מקובלת היום בתפוצת ישראל קבלת שבת הנאמרת לפני מעריב של שבת מלבד בכמה ישיבות ליטאיות
שנאמרת אגב אורחה בשפה רפה ובחיפזון הרי רוב תפוצות ישראל אומרים אותה בקול רינה כאשר פיסגתה בפזמון לכה דודי לקראת כלה לרב המקובל האלוקי שלמה אלקבץ הלוי מ.כ בצפת
פיזמון זה נאמר בשיר ורננים
ברם בנוסח התפילה להבדיל מסדר התפילה כפי שתיקנו חז"ל אינה שונה תפילת מעריב של שבת מזו של חול אלא תפילת עמידה בלבד
גם האר"י הקדוש ז"ל לא שינה אלא שהקדים למעריב
הבו לה'
ניראה שהרב שלמה אלקבץ שר הפיזמון לכה דודי בינו לבין עצמו בתוך שאר הליכותיו בקודש לקבל שבת המלכה. פיזמון אחר אך דומה לו נימצא בסידורו של גיסו הרב המקובל משה קורדוברו המהר"ק תפילה למשה ושם נאמר אומרים באו ונצא לקרת כלה ב"פ ופיזמון בואי כלה
האם הכוונה לשירו של הרב אלקבץ איני יודע
בתקנות צפת כפי שחיברם רבה של העיר הרב אברהם גלאנטי נאמר ובערב שבת יוצאים לשדה ומקבלים שבת כולם מלובשים בבגדי שבת ואומרים מזמור לדוד הבו לה' פזמון של שבת -ולא מפורש מהו -ואח"כ מזמור שיר
ואחר שמסים את כול התקנות כ"ו במיספר וכפי שכותב שהם עולים לשם השם ידוד
מוסיף ויש נוהגים אחר מינחה מלובשין בגדי שבת
קורין שיר השירים ואח"כ הפיוט של הקבלת שבת בואי כלה
את הפיוט שהיתקבל לתוך סדר התפילה נימצא במנהגי קהילת ורמיזא וכך נאמר שם
יום ו' כ"ז סיוון שצ"א מתחילין פה ק"ק קבלת כלה האם הכוונה כפי שהיה מקובל בתקנות צפת
כפי היש אומרים של הרב גלאנטי או הכוונה ללכה דודי איני יודע
במפורש נימצא הפיוט לכה דודי בסידור שהודפס באמסטרדם בשנת תל"ח מאה שנה אחרי פטירתו של הרב שלמה אלקבץ
הנה כי כן מה שהעליתי לקוטי בתר ליקוטי זעיר פה זעיר שם על הפיוט הנכבד הזה
ובודאי שיש כאן שיוסיפו דעתם על פיוט זה להאדיר כבוד שבת
וגם אולי מימוני לכשיתפנה מאירוחו בח"ח
נשלח ב-29/6/2003 06:30
תוקן על ידי - שחרית - 6/29/2003 6:46:09 AM
נשלח ב-27/6/2003 19:00
ייש"כ!
יש מחסידי ברסלב ההולכים לקבל שבת בשדה גם היום. בעיני ראיתי באחת מערי הארץ [לא בצפת].
נשלח ב-27/6/2003 17:42
אין זו אלא אגדה.
1)לא שמענו שרשב"י בישר על איזה משיח.
2) הרי בכך מקדימים את המאוחר. בצפת לא הסתובבו אלא הלכו לשדה ממש.
ממקורות הקדומים על הסיבו אני יודע על ספר קרבן שבת שנדפס בתנ"א דיהרנפורט ובעמ' 134 כותב "יש נוהגים לילך בשדה לקבל שבת ויש בזה סודות גדולות ונפלאים ולפי שבארצינו אין נהוג זה כלל וגם בארצות הנוהגים אין רוב הקהילה נוהגים אלא א' מעיר ושנים ממשפחה ...אך זה מקרוב נוהגים קצת קהילות כשבא חזון העומד על הבימה לבואי כלה הופך פניו נגד פסת ב"ה [=בית הכנסת] העומדת במערב ע"פ [=על פי] הרוב וכל הקהל אחריו".
