בפורום שכן, עלתה לדיון שיטתו המפורסמת של בעל "התניא", מייסד חב"ד.
אני מצטט מסיכומו היפה והברור של היי-אתה:
היות וברגע שהאדם עושה עבירה קלה הרי הוא רשע, חייבים לאמר שהבינוני גם הוא לא עושה עבירות.
ומסביר ב'תניא' שהבינוני הוא אחד שבפועל לא עושה עבירות לא במעשה, לא במחשבה ולא בדיבור, אבל היצר הרע קיים אצלו והוא צריך להילחם בו מלחמה תמידית כדי שלא ליפול.
הצדיק לעומת זאת הוא אחד שאין לו יצר הרע כמו שאמר דוד המלך ע"ה"ולבי חלל בקרבי" - שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית. אם כך הצדיק האמיתי הוא דבר נדיר ומיוחד וכפי שכתוב במדרש "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלם בכל דור ודור".
וכמו שאמרו רז"ל "צדיקים יצר טוב שופטם" שה'שופט' היחיד אצל הצדיק הוא היצר הטוב, לעומת זאת אצל הבינוני גם היצר הרע שופט מה לעשות והבינוני מכריע תמיד לטובת היצר הטוב.
***
לאור חשיבותה העצומה, אני מבקש לחזור ולכתוב את המסקנה היוצאת משיטתו של בעל התניא:
רק אחד (או מעטים) בדור יכול להיות צדיק אמיתי!
נשאלת השאלה: מה עם כולנו, מה עם השאר?
***
כתבתי בתשובה שם:
היי אתה וכולם
בארת היטב את שיטת התניא. אולם במחילה מכבודו, כמדומה לי שהפשט בגמרא הוא אחר.
בעל התניא הסתמך על גמרא שבה נאמר, למסקנת הסוגיא, כי אפילו מי שעובר על איסור דרבנן "מותר לקרותו רשע".
אולם אין כאן את הקביעה כי בדיני שמים הוא רשע, אלא שלבני אדם מותר לבזותו - כנראה לצורך התראה והרתעה וכדי שלא ילמדו ממנו - ולכנותו רשע.
אבל לגבי מעמדו האישי בדיני שמים, הלא למדנו, כפי שניסח הרמב"ם, שיש חשבון מצוות ועבירות, ואין אנו יודעים מה ערכה של כל מצווה ועבירה, אלא ה' לבדו יודע זאת.
לפיכך, אפשר שאותו אחד שנקרא אצלנו "רשע" הינו בעצם צדיק כלפי שמיא, במיוחד אם יתחשבו ברקע שלו, בנסיונות שלו, ועוד.
וכן מצאנו בגמרא סיפורים על כאלו שהיו עוברים על איסורים ונחשבו לקלים או לרשעים, ובכל זאת, היו צדיקים. כדוגמת אותו אדם שהיה מפריד בין גברים ונשים שלא ייכשלו, ומראהו החיצוני והנהגותיו לא התאימו לזה.
גם הדוגמא מדוד המלך אינה מדוייקת, מפני שדווקא דוד הוא שהרג ליצר הרע. ולמעשה, שיטתו של דוד המלך, לפי המדרש, שהרג ליצר בסיגופים, אינה הדרך המומלצת לאדם. כפי שלימד הבעש"ט במשל מפורסם, צריך לתת לאדם תרופות מתוקות ולא מרות.
שיטתו של בעל התניא מביאה למסקנה מדכאת, לפיה רק אחד בדור יכול להיות צדיק אמיתי. זו שיטה שמחדירה לתוך מי שלומד אותה כי אין לו סיכוי להיות צדיק "אמיתי". (ואפשר שהיא באה ליפות את כוחו של הצדיק, העמוד המחבר בין שמים לארץ, לפי פרשנות החסידות לקבלת הזוהר). וחלילה לומר כן!
לפיכך, סבורני שחשוב מאד להדגיש את המסקנה העולה מן הגמרא והרמב"ם:
כל אחד יכול להיות צדיק.
גם אתה וגם היי אתה,
גם אני
וכולנו,
אפילו הגולשים באינטרנט.
***
אוסיף כאן מה שהיססתי והחלטתי שלא לכתוב שם. את הדיונים שעלולה להיות בהם ביקורת על שיטות מחשבה מפורסמות ומקובלות בעם ישראל אני מעדיף לשמור לכאן (כפי שגם העירו לי לאחרונה, שאין לפרוש אותן לפני מי שבא לפורומים רק כדי "להתאוורר" - וכבר יצאנו מנושא האשכול...)
