל דבר חסד אחר ובשמחה.
הנושרים? צעירים שבחרו לפזול לכיוון החילונים, הרי היון בא לומר שהחילונים טובים יותר, לשיטתו הנושרים הרי עשו דבר נכון..



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 14:16 לינק ישיר 

איך אדע אם למדתי אצל חרדים כמוך כשלא אמרת היכן למדת?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 14:13 לינק ישיר 

לא יודע איפה למדת קלעפער אבל אם למדת אצל חרדים כמוני הקריקטורות האלה היו מה שלימדו אותנו בחיידר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 14:12 לינק ישיר 

מעניין שההוכחה של הגאון שחונכנו שאנו חברת מופת היא מקריקטורות ביתד...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 14:08 לינק ישיר 

מדהים שבמקום להתמודד עם התוכן שגם אני דרך אגב לא מסכים עם כולו יורדים על הכותב. ההצעה שאני מציע היא להתמודד עם הטענה הפשוטה שלו. אנחנו חונכנו שאנחנו חברת מופת, מוסרית, יראת שמים ועוד ועוד. כמו שרואים בקריקטורות של יתד נאמן הצד השני מלא ברצח סמים ועברות מהסוג החמור. כעת הוא שואל האם זה נכון. זה הטענה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 12:38 לינק ישיר 

בסופו של דבר התבוננות פנימית, מודעות עצמית וקצת צניעות רק יוכלו להועיל לך



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 12:37 לינק ישיר 

הצבוע הקלסי שמתפרנס מדמם של החרדים, נהנה מפטור מגיוס, ואין לי דרך אחרת להגדיר את זה שלט לומד ולפי אורחות חייו אין סיבה שלא ישרת שרות משמעותי, כי בהשקפתו הנוכחית אין סיכון להתדרדרות נוספת בשל שרות צבאי, אל תספר לנו שאתה מבוגר מדי, איפה היית בחמש עשרה השנים האחרונות, שבהן לא למדת, חוץ מלהפיח תעמולה אנטי חרדית, איזה שרות וולונטרי למען הציבור בצעת, או שכל מה דעשית היה בתמורה נדיבה למי ששמח לראות חרדי לשעבר שיורק על מקום גידולו בתמורה הנאותה, זה כיף לירוק עכשיו על החרדים השנואים, אבל אולי תדמיין לכתוב עכשיו כמה מילים טובות על משמעות לימוד התורה , למרות חוסר הפופולריות, אבל לפי העבר שלך אין למה לצפות, ואין ממי לצפות



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 12:26 לינק ישיר 

מה השרות הצבאי של אדון היון, טוב בזה הוא החרדי הפרזיט



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2025 07:51 לינק ישיר 

פמפוני כתב:
אנו מחנכים את ילדינו לתורה, למצוות ולערכים יהודיים, מוסריים ואנושיים, אך משום מה, אחוז הנשירה של נערינו ונערותינו עומד על שיעור הגבוה פי שלושה מזה המצוי בחברה החילונית. זו הנתפסת בעינינו כמתירנית, חומרית וחסרת ערכיות.

שאלת תם-מה הכוונה "נשירה" במגזר הכללי?
לאן נושרים בדיוק?



נושרים חרדים, הכוונה היא שהם הפכו להיות חילונים...
מנתון זה אתה מבין מה מצבם של חילונים מול החרדים.
הזבל, ה"בררה" שלנו, הולך לשם.

וצריך לשים לב לתרמית של המתיוון הזה, שהוא אומר בלשון "אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו חברה למופת", אנו מחנכים"
כאילו הוא חרדי שדופק על לבו בצדקנות רבה.
כשחרדי עומד ומתוודה, יש לזה אפקט חזק, בגלל זה הוא מציג את עצמו כחרדי.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > הגיע הזמן להודות: אנחנו ממש לא חברת מופת
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext