|
|
| נשלח ב-9/9/2026 14:37 |
|
| |
הטענה שלך נכונה באופן חלקי בלבד, היא מדוייקת לגבי צורת הכתיבה, אך אינה נכונה לגבי פירוש המילים.
לכן, אם הכוונה היא למנהיג יחיד: הרועה שלנו, המורה שלנו, הצורה הנכונה מבחינת התקן היא בלי יו"ד. לגבי הפירוש: הטענה אינה מדוייקת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 17:38 |
|
| |
מבחינה תקנית, המעיר צודק. כאשר נוספה אות י', הרי זה הופך ללשון רבים.
הטעות שלו היא בשתים; א' שהדקדוק הוא עיקר גדול. חלקים רבים ביהדות החרדית אינם רואים בזה עסק גדול. הם משאירים את זה לייקים ולתוניסאים.
לדוגמא, הרב מאזוז הציג פעם מלא טענות מקצועיות על השיר י"ה אכסוף של רבי אהרן הגדול מקארלין. אבל בפועל, אין לך כמעט מי ששר זאת ונפשו אינה כוספת כדבעי להקב"ה ולשבת הקדושה. משקל או חריזה לא תיקנית ולא דקדוקית אינה מגרעת כהוא זה מעוצמת השיר, אלא אם מישהו רואה בשפה משהו שונה. לא כלי הבעה.
ב' הטעות הספיציפית הזאת, של הוספת אות י', נובעת מהמון מופעים ואזכורים במרחבי התלמוד והמדרש. והסיבה לכך היא בגלל העדר ניקוד באותיות, היו כותבים אות צרויה בתוספת י'. כמו אילו, כאשר הכוונה היא: אֵלו. כך שזו הפכה להיות הכתיבה הארכאית. ובחוגים מסוימים זו גאוותם: אנחנו שמרנים וארכאיים.
ואגב, גם הכתיבה המודרנית העדכנית הופכת בעצמה ועושה שינויים בכתיבת לשון הקודש המקורית. כך למשל, לכתוב אישה במקום אשה. וכדומה. הרי בלשון קודש זו טעות חמורה. אישה = איש שלה. בעלה.
הבה ונדבר על המהות. על ההשקפה, על הנשמה היהודית התועה בארץ המפולגת.
תוקן על ידי יוחנןש ב- 09/09/2026 17:41:36
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2026 03:09 |
|
| |
| מרקה_פולה כתב: |  | | חוששתני לומר שמי שכותב "רועינו" "מלכינו" שזה בלשון רבים הינו כופר בעיקר. יש לנו רק רועה אחד, מלך אחד וכו. |
|
ומה עם שבעת הרועים? אלו שרעו את עם ישראל? על משה רבינו נאמר בתפילה "כי צאן רועה נאמן היה לחרפה", דהיינו לפי רוב הפירושים "צאנו של הרועה הנאמן, דהיינו משה רבינו, היה לחרפה. ומה עם "מאן מלכי - רבנן"? (מבלי שמנינו את מלכי בית דוד ויהודה)
|
|
|
|
|