המסקנה שרק צדיק אחד בדור יונקת להערכתי מתוך תפיסת החסידות על פי הזוהר, של הצדיק כעמוד המתווך בין שמים לארץ, שמשפיע ומוריד את השפע מן העולם העליון לשלנו (מיתוס מפורסם).
אך לתפיסה זו יש השלכות חמורות מאד, בעיני:
א. לגבי היחס לצדיק. יש כאן האלהה של דמות הצדיק, גם אם זה פיתוח של הנאמר בזוהר, כאן היתה הפצה של רעיון מסוכן, שקודם היה שמור ליחידים.
הדברים שיש לי לומר על כך הם כה חמורים, עד שאני מהסס אם לכותבם לעת עתה.
ב. המסקנה המשתמעת לגבי ההמון, כלומר כל מי שאינו אותו צדיק יחיד שבדור, היא מזעזעת. איננו שווים! איננו חשובים! שהרי איננו צדיקים, ולעולם לא נהיה צדיקים. שהרי רף הכניסה למעלת הצדיק הוא גבוה מכדי שאדם נורמלי יהיה מסוגל לעמוד בו!
כדי למנוע התקפות מתבקשות לאור הדברים החמורים, אני מציג הערת הסתייגות:
אם יש מי שסבור שטעיתי בפרשנות, הריהו מוזמן לתקן את דברי, שכן איני מומחה לחסידות, כפי שכבר נתברר פעמים רבות. איני אלא בוחן את העולה מן הטקסטים שאני לומד, לפי התורה שקיבלנו והגמרא שאנו לומדים. כרגיל, אני הנראה בעיני כתבתי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-16/3/2003 17:41
אקו,
***
כנראה, שלא ידעת שספר התניא נדפס בפעם הראשונה בתקנ"ז לפני מאתיים וארבע שנים ולא ביובל האחרון.
לא דנים כאן על צדיק הדור נשיא הדור רבי, דנים כאן על מושגים בעבודת ה' המבואר בתניא. ותו לא.
תוקן על ידי - ווטו1 - 3/17/2003 2:31:24 AM
נשלח ב-16/3/2003 14:05
אקוסופט
בגאונות הוצאת אותנו מבלבולון גדול...
אלא שלכל כלל יוצא מן הכלל. אני רואה את עצמי בין השאר, גם כחבדניק כזה המכיר בכך ששבעים פנים לתורה ואלו ואלו. ואילו נפגשו אלו ואלו וידעו לפתח איש את שפת רעהו, היו באמת מביאים את המשיח!
נשלח ב-16/3/2003 13:46
הפרשנות החבדית לתוארים צדיק בינוני ורשע היא נחמדה ונכונה באותה מידה כשאר הפרשנויות המקובלות והרי שבעים פנים לתורה.
אלא מאי? האיש החבדי ממולכד באופן כזה שבעל כרחו איננו מסוגל להודות בקיומן של פרשנויות נוספות, במיוחד לאחר יובל שנים בה ביסס את עיקרי אמונתו על יסוד פרשנות זו.
מנקודת מבטו של האיש החבדי, נתינת האפשרות לצדיק או צדיקים נוספים, היא בלתי נתפסת. נתינת מקום לרבי או רביים אחרים גובל כמעט בעבודה זרה. אצל החבדי, הרבי או הצדיק האמיתי הינם חזות הכל. אם אין רבי אין יהדות. הרבי הוא הממוצע המחבר והוא המשיח (שמותר או אסור לגלות לפשוטי העם). אין ולא תתכן דרך אחרת.
והמסקנה: הויכוח על פרשנות התוארים עקר הוא. החבדי לא ירצה וגם לא יוכל להסכים לכל פרשנות אחרת מלבד זו שלו. העומדים מנגד ינסו להוכיח אחרת, יגלשו למילים שאינם מכבדות את בעליהן, יטילו ספק בגאוניותו של בעל התניא ויורשיו, וסופם שיעוררו שוב את הויכוח הבלתי מסתיים בין החבדיים לאחרים, ויכוח שהחריב ומחריב כל חלקה טובה בעמינו.
------------
תודו כבר לחבדניקים ובא לציון גואל.
נשלח ב-16/3/2003 13:00
אתה
ודאי, תאר לך אדם שאינו עובר על שום עברה, ופעם נכשל; אינך חושב שאח"כ מתחרט? וא"כ ודאי נתקבלה תשובתו והוא צדיק - לענין שכר ועונש.
מיימוני
באופן חלקי אתה צודק, אבל במקום לחלק בין בעולם הזה ובין בשמים, תחלק גם בשמים בין לענין שכר ועונש ובין לענין דרגתו בעבודת ה'.
