פתרון לגזירת שלילת הטבת מס סעיף 46 לישיבות

כל מי שירצה לתרום, יתרום לישיבות או מוסדות בהם אין בעיית אי הסדרת גיוס.
למשל לכולל אברכים בהם כולם מסודרים או עברו את גיל הגיוס, (או תרומה לסתם מוסד חרדי שאינו כולל או ישיבה)
הכולל הזה יקבל כספים מתורמים, הם יזוכו בהטבת המס, והכולל יעביר את התרומה לישיבה שהתורם רוצה לתרום לה.

כמובן הימשי"ת תמצא לזה "מניעה משפטית" בפלפולי פלפולים, אבל בינתים אפשר לעשות את זה.

בגדול יש תחושה קשה כאילו הקב"ה רוצה לקחת גם את קצת הזכויות שנותרו למדינה בגין החזקת התורה וכו'. מה המשמעות של זה לגבי המצב הביטחוני? ואולי דווקא להיפך - לציבור הרחב יהיו יותר זכויות של החזקת התורה.
אולי זה לקראת הגאולה השלמה וביאת המשיח, מי יודע?

בסך הכל קשה להאמין שהתורמים אכן יתרמו פחות בגלל שלא יקבלו החזרי מס. הזכות שלהם בשמים רק תגדל. אדרבה, צריך בנוסף לשלילת החזר להגדיל את התרומות למוסדות הללו - כאשר יענו אותו כן ירבה.
היה ראוי לצאת למסע פרסום מסיבי ולפרסם שמות של תורמים גדולים למוסדות התורה שמצהירים שבעקבות הגזרה רק יוסיפו על תרומתם הרגילה - למרות שלא יקבלו החזר.

לכל ישיבה ומוסד יש גם הכנסות נוספות, תשלומי הורים וכדו'
את התרומות ישאיר המוסד לעצמו, ואת תשלומי ההורים הוא יתן למוסד השני.
אולי אפילו ההורים בעצמם ישלמו ישלמו לישיבה השניה..
עד כמה רחוק הימשי"ת "תיכנס לקישקעס"?

תוקן על ידי איש_חשוב ב- 03/06/2026 14:34:07

אני לא מבין במיסוי לכן שאלתי חבר טוב, צ'אטגפט אם מדובר בהעברה חד-פעמית, שנעשית בהתאם למטרות העמותה ובאישור הגורמים המוסמכים, לא בהכרח יקרה דבר. אבל אם מוסד בעל אישור לפי סעיף 46 משמש בפועל כ"צינור" להעברת כספי תרומות לגוף אחר שאין לו אישור כזה, הוא עלול להסתכן בסנקציות משמעותיות מצד רשות המסים. רשות המסים בוחנת האם הכספים שנתרמו למוסד הציבורי משמשים את פעילותו הציבורית שלו, ולא האם הוא רק מעביר אותם הלאה לגוף אחר. הסיכונים האפשריים כוללים: שלילת אישור סעיף 46. סירוב לחידוש האישור בעתיד. דרישה להשבת הטבות מס במקרים חמורים. ביקורת מצד רשם העמותות ופגיעה באישור ניהול תקין. במקרים קיצוניים, טענה שהתרומות גויסו תוך הצגת מצג מטעה לתורמים. יש הבחנה חשובה בין שני מצבים: 1. העמותה תורמת מכספיה הכלליים לעמותה אחרת במסגרת מטרותיה הציבוריות – לעיתים זה מותר. 2. העמותה מגייסת תרומות עבור גוף אחר שאינו בעל סעיף 46, ומעבירה לו את הכסף – זה המצב הבעייתי ביותר, משום שהתורם קיבל הטבת מס על תרומה לגוף מאושר, בעוד שהכסף הגיע בסופו של דבר לגוף שלא אושר. מצב כזה עלול להיחשב עקיפה של תנאי סעיף 46.

מה הבעיה לפצל את המוסדות לכאלו שהסדירו מעמדם וכאלו שלא הסדירו? יהיה פונוביז' א ופונוביז' ב ובא לציון גואל

יש מצב, וכך אני סבור בשנים האחרונות, שחלק מהסיבה מדוע 'חוק הגיוס' חזר ונפל שוב ושוב ושוב, הוא בעטיים של כתבי חדשות באינטרנט. שששו על כל בדל מידע מהסכם שהולך ומתהווה, עוד בזמן וועדות אטיאס ושות' וכדומה. כאשר מיד עטו כתבי הטלוויזיה והחכי"ם החילוניים כמוצא שלל רב לטרפד את זה.
דבר זה הוא מפריע ומונע גדול של הישגים אפסיים של החכי"ם דהיום. נכון שאוהבים לומר ש'הם' אשמים, והם הזדקנו וכדומה, אך יש מקום גדול לומר, כי אילו היה האינטרנס ותחרויות האתרים, מכיכר ועד בחדרי, מי יגלה את הרזים והרזי דרזים דקה קודם, מי ידליף ומי יודלף, לא היו גם לורנץ ומוניא שפירא ומנחם פרוש מגיעים להישגים שהשיגו בזמנם.

אז לפחות מכאן והלאה, יש להתאפק, בפרט לא באתרים הרשמיים שכל כתב זוטר לענייני חרדים רובץ כאן יותר מכל.