האותיות הקטנות של בעל כרחי

טוב, הבנתי שכתבתי בקודים....

אני מכירה מספיק אנשים טובים שאינם מתעסקים עם פילוסופיה ועדיין מצליחים להתקדם היטב.

השאלה העקרונית היא עד כמה משפיעים הזיהויים המדויקים של הגדרות בסיסיות על הישום היומיומי? ואיך? ומה יתרונם של המתעסקים בחכמה על אלו שמתעמקים בהלכה או מוסר וכו', והשקפותיהם אינן מוגדרות היטב?

ינטל,

הייתי קורא לששת ימי בראשית תקופת "הצור נברא פעלו" ולאחר מכן "הצור מתפתח פעלו" ו"הצור תמים" לאחרית הימים. [הסבר באשכול הצו תמים והשואה המולנק להלן, בהודעה שנכתבה לאחרונה.]

נידון "הצור וכו'" היה בכמה אשכולות של יענטע:

"מי לחיים ומי למוות"
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=186998

"אלוקים תמים פעלו והשואה"
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=153963

"גם זו לטובה"
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=277856

"מהות מידת הביטחון"
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=163661

התכוונתי לאמור שנראה עכשיו שהבריאה היא במצב של שביתה מול תהליך ההתפתחות של הבריאה בששת ימי הבריאה. ולכן דימיתי את הרעיון לכך שמצב השביתה (חוקיות קבועה –סיבתיות) הוא מצב של שלמות-הצור תמים פועלו. למול תהליך ההתפתחות, דהיינו, ההפך משביתה- הכל יכול להיות-הצור מתפתח פועלו.
אך החלק החומק ממני הוא חלק האותיות הקטנות ז"א איך הרעיון הזה מתבטא בדרך בה אנו חיים את חיינו?

'הצור תמים' מהיום השביעי. הכוונה מהאלף השביעי-המושג האוטופי או מהיום השביעי כפשוטו-ראשית האדם השותף למעשי בראשית?