קברים בשחור: תיעוד המזומנים, עסקת המיליונים והשאלות סביב בית העלמין העתיק בצפת

תחקיר שפורסם בחדשות 13 מציג תיעוד של עסקה לרכישת חלקת קבר בבית העלמין העתיק בצפת, שבמסגרתה נראית שקית ובה חבילות מזומנים בסכום של כ־51 אלף שקלים. לצד התיעוד הובאו עדויות וטענות הנוגעות להתנהלות הכספית במקום ולעסקת קבורה חריגה שנעשתה לפני יותר מעשור. מנגד, לשכת הרב שמואל אליהו והנהלת בית העלמין דוחות את הטענות ומבהירות כי הרב אינו מעורב במכירת קברים או בניהולו השוטף של בית העלמין.

51 אלף שקלים בשקית

במרכז התחקיר עומד תיעוד של פגישה עם בני לגזיאל, שהוצג בכתבה כמקורבו של רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, וכמורשה חתימה בהקדש הקשור לבית העלמין.

בשיחה שקדמה לפגישה נאמר כי מחיר חלקת הקבר הוא 15 אלף דולר, השווים לכ־51 אלף שקלים. במהלך הפגישה נראות חבילות שטרות המוצאות מתוך שקית ונספרות במקום.

הרוכש מבקש לוודא כי העסקה מוכרת ומאושרת על ידי הרב שמואל אליהו. לגזיאל משיב בחיוב ואומר, לפי התיעוד, כי הרב חתום על מסמכי ההקדש ומציג אותו כמי שעומד בראש המערכת.

עם זאת, העסקה במזומן אינה מושלמת. בתום ספירת השטרות מחליט הרוכש לבצע העברה בנקאית ולוקח את הכסף בחזרה. לכן, התיעוד אינו מוכיח כשלעצמו שהכסף התקבל לבסוף במזומן, שלא נרשם או שלא הייתה אמורה להינתן בגינו קבלה. זאת גם אחת מנקודות הביקורת שעלו בדיון הציבורי שהתפתח בעקבות הפרסום.

מערת הקבורה החריגה

החלק השני בתחקיר חוזר לעסקה ישנה ושנויה במחלוקת: הקמת מתחם קבורה גדול ומפואר עבור הרב פיליפ ברג, מייסד המרכז לקבלה, שנודע בין היתר בעקבות קשריו עם ידוענים בארצות הברית.

לפי הכתבה, עבור ברג נחצבה בבית העלמין העתיק מערה המתפרסת על שטח נרחב וכוללת עשרות חלקות קבר. הקמתו של מתחם פרטי וחריג מסוג זה, בתוך בית עלמין שבו קבורים כמה מגדולי חכמי ישראל, עוררה כבר אז שאלות בנוגע לאישור העסקה ולכספים ששולמו תמורתה.

בתחקיר הוצגו עדויות של בעלי תפקידים לשעבר בשירותי הדת בצפת, שתיארו את העסקה כחריגה. עוד דווח כי בתלונה שהוגשה ללהב 433 נטען כי סכום העסקה עמד על כשני מיליון שקלים, וכי רק חלק מהכספים נרשם, בעוד שהיתרה הועברה, לכאורה, בין גורמים ועמותות שונות.

חשוב להדגיש: מדובר בטענות שצוינו בתלונה ובעדויות שהובאו בתחקיר. בפרסום לא הוצגה הכרעה שיפוטית הקובעת כי הכספים אכן הועלמו או חולקו שלא כדין.

הטענה: חומרי התלונה הודלפו

טענה נוספת שעלתה בתחקיר נוגעת לאופן הטיפול בתלונה. עורך הדין מנחם רובינשטיין סיפר כי פנה בעבר למשה סעדה, שכיהן אז כסגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים, וטען שחומרי התלונה הגיעו לכאורה לידי הרב אליהו וכי התיק לא טופל כראוי.

גם כאן מדובר בטענה שהובאה במסגרת התחקיר, ולא בממצא שנקבע בפסק דין או בהודעה רשמית של רשויות האכיפה. נכון למועד הפרסום, חדשות 13 ציינו כי לא התקבלה תגובת להב 433.

הוויכוח על אחריותו של הרב שמואל אליהו

הפרסום עורר ויכוח בנוגע למידת אחריותו של הרב שמואל אליהו למתרחש בבית העלמין. מצד אחד, בתחקיר הוצגו מסמכים שעליהם מופיעה חתימתו, וכן דברים שנאמרו במהלך העסקה ולפיהם הרב עומד בראש ההקדש.

מצד שני, עצם הופעת החתימה על מסמכי ההקדש אינה מוכיחה כי הרב היה מעורב בעסקאות מסוימות, באופן גביית הכספים או בניהול הכספי השוטף. בדיון שהתפתח בעקבות הפרסום נטען כי בית העלמין מתנהל באופן עצמאי וכי לא הוצגה ראיה ישירה לכך שהרב קיבל כספים, ידע על התנהלות בלתי תקינה או הורה לפעול בדרך זו.

לצד זאת, אחרים טענו כי מי שחתימתו מופיעה בראש מערכת ציבורית או הקדש נדרש לקיים פיקוח ובקרה, גם אם אינו עוסק בעצמו בניהול היומיומי. הוויכוח הזה עוסק בשאלת האחריות הציבורית והניהולית, אך אין בו כשלעצמו הוכחה לאחריות פלילית.

פוסט שפורסם בפייסבוק ניסה לקשור בין התחקיר לבין מחלוקת כספית שהתנהלה בהליך משפטי אחר. בפוסט נטען כי סכום של 2,500 שקלים שהועבר בהתאם להחלטת שופטת לא אושר בתחילה ככסף שהתקבל. עם זאת, לא הוצגו בפרסום מסמכים מלאים המאפשרים לקבוע כי קיים קשר עובדתי בין אותו אירוע לבין ההתנהלות שנבדקה בבית העלמין.

תגובת לשכת הרב שמואל אליהו

מלשכת הרב שמואל אליהו נמסר לחדשות 13: