עקיבא נוביק: המשבר הפוליטי "הגדול" הוא עוד תרגיל חרדי עתיק

המשבר הפוליטי "הגדול" הוא עוד תרגיל חרדי עתיק

עקיבא נוביק 06:00 • 08 ביוני 2025
https://x.com/akivanovick/status/1931810334991323182

סימנים רבים מדי מעידים שהמשבר הפוליטי "הגדול" הוא בעצם עוד תרגיל חרדי עתיק. שוב מוכרים לנו שבר נורא. זעקות שמד. קינות על "עולם התורה" ואיומים בפיזור הכנסת. בפועל הם מתקרבים להשגת מטרת־העל שלהם: זמן. לכן הם חותרים להסכמה על סנקציות עתידיות בלבד, עם מנגנון שיאפשר לסרס אותן מכל תוכן.

באופן פרדוקסלי, ככל שהמשבר מחריף כך גוברים הסיכויים לפותרו. תחת חרב הבחירות המתהפכת, גובר הלחץ שבנימין נתניהו מפעיל על הצדיקים האחרונים במפלגתו — יולי אדלשטיין, דן אילוז, משה סעדה — להסכים לקומבינה שתישמע כמו חוק גיוס אך תנציח את ההשתמטות. הנוסחה גאונית בפשטותה: משווקים לציבור חוק עתיר שיניים — אך בדיליי. בעוד חצי שנה, שנה, כפוף לשיקול דעתו של שר הביטחון. לא סתם התפאר נתניהו באוזני רב ישיש בהחלפת השר. עם השר כעת אפשר לחולל פלאים — אפילו לפטור רבבות משירות בזמן מלחמה.

אלא מה, הציבור לא מטומטם מספיק. הוא מבין את הכלל הפשוט: מה שטוב לישיבות, רע למשרתים. לכן צריך לייצר מצג של חוק נורא ואיום. מעמיסים גזרות כבדות באמת: נתב"ג, ארנונה, נקודות מס. חרב קטלנית — אבל תאורטית. מפלגה כמו יהדות התורה, שכבר עשרות שנים ממלטת את מצביעיה מחובת גיוס בתרגילים כאלה, יודעת היטב מה ערכה של חצי שנה.
כתבות קשורות

הטריק כה מתבקש, עד שעולה החשד שאדלשטיין כמעט מתואם עם נתניהו ומשה גפני: הוא יילחם למען המשרתים, יחולל משבר, הם יזעקו מרה, ולבסוף יסכימו על נוסחה "מרוככת". אם ייאות אדלשטיין לאפשר לנתניהו לסרס את החוק, אין ממש חשיבות לתוכן העונשים. להפך, אם יעבור חוק גיוס, סנקציות קיימות (מעונות, קצבאות) יבוטלו תמורת עיצומים היפותטיים.

שיטת הגעוואלד עובדת פנטסטי: קובעים יעדי גיוס, זועקים על הרשעות שבהם, לא עומדים ביעדים, ואז מתחילים לשאת ולתת על העונשים: גפני מנופף בכנסת בשקית חלב, מאיר פרוש אוזק את עצמו לדוכן, התורה חוגרת שק. תשאלו את יוחנן ("ועדת") פלסנר, או את איילת ("ועדת") שקד או את כל מי שניסה פעם לגייס חרדים בחוק.
הכותבים הכי טובים שלנו מסכמים לך את היום

אריאל אטיאס, מגדולי המערבבים החרדים, נוהג לספר בפגישות מו"מ את הסיפור הזה: שכן שלי התפקר ועזב את הישיבה. הוא עבד בשחור בפיצרייה ועשה הרבה צרות. יום אחד, כשהיה בן 24, החליט לחזור למוטב, והיום הוא גאון בתורה. לו ויתרנו עליו לצבא, היינו מאבדים אותו חלילה. אטיאס משתמש בסיפור כדי להסביר, בכנות וביושר, מדוע לא יסכימו החרדים לגייס שום נער, גם אם ייסע בשבת ויזבח לבעל ולעשתורת. כל שיח המכסות והסנקציות הוא בלוף, זאת יודע כל עסקן חרדי מתחיל. אפשר להסכים לכל סנקציה, כל עוד מבטיחים שהיא לא תחול. תמיד נוכל לחרטט לציונים הפתאים על "תהליכים" ולהאשים את בנט ואת לפיד בהסתה.

למרבה הצער, חוק גיוס אפקטיבי אינו נראה באופק. שינוי המצב מחייב עימות חריף, עד קרע, עם החברה החרדית. ממשלה ששולחת חיילים למותם חייבת להם את המאמץ הזה. לא עוד טריקים ושטיקים. כדי שלא נחכה להכרעת מועצות גדולי התורה גם בעוד עשור, אסור לקנות עוד את דמעות התנין של הח"כים החרדים.

תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 08/06/2025 23:45:47

מה שהבער הזה אינו מבין, החרדים לא יתגייסו ויהי מה
זעקת החרדים היא בכלל לא על נושא הגיוס, כי זה לא שייך בכלל במציאות (כמו לומר לחרדים לטפס אל הירח בחבלים..)
הזעקה היא על הסנקציות נטו.

להתגייס מבחינת החרדים, זה אחד לאחד כמו להסכים לחלן את כל הצעירים שלהם.
מה הסיכוי שבגלל איזו סנקציה כלשהי מישהו יסכים לשלוח את הבן שלו לאיזה בית ספר חילוני שבטוח יחלן את הילדים שלו?
גם אם יקחו לו את הדירה שלו וכל נכסיו זה לא יקרה.
כל מה שנשאר כאן זה סנקציות קשות למיניהן שהולכים לשבת על כל החרדים, לא יודע לכמה זמן, ואין סיבה שחרדים ישבו בשקט, ישלמו בכלל מיסים, ויתמכו בממשלה.

בעיה של המדינה שלא דאגה למסגרת חרדית אמיתית כל השניםוכן התנהגה בנוכלות כשהבטיחו פעם אחר פעם שהמקום יהיה מתאים לחרדים.
אחרי נפשות יקרות שאיבדו את הרוחניות שם בצבא, לבנות אמון מחדש בלתי אפשרי
נשמות יהודיות אינן אופציה לניסויים.