לב חרדי עם ראש רפורמי, עובד?

תודה למעירים !

[בשיחה עם א' מאנשי מכון מורשה להנחיל, טען שלהד"ם והמכתב הזה מעולם לא נכתב ע"י הסמינר, לטענתו יש בידו מכתב מעו"ד שלהם המצהיר על כך. א"כ זה לב חרדי..]

ויש גם להפך, לב רפורמי עם ראש חרדי ...

 

הקשר הוא שהרבי זצ"ל כתב שמתוך שהאמינו שאותו האיש נביא הגיעו לע"ז, ואילו תלמידיו טוענים שהיה נביא ומשיח וחלקם גם הם הגיעו להפיכת הרבי ז"ל לאלהים, שלא יתכן שימות וכד' דהיינו עבודה זרה.
           לגבי הרב שך אני לא רואה את עצמי יכול להגן עליו בכלל ובפרט לא בהקשר הנידון , מאידך אני גם לא רואה יכולת אמיתית להשוות את מעשיו למעשים בעייתים אחרים, וגם לא לקבוע שהוא עשה הכל בזדון ואילו הם (שמרבים מחלוקת בזכות עצמם ולא מהססים לקרוא למתנגדיהם ס"א עמלק ועוד כיו"ב אמרי שפר... :-( ) תמימים , ולקבוע מה גרוע יותר ומה פחות, ולכן אני משאיר את השיפוט לקב"ה , או למישהו/י אחר שרואה את עצמו כשיר לכך.
           נראה לי שנכון יותר ללמוד מכל המחלוקת הזו איך לא נכון להתנהל מכל הכיוונים בכלל, ואם אנחנו רוצים באמת להגיע למקום אחר כחברה (שלא לדבר על שאיפות משיחיות כאלו או אחרים) בפרט, ופחות להמשיך אותה ולקבוע מי היה גרוע יותר ומי פחות.

האם בין תכונותיו של המשיח לפי הרמב"ם מוזכר שהוא צריך להיות נביא?האם בר כוכבא היה נביא?

אז מה בכלל הקשר בין ישו לבים המשיחסטים.?

ובכלל לעניין עבודה זרה אולי תפרט עם מקורות מהו גדר עבודה זרה ונראה אם זה קשור באיזה אופן למשיחיסטים או למשתטחים על קברי צדיקים (רוב העם)או ההולכים לבאבות למיניהם.

מה שעשה הרב שך בזדון עם המחלוקת שלו גרוע יותר מכל ע"ז כביכול מתוך תמימות של משיחיסט עם כיפה של יחי.

לענין חומרתה  של עברה.לכל אחד  יש כנראה קנה מידה אחר.

צענע,
כל יהודי מאמין וממשיך את מורשת ישראל מצפה (לפחות הצהרתית) לביאת המשיח , הנקודה כאן היתה שהרבי אמר שמתוך שהאמינו באותו האיש כנביא שלא כדין הגיעו לע"ז וכו' שזה דבר שקרה בקירוב טוב לחלק לא מבוטל מחסידיו , לכן זו היתה נקודה מעניינת , לא ראיתי כאן לעג או ביקורת על עצם זה שחשבו שהוא יכול להיות משיח , או ששאף לקרב את ביאת המשיח, אלא על מה שקורה אחרי מותו, ביחס לדברים שכתב במאמר לפני כמעט 50 שנה .

התופעה הכי מצחיקה שקיימת גם בפורום זה וגם בפורום השכן היא התופעה שאין הגמל רואה את דבשתו אלא את דבשתם של אחרים או בנמשל :צחוק על ציבורים ביהדות שהם "לא שלי" ומה שמצחיק כאן הוא שהעומדים מן הצד רואים את הדבשות של כולם ומתגלגלים מצחוק.
 
כך למשל צוחקים מנענעי הלולב על מנהגים פגאניים או הנשים החרדיות שצוחקות על נשות השאלים וכך גם בנושא המשיח.
בנושא זה כתב באשכול הסמוך הניק מי אדיר שחסך לי את העבודה:




"לא מעט גדולי ישראל אכן אמרו על עצמם (או שתלמידיהם אמרו עליהם) שהם בחזקת משיח שבדור (ויזכו לממש שליחותם באם יזכה הדור). ואני מדבר לא על אמירות בעל פה אלא דברים שבדפוס. זאת החל באמוראים המוזכרים בגמרא סנהדרין דף צ"ח. המשך באר"י החי, המהר"ל, בעל "אור החיים" הקדוש, רבי מיכל מזלוטשוב, רבי ישראל מרוז'ין, רבי נחמן מברסלב ועוד רבים וטובים,

חלקם כתבו זאת על עצמם וחלקם כתבו או צוטטו זאת תלמידיהם בין מפי רבם ובין מדעת עצמם. עיין ותמצא. אין בכך שום שגעון או כפירה, אדרבה החת"ם סופר כותב (בשו"ת ח"ו) שבקרב שלומי אמוני ישראל תמיד אמור להיות מישהו המשוער כי הוא הראוי להיות המשיח באם יזכה הדור ובכך מובעת האמונה בביאת המשיח כדבר מוחשי ואפשרי בכל רגע. זאת כתבתי רק כדי להעמיד דברים על דיוקם, בלי שום קשר למשיחיסטים אשר ממעשיהם אני סולד ומגנה שכן נוהגים נגד רצון רבם בהדיא. במקביל גם השכניקים פסולים בעיני ואף אוסיף ואומר כי לדעתי מסתבר שלר' שך היו ספקות קשות באמונה, שכן משתמע מדבריו שכלל אינו יכול לקבל כי "אדם בן דורינו יכול להיות משיח".

דרך אגב גם בגור הנושא לא זר. בכמה ספרים מצוטט ה"חידושי הרי"ם" שאמר בעת הסתלקות רבו השרף מקוצק "כמה חושך ירד לעולם...ואני הייתי בטוח כי הרבי יתגלה כמשיח צדקינו".


ועדיין לא דננו באמירות המשיחיות והמעשים המשיחיים של הגר"א ותלמידיו סביב שנת התו"ר... "

אכן השמיים הם הגבול.

ר' מיכי,
המאמר הזה של הרבי נכתב בתשט"ז (1957)
דומני שאז לא סברו החסידים שהרבי נביא ובודאי שלא משיח, וגם אם כן בודאי שלא העזו לומר כך בקול רם...
              

ר מיכי

לקרוא שבחב"ד כותבים שתחילת הנצרות לא היתה בע"ז אלא בכך שאחזו מאותו האיש כנביא

אבל זה נכון עובדתית.

וגם נכון עובדתית כי בתחילה חב"ד אחזו מהרבי שלהם רק כרבי.