והרי בודאי כאשר אמר רבה כגון אנא בינוני, לא התכוון לעניוות של שקר שכאילו חצי מזמנו עוסק בעבירות, והיינו שעשה עבירות באותה מדה שעשה מצוות, ובודאי לא התכוין אלא לשמים.
ומה סוכ"ס מפריע לך בביאור שבתניא?
נשלח ב-16/3/2003 11:46
כפי שכתבתי לעיל, וכפי שדנו בזה לפי שיטתו של בעל התניא, יש כמה שימושים למונחים "צדיק" ו"רשע".
א. כיצד אנו, כאן בעולם הזה, מתייחסים לאנשים ובאילו שמות אנו מכנים אותם.
על זה קובעת הגמרא כי גם מי שעבר על איסור דרבנן ניתן לכנותו "רשע".
הביאור, לדעתי, בגמרא הוא שמותר וראוי לעשות כן, כדי להרתיע אחרים מללכת בעקבותיו, וכדי לדרבן אותו אישית להשתנות.
ב. כיצד רואים אדם בשמים. ובזה, כפי שכותב הרמב"ם, רק א-ל דעות יודע את התשובה. וכן מצאנו בגמרא מעשים רבים באנשים שעברו על מצוות מדרבנן ומדאורייתא, ובכל זאת נחשבו כצדיקים גדולים, בני עולם הבא ועוד. והבאתי דוגמא לכך לעיל.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-16/3/2003 04:05
האם ניתן להגיד שגם אדם שעבר על אחת מתרי"ג מצוות או על מצווה מרבנן נקרא צדיק?
בוגיעלון
את הפסוק הזה אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (ולא כתוב כאן שכולם רשעים, אלא שיש לו חטא), מבארים בחסידות, שחטא הוא מלשון חסרון בעבודת ה', שאין צדיק בארץ שאין שום חסרון בעבודת ה' שלו, אבל ח"ו לומר שגם הצדיקים הם רשעים, וכמארז"ל ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור.
נשלח ב-15/3/2003 21:04
וטו
הרי גם אחד אין. איך אומר הכתוב; אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
אז ברור שמציגים אך את האידיאלי כמו שכתבת!
תודה על המובאה שלך מאגרות צפון. אני קורא עכשיו את קנת סיסקין על הרמב"ם (מורה דרך לנבוכי הזמן).
הוא כותב ברוח זו בהקדמתו.
הוא מצביע על קושי בקריאת המורה נבוכים הנעוץ בכך שהספר נכתב במאה השתים עשרה ומאז עברה ראיית העולם שלנו שינויים אין ספור. אוצר המילים והמושגים האריסטוטליים שבהם השתמשו הרמב"ם ובני דורו אינו שמיש עוד בימינו, עם צמיחתו של המדע המודרני.
נשלח ב-14/3/2003 09:46
רוב הדברים כבר נכתבו אבל ברצוני לסכם אותם כך שיהיו ברורים.
מהן ההגדרות "צדיק" ו"רשע" ?
בעל התניא מוכיח, שרשע הינו אדם העובר עבירה כל שהיא. (פ"ב דיבמות, פ"ק דנדה, פ"ו שבועות).
בעל התניא מביא מדרש האומר שהצדיקים אכן מועטים ובכל דור יש רק מספר מועט מהם. ומסביר שצדיק הוא אחד שאין לו יצר הרע בדוגמת דוד המלך עליו השלום שהרגו בתענית - כמובן שאין זו הדרך היחידה להיות צדיק וניתן להרוג את היצר הרע בדרכים אחרות כפי שמסביר בעל התניא בספרו.
לגבי ה"צדיק" וה"הרשע" המקובלים. מסביר בעל התניא שזהו שימוש בשם המושאל לעניין שכר ועונש. כלאמר צדיק הוא בעל 'רוב זכויות' וייצא זכאי בדין, או במילים אחרות "צדיק בדין".
כמו שכתבו כאן, אין סתירה ודווקא אני נהנה מאד מהתיאור של אדמו"ר הזקן נבג"מ שמציג לנו את האידיאל ומבחינת הסתכלות על האידיאל כל שאינו שלם בתכלית השלימות הרי פגום הוא.
לכן מיימוני לו היתה כאן שיטה היתה מסקנתך "שיטתו של בעל התניא מביאה למסקנה מדכאת". אבל אין כאן שיטה אלא ניתוח עובדתי להראות למה עלינו לשאוף לכלי המצוחצח ללא שום פגם. נדמה לי מיימוני, שאתה הבאת משהו כמו שגם בשביל להיות ג' צריך לשאוף להיות א'.