על המנהג זכור לי שראיתי חכם אחד שכתב על כך באריכות בבטאון התורני בית אהרן וישראל הי"ל בירושלים.
נשלח ב-27/6/2003 12:56
המנהג להסתובב ב"בואי בשלום" ידוע לנו כביטוי לקבלת שבת המלכה.
אך קראתי שהמנהג בא כי בביהכ"נ בצפת [שם היה גר מחבר ה"לכה דודי" - ר' שלמה אלקבץ] פנו לכיוון הר מירון היכן שקבור רשב"י ופתחו את הדלת לקראת משיח עליו בישר רשב"י.
האם יש מקור אמין לדבר?
נשלח ב-13/3/2003 12:20
בשלחן ערוך הרב סי' מו ס"ו דן בנושא החילוק בין הנותן ליעף כח ובין מגביה שפלים, ומחלק ביניהם לפי הכלל שתלוי אם הברכה נתפשטה תקנתם ברוב הציבור.
נכון שהיא מובאת בכתבי האריז"ל, אבל כפי שכותב מסתברא, השלחן ערוך נדפס הרבה לפני התפשטות תורת האריז"ל. אמנם העובדה הזאת שברכה זאת התפשטה במנהגי האשכנזים מובאת בסמ"ג, ובטור סי' מו בשם סידורי אשכנז, ובודאי ובודאי שהטור היה כמה מאות שנים לפני האריז"ל.
נשלח ב-13/3/2003 05:51
מאמריו של חלמיש נאספו בינתיים לתוך ספרו "הקבלה" בתפלה בהלכה ובמנהג.
בנוגע מגביה שפלים אינו מזכיר שום דבר על דעת האר"י, והרי אין שייך לכתוב שרבי יוסף קארו לא הכניס משהו על פי אר"י. כידוע שלמרות פירוסומו של האר"י לא נהג הב"י על פיו ובוודאי לא כתב על פיו. והרי השו"ע כבר נדפס בשנת שכה, טרם שזרחה שמשו של האר"י.
ואכן בנוגע ליעף כח, כותב כדברייך
נשלח ב-13/3/2003 05:00
הלבן,
תודות על הברכות, יתברך המברך.
לגבי ברכת 'מגביה שפלים', ודאי שהאר"י לא היה הראשון שהתנגד אליה. חלמיש מביא במאמרו רפרנסים רבים להתבטאויות רבניות נגד הברכה הזו, עפ"ר מן הטעם שציינת - התנגדות לברכות לא מן התלמוד.
עם זאת מוצאים את הברכה בהרבה סידורים ישנים רבים! היא נמצאת כבר בסידור רע"ג ורב נטרונאי גאון מונה אותה בין מאה ברכות שלו.
מה שטוען חלמיש הוא שלמרות הפופולריות של הברכה הזו, מה שגרם להוצאתה בסופו של דבר מרוב רובם של הסידורים היה התנגדותו של האר"י, שעל פיה פסק הר"י קארו.
(סדרת מאמריו של חלמיש בנושא ברכות נדירות לא נמצאת פה לידי, מה גם שקראתים לפני כמה שנים והרי לפתח הזיכרון רובצת השיכחה, כך שאני מקווה שאני מדייקת)
אם הקריטריון לדחיית ברכות הוא העובדה שהן לא מופיעות בתלמוד, הרי שעולה השאלה מדוע שפר גורלה של ברכת 'הנותן ליעף כוח' למשל, שגם מקורה אינו תלמודי לעומת 'מגביה שפלים'. חלמיש טוען שלמרות ההתנגדות אליה 'הנותן ליעף כוח' שרדה בגלל ההכשר שנתן לה האר"י.
כלומר, דרכי התפתחות התפילה, גם אם אינן מוזרות כפי שגרס אלבוגן... הן מעניינות ולא תמיד ניתן לתת תשובה חדה וחלקה לשאלות שעולות לגביה.
