שלמה פילבר על הפספוס החרדי בגלל גור וסלונים.

פילבר 30 במאי הוא תאריך עם משמעות הסטורית לחרדים. ה 30 למאי 2019, היה התאריך שבו ליברמן לא הסכים להצטרף לממשלת נתניהו, ונאלצנו ללכת לבחירות נוספות, השניות בסבב של חמש מערכות. הכותרות באותו יום התמקדו בכשלון נתניהו, אבל המפסידים הגדולים באותו ערב היו החרדים. על הפרק היה 'חוק גיוס' שהכין משרד הבטחון בראשות ליברמן. רזה ונוח פי כמה מהחוק שמונח היום על שולחן הכנסת על סעיף אחד היתה מחלוקת קשה: מי יקבע את מכסות המתגייסים? הממשלה או בחוק. ליברמן התעקש לא לשנות את הנוסח שהוכן שבו נקבעו בחוק המכסות. חוק הגיוס אז קבע בחוק: 3,348 מתגייסים חרדים בשנה הראשונה (לצה"ל ולשירות הלאומי משולב). וקצב הגידול שנתי שמרני של כ-8% בכל שנה. רוב נציגי החרדים בירכו והסכימו, שתי חסידויות התנגדו והפילו את החוק. מיותר לציין שהיום היו חוטפים את הנוסח ההוא בשתי ידים. בעוד 5 ימים יחול שוב ה 30 למאי. החרדים עברו 7 שנים רעות. השבוע יקבעו היסטורית האם חוק הגיוס הנוכחי יעבור ויתחיל עידן חדש בינם לחברה הישראלית, או שאחרי הבחירות יאלצו להתמודד עם חוק דרקוני יותר וסנקציות מחמירות שיקבע בג"צ ואפילו אייזנקוט ובנט לא יוכלו לשחררם מהן.

כתוב רשות "מבצעת" שזו הממשלה. הכנסת היא רשות מחוקקת, אין ליעמשית שום קשר לכנסת.

אז יש לנו מחלוקת הפוסקים בין חריף ומקשה למכון הישראלי לדמוקרטיה.
כך או כך, כתבתי כאן בכלל על הבג"ץ שהוריד את החוק.

לא זוכר אף פעם שציטטתי מהמכון הזה.
נחזור שוב על דברים פשוטים.
היועמשית אכן יכולה לחייב את הפקידים ברשויות השונות לנהוג לפי הפרשנות שלה לחוק.
אבל היא לא יכולה לחייב את המחוקקים והשרים מה לחוקק ואיזה תקנות לתקן ואיזה החלטות לקבל.
היא יכולה רק להתריע שלא תגן על החוק\תקנה\החלטה בבג"ץ, אך אפשר להתעלם מהאזהרות שלה כפי שקרה לאחרונה בפועל פעמים רבות, והיא בסוף מפסידה בבג"ץ פעמים רבות.