גם רב דסלר ז"ל [הליטאי] מדבר על הדרגה העליונה של הנהגת מדת הדין של שלימות העבודה בלי סיוע וכו' בח"ג עמ' 224. ושם בעמ' 227 איך שגדולי עולם שאפו למדת הדין.
זה מזכיר את האמרה הידועה מבעל התניא "איני רוצה לא את הגן עדן ולא את עולם הבא אלא אותך".
יישר כוחכם!
נשלח ב-14/3/2003 00:37
לא הבנתי אשמורת
האם הכוונה שפגעתי במיימוני או בציבור שאני נמנה עליו (גם ולא רק!)
הדרי בי
נשלח ב-14/3/2003 00:26
בעלאעגולה, עדיף לעמת את דבריו עם טיעוניך מאשר להקביל אותו לחיסרון של ציבור שלם. שגם זה נפלא כסיסמא.
תוקן על ידי - אשמורת - 3/14/2003 12:29:03 AM
נשלח ב-13/3/2003 23:48
קשה להתנסח בעדינות, אבל דבריך מיימוני היקר גובלים (במקרה הטוב) בליטווישע קרומקייט .
וזוהי תוכחת אוהב, שכן בדרך כלל אני נהנה מדבריך .
כל אחד יכול להיות צדיק ? זה באמת נפלא כסיסמא
אז למה באמת מאז בריאת העולם זה טרם קרה
שכולם היו צדיקים ?
ובכן מיי דיר מיימוני : לא כל אחד יכול להיות צדיק .
כל אחד יכול להיות הוא !
וה"הוא" הזה פירושו לעשות את המקסימום המתחייב
משורש נשמתו (עברית : אשיותו).
אכן, ישנם אנשים שלא יכולים להיות צדיקים .
ישנם אנשים שתפקידם הוא להיות בעלי עגלה (כמוני) .
האנשים האלו יקבלו שכר, לו הם יהיו הבעלי עגלה הכי משובחים שיש . במקרים רבים חלק מתפקידם
בעולם יהיה לבוא אצל צדיק .
האם באמת אינך יכול להסתכל סביבך ולראות
שיש אנשים נטולי כל פונטציאל רוחני ?
כבהמות נדמו !
ומדוע ? כי העולם הוא פסיפס של האנשים היוצרים אותו ולכל אחד יש את מקומו באותו פסיפס
הוא לא יותר טוב ולא יותר רע ! הוא פשוט
"הוא" .
ואם לא שמת ליבך הגאונות העצומה של הספר הגדול הזה מתחילה מהשם הדרמטי שבעל התניא החליט לכנותו
ספרן של בינוניים .
מדובר בפריצת דרך בעולם היהודי שאכן עד
אז היה מורכב מאנשים כמוך שהסתכלו על העולם
ועל היהדות בפריזמה של האופטימום והתנתקו מהמציאות ומכל מה שסביבם
הבעל עגלה לא היה קיים . בעצם הוא היה קיים והוא נוצר לשימושם .
בא הבעש"ט ולאחריו ממשיכי דרכו וזעקו
לא . והפוך בדיוק (אבל בדיוק) מהתאוריה העולה מדבריך .
אין שוים יותר ושוים פחות !
הצדיק הוא אמנם צדיק אבל העובדות הן שרוב האנשים הם מה לעשות, בינוניים .
והבינוני הוא מצב . הוא מצב הוויתי
והוא חשוב מאד . יש לו תפקיד .
יש לו תפקיד בתור בינוני .
התפקיד שלו הוא להשאר בינוני .
בינוני טוב והגון . אולי אפילו
בינוני צדיק .
אבל בינוני !
ספרן של בינונים . כמה נפלא .
כמה לא ליטאי !
די הרבה בשביל פעם ראשונה בפורום .
די הרבה בשביל בעל עגלה . הסוסים מחכים .
נשלח ב-13/3/2003 22:12
נפלא לראות כמה צדקו דברי כ-ו-ל-ם.
פשוט וברור שליטאי קלאסי אינו מבין שפה זו של "בעל התניא" זיע"א, המושג "בינוני", אינו מוכר לליטאים כלל וכלל, ומתפרש כמשהו נחות, ולא לזה נתכוון התניא.
ולכן פשיטא שלא היתה כוונה מצד מיימוני לזלזל (לא שאלתי אותו, אבל אני מניח שכך הוה) המושגים פשוט אחרים.
ווטו, דבריך נופת צופים, אם יורשה לי להתבטא, אז הרבה מן הדברים הנאמרים כאן בפורום, הם דברים נשגבים שבעלי החסידות דכאן, כאשר ייטיבו להעמיק, יגלו שהדברים עתיקים, ישרים ונכוחים ליודעי ח"ן.
