חידוש תורה על ספר המצוות של הרמב"ם

הרב צח מלול עכשיו אני חשבתי על משהו לפני שהרמב"ם כתב את ספרו משנה תורה הוא כתב את ספר המצוות שלו שמדבר על כל 613 המצוות שכתובות בתורה הקדושה מצווה קפז היא להרוג את אותם שבעה אומות שהתורה ציוותה להרוג אותם הגימטריה של האות ק היא 100 הגימטריה של האות פ היא 80 הגימטריה של האות ז היא 7 אני כתבתי את שבעת הסדרים האחרונים של המשנה של התוספתא ושל התלמוד שהם סדר החיתי סדר הגירגשי סדר האמורי סדר הכנעני סדר הפריזי סדר החיווי וסדר היבוסי כל סדר וסדר מאותם שבעה סדרים שהבאתי פה יש להם שבעה מסכתות שהם מסכת איבר מן החי מסכת ברכת השם מסכת גזל מסכת דינים או מסכת דיינים מסכת עבודה זרה מסכת גילוי עריות ומסכת שפיכות דמים כל מסכת ומסכת מאותם שבעה מסכתות שהבאתי פה יש להם שבע משניות באותם שבעה סדרים שאני זכיתי לחדש אותם אני כתבתי שכל האנשים שנמצאים בעולם הזה הם צאצאים של אותם שבעה אומות שהתורה ציוותה להרוג אותם כלומר 100% מתוך כל האנשים שנמצאים בעולם הזה הם צאצאים של אותם שבעה אומות שהתורה ציוותה להרוג אותם ג'וסלין נקש אמא שלי זיכרונה לברכה נפטרה בת 70 וכתוב בספר תהילים בפרק צ בפסוק י ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואוון כי גז חיש ונעופה עכשיו אני אביא את מה שכתב הרמב"ם בספר המצוות שלו מצווה קפז היא שציוונו להרוג שבעה עממים שישבו בארץ כנען ולאבדם שהם שורש עבודה זרה ויסודה הראשון והוא אמרו יתעלה החרם תחרימם וביאר לנו בהרבה כתובים שסיבת זה כדי שלא נלמד מכפירתם והנה באו כתובים רבים לרמוז על זה רוצה לומר על הריגתם לחזק בזה ומלחמתם מלחמת מצווה ואולי יחשוב חושב שזאת מצווה שאינה נוהגת לדורות אחר ששבעה עממים כבר אבדו וזה אומנם יחשוב אותו מי שלא הבין עניין מנהג נוהג לדורות ואינו נוהג לדורות כי הציווי שנשלם בהגיע תכליתו מבלתי שיהיה זה תלוי בזמן ידוע לא יאמר בו אינו נוהג לדורות אבל הוא נוהג בכל דור שימצא בו אפשרות הדבר ההוא התחשוב כשיאבד השם יתעלה זרע עמלק ויכריתהו עד אחריתו כמו שיהיה במהרה בימינו כמו שהבטיח אותנו באמרו כי מחה אמחה את זכר עמלק אינו לדורות זה לא יאמר אבל נוהג בכל דור ודור כל זמן שנמצא מזרע עמלק מצווה להכריתו וכן להרוג שבעה עממים ולאבדם ציווי נצטווינו בו והוא מלחמת מצווה ואנחנו מצווים לחטט אחריהם ולרודפם בכל דור ודור עד שיכלו ולא ישאר מהם איש וכן עשינו עד אשר תמו ונכרתו בימי דויד ונתפזרו הנשארים ונתערבו באומות עד שלא נשאר בהם שורש ולא בעבור שנכרתו תהיה המצווה שנצטווינו להורגם בלתי נוהגת לדורות ואפילו אחר כלותם ואבדם מפני שאלה המצוות אינם נקשרות בזמן ולא במקום מיוחד כמו המצוות המיוחדות במדבר אבל הם נקשרות בו כל זמן שימצא שיהיה אפשר בו הציווי ההוא ובכלל הנה ראוי לך להבין ולדעת ההבדל אשר בין המצווה והדבר ההוא שנצטווינו עליו כי פעמים הרבה תהיה המצווה נוהגת לדורות אבל יהיה הדבר שנצטווינו עליו כבר נעדר באחד מהמקומות מהדורות ולא בהעדר הדבר שנצטווינו עליו תשוב המצווה בלתי נוהגת לדורות אבל תהיה בלתי נוהגת לדורות כשיהיה העניין בהפך והוא שיהיה דבר נמצא בעניין אחד מן העניינים והוא חייב לעשות המעשה אחד או משפט אחד בזמן מן הזמנים והוא היום בלתי נוהג אף על פי שהדבר ההוא נמצא באותו עניין כמו לוי שהיה פסול במדבר והוא כשר אצלנו היום וכמו שהתבאר במקומו והבן זה השורש ושים אותו בלבבך