לגבי היחס לברכות שאינן תלמודיות, ראה גם את הפרק השני בספרה של רות לנגר "To worship G-d properly"
נשלח ב-13/3/2003 01:04
היעב"ץ לקח כנראה מסידור השל"ה
השאלה היא מי לקח ממי, הרמ"ק מסדר היום, או הפוך?
האמת נראה שר' משה ב"ר מכיר חיי קצת אחרי הרמ"ק, אבל מעולם לא בדקתי, אם הוא לקח את הנהגותיו מהאריז"ל והרח"ו ואם לקח מהרמ"ק
תוקן על ידי - הלבן - 3/13/2003 1:49:49 AM
נשלח ב-13/3/2003 00:32
טעות טעיתי ואכן דפוס הראשון בשנת שנ"ט.
אינני חושב ש'סדר היום' משקף מנהגי הרמ"ק, אעפ"י שלפעמים הם חופפים. אני כתבתי צפת על סמך ה"הנהגות" של צפת בזמן הרמ"ק וש"עין זיתן", מקום מגורו של בעל סדר היום, סמוך לצפת.
מסתברא
המקור הראשון שראיתי הוא עונג שבת שנדפס בשנת תס. אבל שם לא נזכר שהוא מהרמ"ק
כן, ראיתי שהוא גם בסדר היום. האם סדר היום לקח מהרמ"ק?
תוקן על ידי - הלבן - 3/12/2003 11:46:26 PM
נשלח ב-12/3/2003 22:41
הם מובאים ראשונה בסדר היום הנ"ל. וגם זכור לי ב"הנהגות" שפירסם שכטר מחבורת הרמ"ק בצפת שם מוזכר המנהג. אך זה כבר מופיע בסידוריפ שלפני סידור השל"ה תע"ז כפי שמציין כהן במקורות וקורות. ב"סדר תפילת כל השנה" אמשטרדם תכז, תמ"א, למשל.
נשלח ב-12/3/2003 22:34
מסתברא,
לפי מה שאני יודעת, העותק הקדום ביותר של הספר "סדר היום" נדפס בשנת ששון וש'מ'ח'ה = שנ"ט בונציה (יש עותק אחד שלו בירושלים ואחד בבר-אילן בנדירים).
מאיפה אתה מכיר עותק משל"ד?
נשלח ב-12/3/2003 22:13
שחרית
איפה לקחת שר' חיים ויטל כותב שהוא מנהג יחידים, כמדומה שהוא לא כותב כך.
ואם אני כבר כותב לך, אז איך זה מבלי לאחל מזל טוב לבן הנולד, ושנכנס בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום. וכפי שמאחלים בחוגים שלנו: אידישע און חסידישע נחת.
נשלח ב-12/3/2003 21:31
כן, זהו הספר.
ר"ח ויטל מציין את המנהג כמנהג יחידים, הלא כך?
נשלח ב-12/3/2003 21:30
שחרית
בענין מודה אני כותב מסתברא שהמקור הראשון בהלכה הוא בסדר היום, ואת משיבה לו שהמקור הראשון הוא מגן אברהם. אמנם כשתעייני במגן אברהם תראי שהוא מביא מנהג זה מסדר היום.
אודות פטום הקטורת את כותבת שנוסף במאה הט"ז, אמנם הוא מובא כבר בטור או"ח סי' קלג, שהי' חי במאה הי"ג. ומסתמא מובא גם קודם, וצריך לבדוק.
בקשר לברכת מגביה שפלים, את כותבת שהאריז"ל התנגד לזה. אמנם ההתנגדות לברכה זו היא כבר בס' העיטור (ציצית שער ג ח"ב), מהמאה הי"ב. וטעם ההתנגדות היא, כי בכחינו להוסיף רק תפלות אבל לא ברכות שלא נזכרו בתלמוד. להודיעך, שהגורמים שהשפיעו על עיצוב סדר התפילות אינם מוזרים כל כך.
מסתברא
אתה כותב שהמנהג לומר המזמורים לכו נרננה לפני הפיוט יצאה מצפת. הם מובאים לראשונה בסידור השל"ה והיעב"ץ בשם הרמ"ק, אבל ברמ"ק לא מצאתי.
