הנה מה שכתב תא"ל ארז וינר למה המלחמה בעזה לא נגמרת
כותב תא"ל (במיל') ארז וינר, לשעבר ראש מערך התכנון המבצעי בפיקוד דרום:
"באין חזון יפרע עם"
לוחמי צה״ל נלחמים בעוז ובגבורה במחבלי החמאס, משמידים תשתיות והורגים מחבלים.
אולם, המלחמה ברצועת עזה לא מתנהלת נכון כבר זמן רב. הלחימה מתמקדת ברמה הטקטית, תוך העדר ההקשר האסטרטגי הנדרש בכדי להשיג את מטרות המלחמה. בכדי לנצח את החמאס, צריך להפריד בין המחבלים לאוכלוסייה ולשלוט שליטה מלאה בסיוע האזרחי.
תובנות אלו ידועות ומובנות, גם להנהגת הצבא הנוכחית, לאלוף פיקוד הדרום יניב עשור ולרמטכ״ל אייל זמיר, אז למה לכל הרוחות אנחנו לא עושים מה שצריך ועובד?
אני מבקש להציע שלוש סיבות:
האחת, כניעה של המפקדים לייעוץ משפטי שגוי שמונע הנעת אוכלוסיה מצפון הרצועה ומחייב הכנסת סיוע לאוכלוסיה המסרבת להתפנות.
השנייה, הגדרת החטופים כ"ערך עליון" שגובר על כל שיקול דעת מבצעי. מפקדת השבויים והנעדרים מגדירה את משימתה כהגנה על החטופים, למעשה הגנה מפני חיילי צה״ל. שכנוע הדרג הפיקודי להמנע מלתמרן באזורים משמעותיים והטלת מגבלות נרחבות על הפעלת האש.
השלישית, שילוב של הפחדה משפטית והעדר אומץ לב פיקודי. רתיעה מכל סממן של ממשל צבאי ודחייה של הפתרון היחיד האפשרי לסיום המלחמה: הפרדת האוכלוסיה מחמאס במרחבים שבשליטת צה״ל.
אם הגענו למצב שהפתרון המועדף על צה״ל הוא עסקה, מישהו התבלבל. אם נמשיך לפעול במתכונת הנוכחית, בל נתפלא אם החמאס לא יכנע. המלחמה תמשך, לנו חס וחלילה יהיו עוד נפגעים ובסוף יצליח החמאס גם לחטוף חיילים נוספים.
צריך לשנות את דרך הפעולה ומהר.
להניע כלל האוכלוסייה מצפון הרצועה, לחלק סיוע רק בשליטה מלאה שלנו, לבנות מרחבים אזרחיים באזור רפיח שבשליטתנו ולהעביר אליו אוכלוסיה לאחר סינון. משם תצא תוכנית ההגירה.
הקבינט צריך להנחות בפירוט.
המטה הכללי צריך לתרגם ההנחיות לתוכנית פעולה וליישמה.
מי שזה לא מתאים לו או שיש לו חששות, שילך הביתה, או שיורו לו את הדרך.
צריך שינוי ומהר!
