בית פורומים עצור כאן חושבים

גאולה אישית

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/3/2003 18:46 לינק ישיר 
גאולה אישית

שוב ושוב אנו טוענים לחרות עצמית, נזהרים שאיש לא יפגע בחופש שלנו. אך האם אנו נזהרים מעצמנו?

לעיתים אנו משקיעים כוחות, בדברים שאיננו רוצים בהם באמת. לעיתים נראה זה כאילו אנו נלחמים בעצמנו. כמה פעמים שאלנו את עצמנו "למה עשיתי את השטות הזו???"

איך זה, שלפעמים אני גם רוצה וגם לא רוצה?

כנראה שיש כאן את מה שהאני האמיתי שלי רוצה ויש את האחר "הגלות" שהתחפש לאני. מתבקשת ההפרדה בין מה שמגיע מתוכי לבין מה שמופיע כי "זה לא מקובל" או כל סיבה חיצונית אחרת.

זוהי גאולה פרטית - גאולה פנימית!

http://3855.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=333262&whichpage=1


תוקן על ידי - היי_אתה - 3/20/2003 6:52:08 PM



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2004 11:24 לינק ישיר 

היי אתה

אני ממש מתבייש שבפעם הראשונה ראיתי את האשכול הזה.

העלית נושא חשוב מאד!

הרצונות הסותרים של האדם הם נתון חשוב. התפיסה המערבית של האדם כיצור רציונלי נוטה לטשטש את העובדה הבסיסית הזו. אבל היא קיימת.

הגישה שמציגה את האדם כמיזוג של גוף ונפש, את הרצונות הרעים כבאים מהגוף ואת הטובים כבאים מהנפש, מציעה פתרון לבעיה על ידי החלוקה הזו בין רצונות לרצונות, ועל ידי הסיוע שתפיסה זו (נראטיב זה, בלשון פסיכולוגית) מעניקה לאדם כדי להתמודד עם הסתירות שבתוך עצמו.

לדעתי, האמת היא אחרת. אנו רוצים דברים רבים. הרצונות מתפתחים בנו באופנים שונים. ועלינו ללמוד לחיות איתם, ולבחור ביניהם.
והבחירה הזו צריכה להעשות בחכמה.

וטו הציג אידיאל. אם נחפש בכל רצון ובכל סתירה אחרי שורשי הרציות, נוכל אולי למצוא רצון אמצעי שיישב את ליבנו.

כדאי לזכור את האידיאל הזה, כי הוא נותן תקווה וכוח.

אבל הייתי מציע להתחיל בצעדים קודמים. אמנם, כל מה שאני כותב כאן אינו חדש:

א. צריך מודעות עצמית לרצונות. כלומר - חשבון נפש.

ב. צריך לקבוע זמן לחשבונות נפש כאלו. זמן מומלץ: בלילה, לפני השינה.
(אפשר גם בסדר מוסר בישיבה, או בהתבודדות. צריך התבודדות כי אדם צריך לעמוד מול עצמו, ולא תמיד מגלים דברים נעימים).

ג. צריך עידוד עצמי, מעין אוטוסוגסטיה. כלומר, לחזק את החלקים והרצונות הטובים והחזקים שלי, שאני מזהה אותם ככאלו. צריך גם לראות את עצמי באור חיובי. כי אחרת, לנוכח הכשלונות והסתירות, אדם עלול ליפול לייאוש.

בתור עצה מעשית, כדאי לזכור את עצתו המופלאה של ר' נחמן, אודות מציאת "נקודות טובות" של האדם בתוך עצמו. שזו הדרך לעליה. שאפילו רשעים גדולים יכולים לתקן עצמם בצורה זו.

ד. תפילה מאד מועילה. תפילה על יישוב הדעת, על בחירה נכונה, על עבודה עצמית ללא נפילות, על התגברות על נפילות.

ה. צריך לדעת שהעבודה היא באמצע, ולכן יש ויהיו נפילות (אבל לא לחפש אחריהן בידים...).

ו. לפעמים, בשעת נסיון, צריך הרבה כוח פנימי כדי להתגבר על הרציה שהחלטנו יום קודם שהיא לא טובה.

דוגמא:

נניח שאני רוצה לעשות דייאטה. אבל אני גם אוהב גלידה ועוגות בסוף כל ארוחה.

עלי לעשות חשבון נפש, מה עדיף לי.

עלי לקבל את עצמי כמי שאוהב גלידה, אבל איני אך ורק אוהב גלידה. יש לי עוד הרבה באישיותי פרט לגלידה. לכן, אני יכול לוותר על הגלידה ועדיין אהיה אני. למעשה, יהיה לי טוב יותר.

אני צריך לחזק עצמי כמה אשמח על כל פעם שאני מתאפק ואיני אוכל עוגה.
(יתכן שצריך למצוא תחליף מתקתק בסוף ארוחה, בחינת מוטב יאכלו שחוטות ואל יאכלו נבילות).

אני צריך להתפלל על הדייאטה, כי זה מועיל לא רק בדרך נס אלא באופן עקיף על ידי חיזוק הכוחות הפנימיים (ראה כיצד המסייעים למלחמה באלכוהוליזם עובדים. ממש כך).

ואידך - זיל גמור.
(את השאר חשוב ותגלה ותלמד בעצמך).


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2004 02:41 לינק ישיר 

סתם הערה: היה זה הבעש"ט שאמר: "כשם שיש גאולה בכלל יש גאולה בפרט" (לא מתחייב על הדיוק מילה במילה). אם זה חשוב למישהו, שיגיד, ואשתדל למצוא מראה מקום.

אידך גיסא



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/3/2003 08:27 לינק ישיר 

היי,

לפתרון מאבקי הנפש ולהגעה לגאולה אישית - שלום נפשי, חשוב מאד מאד להעמיק יותר ויותר עד שמגלים שכל נטיות הנפש, "אלו ואלו דברי אמת הם" ויוצרים איחוד ביניהן בפרופורציה נכונה לכל נטיה.

יש "שיטה" יחסית חדשה בפסיכולוגיה הנקראת NLP [Neuro-Linguistic-Programming] או משהו כזה.

מה שהם עושים זה שכאשר לאדם נוצר קונפליקט בין רצונותיו, הם נכנסים עד לשורש ומגלים שיש לאחד בין הרצונות.

לדוגמא איך שזה מתבטא אצלי. נגיד שאני מאד תאב לאיזה מאכל טעים ומצד שני אני מבין שתאוותי מוגזמת ולא ראויה פרופורציונלית לתפקידי כאדם. אז אני יורד לסוף דעתי ומגלה שסך הכל המכוון בתאוותי זו תחושת הרמוניה, אז אני חוקר ומסיק שבעצם ניתן להשיג רמת הרמוניה גדולה יותר מהבנת עמקי התורה וכדומה.

כך יכולות תאוות ליהפך לערכים פרופורציונליים ויכול השלום לשכון בנפש האדם - או כלשונך גאולה אישית.

זה מזכיר את שכתב החזו"א או"ב פ"ד: "אהוב את הכבוד, אך דע מהו הכבוד האמיתי".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > גאולה אישית
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext