בל תוסיף

התורה מצווה עלינו לבל נוסיף על תריג המיצוות
וצריך ביאור אך תיתכן מציאות עבירה כזו
נניח ורצוני לשבות גם ביום ראשון ומה בכך
הרי חול הוא השובת יכול שלא קיים הנחת תפילין
הוא הוציא ברכה לבטלה אך מה הוסיף כאן?
הרי לא תתיכן מציאות שבת יומיים
וכן אם רוצה לעשות פסח שמונה ימים מה בכך
הרי סדר הגדה מפורש שבכול הלילות חמץ ומצה
יתרה מזו בל תוסיף הפריורי הוא בכונת מכוון
ואיך יתכן שאדם מורד בצו הקב"ה להוסיף מדעתו מה שלא צווה ובה בשעה התורה מחילה עליו כאילו עשה מיצווה ומחיבתו בבל תוסיף
האם יתכן להוציא חושך מהאור?
בשורות טובות

יפה דרשת

ירוחם,
לא הבנתי על מה תלונתך. מי אמר שחז"ל יכולים לשנות את הכתוב?
האם אתה מתכוין לשאול כיצד יש מחלוקות פרשניות? נו, באמת. האם אתה מתכוין לשאול למה התכוין הקב"ה? זה לא ממש מעניין אותי. אותי מעניין מה שאני (דרך המסורת כולה) מבין במה שהוא מסר לי. ולכן אני חוזר ואומר שמשמעות הפסוק מבחינתי היא אוסף שיטות הראשונים לגביו. וכשאצטרך להכריע הלכה אעשה זאת כמו בכל סוגיא בהלכה.

הרב מיכי
אלו ראשונים בדיוק? הרי אין תמימות דעות ביניהם הרי גם הרמב"ם  מבין הראשונים.הרי לא יתכן שהכתוב התכון לדעות כולם.
הרי כשהוא כותב בל תוסיפו ובל תגרעו.הוא מפרש, לכל מה שהוא ציווה.
 ואין לנביא זכות להוסיף מצוות ואין לחז"ל זכות זו 
יש להם כמובן את כל הזכויות לפרש, להסביר ולהוסיף תקנות וציווים קהילתיים, ודרכי משפט והתנהגות,בכל מישור חיינו. להוסיף ימי חג, לציון אירעוים שקראו לעם
אבל כל זה שיהיה ברור- שזו תקנתם- של חז"ל. ולא להטות את הציבור להאמין
כי מצוות אלו נתנו מן התורה. או מפי אלוקים חיים. להגיד אמירה גורפת שכל מצוות דרבנן נתנו מפי הגבורה. יש בזה -לדעתי כמובן- חוסר אמינות במקרה הטוב

ירוחם,
בטח לא תתפלא לגלות שבעיניי מה שהוא התכוין, לפחות מבחינתי, זה מה שהראשונים אומרים.

הרב מיכי
הבנתי את דבריך על הראשונים. וגם הבנתי גם מה שנקרא בל תוסיף לפי הרמב"ם. אבל לא הצלחתי להבין מה זה בל תוסיף מדאוריתא.
יותר נכון מה התכון הפסוק בתורה כשכתב את בל תוסיפו?

חלמיש צור,
ראשית, לא לכל הראשונים הוספת מצווה היא עבירת 'בל תוסיף'.
בכל אופן, נראה ברור שיש בעייה להוסיף מצוות.
השאלה היא מצויינת, אם כי הניסוח מעט מעורפל. על כן תרשה לי להציג זאת באופן שלי, ואולי יהיה מעט יותר ברור:

לפי הרמב"ם המוסיף מצווה עובר על 'בל תוסיף'.
מסתבר שאם אדם באמת חושב שזוהי מצווה מהקב"ה, אין עליו עבירה, וזאת משני טעמים: 1. הוא אנוס. 2. יתר על כן, אם זוהי הסברתו הוא מצווה לפעול על פיה. כמו בכל פרשנות בתורה.
אם כן, כיצד תיתכן עבירת 'בל תוסיף', לפחות במזיד?

ובנוסח הלכתי יותר על סוג אחר של 'בל תוסיף' יש לשאול באופן דומה: יש לזכור שב'שלא בעידנא' בעינן כוונה להוסיף כדי לעבור (אמנם הוספת מצווה אינה שייכת בעידנא ושלא בעידנא. הכלל של 'שלא בעידנא' עוסק רק בהוספת פרט במצווה, כמו יום בסוכות, או פתיל בציצית, פרשייה בתפילין ובמזוזה וכדו'. לכן זה סוג אחר של 'בל תוסיף'). והרי אם הוא מתכוין להוסיף אזי כנראה שזה מה הוא חושב, וכנ"ל.

דומני שחלק מהתשובה (זה רק היכי תמצי, שבודאי אינו יכול למצות את מלוא האיסור) היא ש'בל תוסיף' עוברים כאשר מתכוונים להוסיף מצווה עבור אחרים. לדוגמא, דברי הרמב"ם בהל' ממרים על בי"ד שמתקנים תקנה ולא מודיעים לציבור שזוהי הלכה דרבנן, ובזה יעברו (כנראה שניהם: הבי"ד במזיד והקהל בשוגג) על 'בל תוסיף'.
זה לא ממצה מפני שנראה פשוט שחייב להיות ציור שאדם עובר לעצמו ולא רק כלפי אחרים, ובודאי בסוג השני של ב"ת. וגם בהלכה הנ"ל ברמב"ם לגבי בי"ד, הרי אם הציבור אינו עובר על 'בל תוסיף' בכה"ג, אז מה הבעיה בהנהגה כזו של בי"ד? הבעייתיות נובעת מכך שנוצרת בעייה אצל הציבור. אבל הציבור הרי כלל אינו מתכוין להוספה?

הרב החוסיד.
אדם שלא עובד ששה ימים, מדין שבת או לא מדין שבת עובר בעשה

לא הבנתי כ"כ הלשון המסובכת. אבל ברור שהכל תליא בדעת העושה. אם עושה בכוונה לעשות יום א' דווקא לאותו היום השבת שעליה ציווה הקב"ה בתורתו - הר"ז עובר בב"ת, ואי לאו - לא.