המייחדים

תודה מיימוני אך הדברים כאמור, אינן שלי. אני רק מצטט.

מוישה

אתה לא אוהב שכותבים זאת,
אבל, כמו שנהוג להתבטא היום,
כתבת דבר ג-ד-ו-ל, כשמך.



עכשו צריך רק להקים שער ובית שער, כדי לחקוק עליו את הדברים...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

להלבן:
מאחר ואתה אוהב לצטט להלן ציטוט מעט יותר קדום מבעל התניא והוא מאברהם בן הרמב"ם (מאמר על דרשות חז"ל) המציין שזה לפי דעת אביו. הדברים אינן קשורים רק לנושא עליו דנתם כאן כי אם גם לעוד מספר רב של נושאים הקשורים לחז"ל והמציאות המדעית ועוד:


"דע כי אתה חייב לדעת, כל מי שירצה להעמיד דעת ידועה, ולישא פני אומרה, ולקבל דעתו בלי עיון והבנה לעניין אותו דעת אם אמת אתה אם לא, שזה מן הדעות הרעות, והוא נאסר מדרך התורה וגם מדרך השכל אינו מדרך השכל מפני שהוא מתחייב גירעון וחסרון בהתבוננות מה שצריך להאמין בו. ומדרך התורה, מפני שנוטה מדרך האמת ונוטה מעל קו הישר.

אמר השי"ת "לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט" וגו'. ואמר "לא תכירו פנים במשפט" וגו'. ואין הפרש בין קבלת אותו דעת להעמידה בלא ראיה, או בין שנאמין לאומרה ונשא לו פנים ונטען לו, כי האמת אתו בלי ספק, מפני שהוא אדם גדול.

ולפי הקדמה זו לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלמות תכונתם בפירוש התורה בדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, ולהאמין אותן כאשר נאמין אותן בפירוש התורה, שתכלית חכמתה בידם, ולהם נמסרה להורותה לבני אדם, כעניין שנאמר "על פי התורה אשר יורוך" וגו'....אתה רואה החכמים, במה שלא נתברר להם מדרך סברתם ומשאם ומתנם, אומר אילו אמרה יהושע בן נון לא צייתיה ליה". כלומר לא הייתי מאמין ביה, ואע"פ שהוא נביא, כיון שאין בידו יכולת להודיע העניין בכוונה מדרך הסברא והמשא והמתן, והדרכים שבהם ניתן התלמוד להידרש. ודי בזה ראיה ומופת..."

אני חושב שאת החלק הראשון של הדברים ראוי לחקוק באותיות ברזל על שער הפורום.

הלבן, אני לא מבין (ואודה לך אם תתנדב להסביר).
אם החכמים בעצמם הודו ש"נראים דבריהם מדברינו" (ובנוסחאות קדומות נראה שהיה נוסח חריף אף יותר: "ונצחום חכמי אומות העולם", שוהמט מאוחר יותר), אז למה צריך להתפלפל ולאנוס את המציאות כדי שהיא תתאים לדבריהם של החכמים הקדמונים?

מגיע ומגיע
ומה שכתבתי הוא (כמובן, איך לא) על פי מה שנתבאר בחסידות, ששאול הלך אחר הטעם, ולכן עשה מה שעשה, ולכן שמואל אמר לו הלא שמוע (קבלת עול) מזבח טוב.

הלבן

דווקא חשבתי שאתה מתכוון לשאול...
אבל כל עוד לא הייתי בטוח, לא הייתי יכול להגיב.

בעז"ה, אפתח אשכול על מעשה שאול. אני סבור שהלקח משם הוא שונה לגמרי, ואצל שאול לא היתה כלל הליכה אחר השכל.

וכיון שזה נושא אחר, האם לא מגיע לו אשכול בפני עצמו?


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ודאי הבנת, שבשני התכוונתי למאור עינים

ואם תרצה לקרוא בפרטיות יותר, ואם יש לך גישה ל"גנוזות ספרים" של מהלמן, תבדוק שם עמ' 21 ואילך.

תוקן על ידי - הלבן - 3/17/2003 3:03:06 AM

בעל המאור שהזכרתי לא רצה לנגוע במעשה בפועל כי הוא זה, ורק רצה להבין בצורה פתוחה, וגם הב"י וחבריו ידעו זאת.

הלבן,

אותה הקביעות.


בנוגע למאוויי הפורום, הם מתאימים בדיוק לבעל המאור שהזכרת. היינו להבין את האמת אבל למעשה לנהוג כפי צורך האמת הרחב יותר שלא לשנות מהמעוגן בהלכה! [גם אם ניתן לפלפל עליו]

אוי סליחה מיימוני, שכחתי שאצלכם בארץ הקביעות היא אחרת,

אצלנו כאן בחו"ל קראו אתמול פרשת זכור

שאול הלך אחר השכל וזה מה שקרה לו, הוא עוד קרה לזה "שמעתי בקול ה' ואלך בדרך אשר שלחני ה'", ואילו שמואל השיב לו שהעיקר הוא "שמוע ... להקשיב".

הלבן

אשמח מאד אם תסביר היכן בהפטרה מצאת ש"אין לנו לסמוך על שכלנו הדל".



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תרשה לי עוד דוגמה
הבאתי באשכול סמוך את דברי בעל המאור, בקשר לחילוק במנין השנים, שבין חכמי ישראל לבין חכמי האומות, וכותב על דברי חכמי האומות שהוא הפירוש הנכון לפי הפשט, ומ"מ לא שינה זה כי הוא זה בתוכן הבנת הגמרא ובתוכן ימי הפורים ובעוד דברים יסודיים רבים ועצומים.

האם למדנו מכאן גישת גדולי ישראל, מה עלינו לעשות כשהשכל מנגד דברי חז"ל.

ועוד להעיר, שכל מאוויו של עזריה מן האדומים היה משהו דומה למאוויי הפורום, ומ"מ דנו גדולי ישראל בנידויו. האם זה מורה לנו משהו, מה ציפו מאתנו גדולי הדורות, ובעל השלחן ערוך בתוכם,

ובודאי תבין לרוחי שדברתי הפעם בחידות און ניט מיטן גראבן פינגער.