ביקורת כהלכה

בזמננו אנו נתקלים הרבה בבקורת על דינים מנהגים וכיוצ"ב וברצוני להעיר ולהאיר בעניין זה כמה תובנות.

למשל, שמעתי ביקורת על המושג בכור, שמקבל פי שניים וכו', שכיום איננו רואים צדק בכך לתת כבוד כל כך משמעותי לבכור משום כך שנולד ראשון גרידא.

אולם המתבונן ישים אל ליבו כי בזמן התורה הירושה לא היתה נתינת ממון ורכוש, אלא זו הייתה העברת נחלה, כלומר, כמו שאצל אצילים האחוזה והנחלה אינם סתם רכוש אלא מעבירים את המעמד ואת סמל האצילות המשפחתי ומשמר את שולשלת האצולה ואת זכר האציל הזקן, והראיה על כך ממה שלא היו נישאים משבט לשבט כדי לא להעביר נחלות. עוד הוכחה יש מבנות צלפחד שאמרו "למה יגרע שם אבינו..." מבואר ששם האדם היה נקרא על נחלתו ומנציח את זכרו, וכן המשמעות ביבום "יקום על שם אחיו" ולכן פירשו חז"ל שיורש את היבם אחיו המייבם את אשתו.

ממילא מובן שהבן הבכור שהוא מתאים יותר לייצג את שמו וזכרו של האב מועדף ומקבל חלק חשוב יותר כדי לקום ביתר שאת על שם אביו.

אבל כיום אין הירושה העברת זכר והמשכת שושלת, אלא נתינת רכוש ומתנות, ולכך איננו רואים משמעות בנתינת מתנה לבכור פי שניים משום שנולד ראשון.

אולם אין כאן ביקורת כלל השוללת את עצם דברי התורה, כי בנסיבות בהם נחלה היה חלק מהזהות וכבוד המת, אכן מתאימים דיני התורה כמין חומר.
זו דוגמא לעוד הרבה ביקורות, שבחקרנו את הרקע ההסטורי והתנהגות האדם, נבין את הדינים לאשורם ונווכח כי ישרים דרכי ד' צדיקים ילכו בה ו.... יכשלו בה.

" היום כמדומה "שמרכיב משמעותי מאי פעם הוא הניבזות והפתלתלות ואכן נשים הינן בתהליך התקדמות (זה נאמר ברובו המכריע בצחוק, אבל יש בזה גרענון מסויים של אמת, בדקי לפני שתהרגיני). "

האם נשים בעולם העתיק היו פחות פתלתלות?  הרבה  נשים בעבר התנהגו כך( אמנם בתנ"ך זה לפעמים היה לשם שמים ...) ואין חדש תחת השמש .

תכונות אלה אינן תלויות מגדר.

ארתח
מהו שינוי חיובי ומהו שינוי שלילי.
יבוא אדם ויגיד שירושת הבת היא שינוי חיובי ואילו פרובול ועירובין הם שינוי שלילי.
מה תאמר לו?

אמש

סליחה על התגובה המאוחרת

כתבתי כבר לפני הערתך כי חלק מהמוסר המקובל היה פרי הנסיבות. כוונתי היתה כי כאשר החלו אנשים ליצור נחלות חקלאיות, שפעמים רבות לא היו מספיקות אלא למחיית משפחה אחת ולא היה טעם לחלקן היה צורך לבחור יורש אחד. בחירה שרירותית מונעת מריבות שלא תסתיימנה ולכן מסתבר שנבחר הבכור. לא שבהכרח יש לו יתרונות (ואולי יש לו יתרונות בצועיים. בפרט בחברה שגיל התמותה והזיקנה בה צעיר יחסית והילדים מקבלים אחריות בגיל מוקדם). זה אינו אומר שאבסולוטית או מוסרית הבכור עדיף בתכונותיו על בנים אחרים או על בנות. התורה אימצה נוהג זה והפכתו להלכה והיות וההלכה "הוקפאה" זה נשאר (חושבני שיש כאן בפורום כאלו הטוענים שניתן לשנות. יתכבדו ויטלו כתר תורה מוסכם וישנו...).

הערת אגב באשר לבנות -  הרי אז החוזק הגופני היה מרכיב משמעותי ולכן בנות נדחקו למטבח. היום כמדומה שמרכיב משמעותי מאי פעם הוא הניבזות והפתלתלות ואכן נשים הינן בתהליך התקדמות (זה נאמר ברובו המכריע בצחוק, אבל יש בזה גרענון מסויים של אמת, בדקי לפני שתהרגיני).   

תוקן על ידי אליעזרט ב- 23/11/2010 20:20:49

בעל,

לא שמעתי - יש לכך מקורות כתובים?

 ירוחם,

פטר חמור מקביל אולי לפדיון הבן, ולאו דווקא לענייני ירושה - כך נראה לי. בכל מקרה אתה מוזמן לפתח את הרעיון שלך.