מי האלוהים של דת החטופים?

מי האלוהים של דת החטופים?
תמריץ    מלחמת שמחת תורה    22 ביולי 2025  
https://tamritz.wordpress.com/2025/07/22/evilg/   

כתבתי לא פעם על "דת החטופים" שהופיעה בחיינו בעקבות המלחמה שפרצה בשמחת תורה השבעה באוקטובר. חשוב לי להדגיש שאיני קורא לדאגה לחטופים "דת החטופים". הדאגה לשבויים, בוודאי אלו שבמצב מחריד כמו החטופים בידי החמאס, נובעת מהיהדות וגם מכל רגש אנושי בסיסי. גם מי שתולה פוסטרים של החטופים, קורא להחזרתם, מזכיר אותם בכל אירוע חשוב או אפילו כמו ראש הממשלה, מוכן לשלם מחירים כבדים, אפילו כאלו שגובלים באסטרטגיים, תמורת שובם – לכל אלו לא הייתי קורא מאמינים בדת החטופים, אלא רואה אותם כמי שנאמנים לעקרונות הערבות ההדדית, קדושת חיי האדם ופדיון השבויים שקיימים בתרבות היהודית-הישראלית, אפילו אם הולכים איתם מעט (או הרבה) רחוק יותר משהיה מקובל עד היום או משהיה מקובל בכל תרבות שהתקיימה בהיסטוריה האנושית.

למה אני כן קורא דת החטופים? אני קורא ככה למי שרואה בראייה צרה את המלחמה כולה כאילו כל מהותה ומשמעותה היא החזרת החטופים, ושום דבר אחר לא חשוב. לא 300 החיילים שנפלו להדוף את המתקפה בשבעה באוקטובר, לא למעלה מ-400 החיילים שנפלו בתמרון בעזה במטרה למגר את החמאס, לא הסכנה שתושבים לא יסכימו לחיות עוד בעוטף עזה או ששוב יצטרכו להתמודד עם רקטות תכופות ועם ילדים שגדלים לתוך פוסט טראומה ומדי פעם גם נפצעים ונהרגים. גם לא האפשרות שהחמאס יצליח להתארגן מחדש בחסות הסכם כניעה ויתקוף אותנו שוב בהפתעה ושוב בשעה לא נוחה, מן הסתם כאשר בבית הלבן יישב נשיא עוכר ישראל. אולי יתקוף שנית בשעת הכושר כראש חץ של קואליציה אזורית להשמדת ישראל, שקל לדמיינה מתארגנת שוב בעולם שבו האנטישמיות כה מתחזקת.

הדת החדשה – אין לה תקדים בכל דברי הימים של האנושות, שבהם חטופים ושבויים מעולם לא היוו כזה מוקד פולחן. איש לא מעלה על הדעת להוקיע את צ'רצ'יל שהתעקש למגר את היטלר לחלוטין ולא שם בראש סדר העדיפויות את מצבם של שבוייו והתנאים האיומים שלהם, בפרט במזרח הרחוק. המחשבה אפילו לא עלתה על דעתו של היסטוריון כלשהו! דת החטופים היא מסוג השגעונות והטירופים שנכנסים למוחם של אנשים חילונים, שאיבדו את האלוהים של הדתות המסורתיות ומחפשים דתות אחרות, אותו תפקיד שיש לווקנס באמריקה, ולדת אמנת הפליטים אצל האליטות האירופיות. אותו תפקיד שהיה לקומוניזם בעולם עד קריסת אימפריית הרשע הסובייטית.

אבל מחשבה מבהילה חדשה על דת החטופים הכתה בי היום. קראתי שברק רביד ציין את הזעם של אחד המתווכים בעסקת החטופים שאמר במיאוס שכולם מחכים למוצא פיהם של אנשי החמאס בעזה. "מי הם בכלל", הוא אמר. וחשבתי לעצמי:"מי הם בכלל? איזו שאלה מוזרה. הרי הם האלוהים של דת החטופים". והאלגוריה הזו הדהימה אותי באמת שבה.

אלוהים הוא כל יכול ועל כן אין מנוס מלציית לו. מבחינת דת החטופים – העולם כולו מסתכם במצבם של החטופים, כך שמי שמחזיק בהם ויכול לעשות בהם כרצונו הוא כל יכול. ברור שגורל החטופים יקר לכל אחד עם לב. אבל בישראל נהרגים במקביל גם אנשים בתאונות דרכים וטובעים בים ומתים במחלקות שמתרוצצים בהן חיידקים מזהמים. אף אחד לא מתייחס למי שיש לו שליטה מסוימת בגורמים אלו, כמו למשל עיריית תל אביב שקובעת את שעות המצילים על החוף, או שרת התחבורה שלא ממהרת להנהיג כביש מופרד נתיבים בערבה, כסוג של כל יכול, שחייבים לציית להוראותיו בשל היותו כל יכול.

את אלוהים לא מאשימים בכלום. מאשימים רק אותנו שגרמנו לו בהתנהגותנו להענישנו. אורח החשיבה הזה דומה מאוד ליחס מאמיני דת החטופים לכל אסון או נזק שנגרם לחטופים, כמו מציאת שישה מהם מתים במנהרה באוגוסט 2024. הם לא האשימו בכך את הרוצחים מהחמאס. אלו הם מבחינתם סוג של אלוהים, שהתנהגותו היא נתון של המציאות.  השאלה המוסרית תמיד נוגעת רק לתהייה מה אנחנו עשינו שגרמנו לאלוהים לפעול כך. כך גם לגבי כל עסקת שבויים עם החמאס. בעוד שהממשל האמריקני (אפילו הקודם!) שב והדגיש שהחמאס הכשיל את העסקאות, במאמיני דת החטופים הטיעון הזה מעורר בדיוק אותו זעם שאדם חרדי ירגיש כשיאשימו בפניו את אלוהים בעוולה כלשהי. העוולה יכולה להיות רק במעשי בני התמותה שגרמו לאלוהים להגיב כפי שהגיב.

נקודה נוספת באלוהים היא היותו בן אלמוות, מעבר לזמן ובוודאי מעבר להישג ידי האדם, והמחשבה שמאמץ אנושי יכול לסכן את קיום האל היא מעוררת גיחוך. דבר זה בוודאי מזכיר את התפיסה שהחמאס בעזה הוא "רעיון" ולפיכך מיגורו הוא מעל לכוח אנוש, אלא עיסוק נואל שבוודאי משקף אינטרסים פוליטיים צרים ובזויים של ראש הממשלה.

אכן יש הבדל מובהק בין אלוהים של הדתות המונותאיסטיות שנתפס כמקור של הטוב והחסד (ממליץ לקרוא על עבודתו של אבי שגיא בנושא יהדות ומוסר), לבין אלוהים של דת החטופים. אלוהים זה דומה יותר לאלים של המיתולוגיה היוונית או המיתולוגיות הנורדיות, המצריות והמסופטומיות במובן זה שגם המאמינים אינם מייחסים לו טוב לב, והוא יכול להיות אכזר כמו האדס וארס. גם הכהנים הגדולים של דת החטופים אינם טוענים שאלוהיהם בעזה הם טובי לב. האמונה בטובו של אלוהים היא אחת המתנות הגדולות ביותר שהיהדות נתנה לאנושות, כנראה הגדולה מכולן. במובן זה דת החטופים היא רגרסיה אל הפגאניות. בפראפרזה על יעקב חזן: רצינו אפיקורסים וקיבלנו מאמינים באלים הרעים.