חברי מועצת גדולי התורה מייסודה, עד חורבנה בשנת תשמ"ט מאתר ויקפידיה עד מלחמת העולם השנייה בקטוביץ מונו לחברי המועצה האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת", רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר מחב"ד, הרב חיים סולובייצ'יק, הרב יצחק אייזיק הלוי, הרב מאיר שמחה מדווינסק, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי איצלה מפוניבז', הרב שלמה זלמן ברויאר, הרב זאב פיילכנפלד מפוזן, הרב דוד צבי הופמן והרב קופל רייך מבודפשט. בכנסייה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג (1923) נכללו במועצה: החפץ חיים, האדמו"ר מגור, האדמו"ר מצ'ורטקוב, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי מאיר אריק, האדמו"ר מסוקולוב, האדמו"ר מראדזין, הרב מאיר דן פלוצקי, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב אברהם מנדל שטיינברג מברוד, הרב קלמן ובר מפישטיאן והרב שלמה זלמן ברויאר. בשנת ה'תרצ"ז היו חברי המועצה: רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב, רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה ואחיינו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, הרב אלחנן וסרמן, הרב אהרן לוין, הרב אהרן קוטלר, הרב בן ציון יועזר (רבה של טורדה ונשיא לשכת התאחדות קהילות החרדים ברומניה), הרב דוד בר אב"ד אוזורקוב, הרב משה בלום אב"ד זמושץ', הרב זלמן סורוצקין, הרב יהודה לייב צירלסון, הרב יוסף צבי דושינסקי, הרב מנחם זמבה, הרב מרדכי רוטנברג רבה של אנטוורפן, הרב עקיבא סופר והרב שמואל דוד אונגר. נשיא המועצה היה הרב חיים עוזר גרודז'נסקי. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה בשנת תש"ג, במהלך ועידת אגודת ישראל באנגליה, נבחרה מועצת רבנים שתמלא את מקומה של מועצת גדולי התורה, אך ככל הנראה היא לא תפקדה. בישראל בכ"ד בסיוון ה'תש"ד התכנסה הוועידה הארצית של אגודת ישראל, והוכרז על הקמת מועצת גדולי תורה כסמכות העליונה של אגודת ישראל בארץ ישראל. אל המועצה זומנו רבי אברהם מרדכי אלתר (האדמו"ר מגור), רבי יוסף צבי דושינסקי (שני אלו נמנו בראש הרשימה, שלא כפי סדר הא' ב'), רבי אברהם ישעיהו קרליץ, הרב אברהם יצחק קליין, רבי אברהם יעקב פרידמן (האדמו"ר מסדיגורה), רבי אליעזר הגר (האדמו"ר מוויז'ניץ), רבי אהרן רוקח (האדמו"ר מבעלז), הרב איסר זלמן מלצר, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב אשר זאב ורנר, הרב זליג ראובן בנגיס, רבי זלמן סורוצקין, הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב יעקב חי זריהן, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מאיר קרליץ, הרב נחום מרדכי פרידמן (האדמו"ר מצ'ורטקוב), הרב עקיבא סופר, הרב עזרא עטייה. בשנת ה'תש"ו הוחלט להקים מועצות נפרדות בישראל, אירופה וארצות הברית. החברים הראשונים במועצה בישראל היו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב אברהם יצחק קליין, רבי ברוך הגר האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, רבי דב בריש וידנפלד, הרב זלמן סורוצקין, הרב יוסף כהנמן והרב מאיר קרליץ, והם התכנסו שוב בשנת תש"ט. לקראת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בשנת 1950 אורגנה מחדש מועצת גדולי התורה בראשות הרב איסר זלמן מלצר. בשנת 1954 כיהנו במועצה: הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב אברהם יצחק קליין, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב אשר זאב ורנר, הרב ברוך הגר מסערט ויזניץ, הרב דב בריש וידנפלד, הרב יחזקאל אברמסקי הרב ישראל אלתר מגור, הרב יוסף אדלר, הרב יחזקאל סרנא, הרב מאיר קרליץ, הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין מאוז'רוב, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, הרב עקיבא סופר, הרב שבתי יגל, הרב חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, הרב יעקב חנוך סנקביץ', והרב זלמן סורוצקין שכיהן כנשיא המועצה. לאחר פטירת הרב סופר בשנת ה'תש"ך, מילא את מקומו בנו, הרב אברהם שמואל בנימין, למשך שנתיים, עד לפטירתו. בשנת 1960 היו חברים במועצה בין השאר: הרב זלמן סורוצקין, הרב ישראל אלתר, הרב דב בריש וידנפלד, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב יחזקאל סרנא, רבי אברהם יעקב פרידמן, הרב יחיאל מרדכי גורדון, הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה-פשמישל, הרב אלעזר מנחם מן שך והרב משה חברוני. לאחר פטירתו של הרב סורוצקין כיהנו בתפקיד נשיא המועצה ברוטציה הרב שך ורבי ישראל אלתר מגור. בשנת 1981 היו חברים במועצה: הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שמחה בונים אלתר מגור, הרב משה יהושע הגר מוויז'ניץ, הרב שלום נח ברזובסקי מסלונים, הרב שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ, הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב יחיאל יהושע רבינוביץ' מביאלא, הרב פנחס מנחם אלתר, הרב משה שמואל שפירא, הרב שמחה זיסל ברוידא, הרב אברהם יעקב זלזניק, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב יוחנן סופר מערלוי, הרב נסים קרליץ, והרב ישכר דב רוקח מבעלז.
 |
|
|
