ספק חמור להלכה.

ע"פ הלכה- הרואה אוכלוסין מרובין אומר עליהם ברוך חכם הרזים.

והיינו משום שאף שדעותיהן שונות זה מזה הקב"ה יורד לחקר דעתו של כל אחד.

ועכשיו נסתפקתי להלכה:

הרואה אוכלוסיה חרדית מרובה האם יכול לברך ברכה זו?

והרי אלה ברובא דרובא דעתם שווה זה לזה. וליתר דיוק אין להם כל דעה שכן דעתם מסורה לגדול שבדור.

הרי שכל אותם רבבות אין להם אלא דעה אחת בלבד (שבדרך כלל אינה רז כלל כי אם הדעה שקל לנחש אותה) כיצד נברך עליהם "חכם הרזים"?

וכי תיסק אדעתיה שהרואה עדר בקר עצום ורב יברך עליהם "ברוך חכם הרזים"???

וצ"ע.

תוקן על ידי - מוישהגרויס - 3/24/2003 7:34:12 PM

איני מבין עיקשות זו.

לעיתים שיבוש הדעות (כמשמעותו הנפוצה ברמב"ם) גורם לשיבוש הדעות (כמשמעותו הנפוצה בחז"ל) ...

הרי אף שלעיתים מופיע בחז"ל המונח דעה כמשמעותו הרמבמי"ת, פשוט כביעותא דבי כותחא ש"דעת" שורשה שווה למילה דעה (ידיעה, ידוע ) שענינם ידיעה של דבר מה והקרוב למובן תבונה וחכמה וכך הוא נפוץ מאוד בדברי חז"ל.

1. הבדלה בחונן הדעת מ"ט? מתוך שהיא חכמה ופירש"י החכם י-ו-ד-ע וכו' (ברכות לג.)

2. כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר כי לא עם ב-י-נ-ו-ת הוא וגו' (שם)

3. דעתן של זקנים משתנות ופירשי ככתוב ה-א-ד-ע בין טוב לרע. (סוף ברכות)

4. דעת זה המכיר את בוראו כמד"ת: ואומר השכל וי-ד-ו-ע אותי.( במדב"ר י. א.)

5. לפי דעתו של בן אביו מלמדו פסחים קטז וכן כל המונחים גמירות דעת, שיקול דעת (סנהדרין לג.)

6. וכשמשביעין אותו אומרים לו לא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעת המקום ודעת בי"ד (שבועות לט.) ועוד ועוד.

7. וגם במובן שיטה ועמדה ראה שבת פד: א"ל ר' חנינא שאני התם וכו' א"ל רח"ל מהאי דעתא. אדרבה רחמנה ליצלן מדעתא דידך וכו'

המקורות רבים מספור ולו ישאיל לנו מיימוני את תקליטורו המפורסם יוכל לצטט לך בהינף עכבר עוד אלפי מקורות כהנה וכהנה לאורך ולרוחב.

"וחננו מאתך חכמה בינה ודעת. אכי"ר"

מוישה,

חיפשתי קלות בש"ס, ומצאתי "דעות" במובנים הבאים:

א) תכונות אופי, בדיוק כמו ברמב"ם - גיטין צ, א.

ב) בני-אדם (אולי "דעה" במובן "מודעות") - בכל שאר המקומות (ברכות מה, ב. ועוד רבים).

לא מצאתי - "דעה" במובן "opinion".

אפריים:

אני משער שניתן מינימום של כבוד לחברי הפורום שהינם יודעים כיצד מפרש הרמב"ם את המונח "דעות"

יש אבל כמובן להבדיל בין הרמב"ם לשפת חז"ל.

בחז"ל בדרך כלל דעת פירושה קרוב למונח מחשבה, דעה ותבונה (בן דעת, לא ירדו חכמים לסוף דעתו, דעת קונו) ישנם יוצאים מן הכלל שהן כנראה נגזרת ממובנה הראשוני. (דעתו יפה וכדו') וכרמב"ם, אך הם חריגים.

האם גם במקרה הנדון, מובן המילה "דעת" חריג?
נראה שלא, שהרי על פי המפרשים במקום, הברכה היא על כך שהקב"ה יורד לסוד דעתו של כל אותם שישים רבוא למרות שהינו דבר כמוס ורז. לכן הנוסח הינו "חכם הרזים".

פירוש זה מובן אם הכוונה למחשבות לעומת זאת ביחס לאופי המתבטא בהתנהגות חיצונית, דחוק מאוד לכנות זאת רז.

יש איפה להבדיל בין הרמב"ם לחז"ל. ובין הלכות דעות להלכות ברכות.

אולם אם אין דעת, הבדלה מנין...?








תוקן על ידי - מוישהגרויס - 3/27/2003 2:17:46 PM

ברוך חכם הדוסים, אמן.

אני לא מאמין שאני מוצא את עצמי בפוזיציה של סניגור .
ובכן :
רוב האנשים בעולם מטומטמים . כך פשוט .
אם קראת עיתון היום ראית שבאנגליה תומכים היום במלחמה 57% . לפני שבוע תמכו כ 30% .
למה ? ככה .

מדוע ברא הבורא כך את עולמו ? זוהי שאלה שראוי לפתוח עליה אשכול.

האדם המערבי הממוצע פרימיטיבי כנראה יותר מהחרדי הממוצע, בעקבות שטיפות מוח ויזואליות פרי דור הטכנולוגיה .

אני פוגש כיום הרבה יותר אנשים שאינם דתיים מדתיים.
כל שיחה שניהלתי בחדר האוכל בישיבה היתה אינטלגנטית יותר .

מאידך, לאנשי האמונה יתרונות אחרים . פחות אגואיסטים . אוחזים בערכי צניעות ויושר וכו' וכו' .

אז תן להם את הכבוד המגיע להם !

הענין צ"ע שבעתיים
שכן אף לא אחד יצא בקול קורא
או פסק הלכה
שכולם ילכו שחור לבן
אלא מה מסברא שכך יורה
ועל זה ודאי שצריך
חכם הרזים

מוישה

אינני מומחה להלכות ברכות, אבל ברור שראוי לתקן על זה ברכה מיוחדת. תאר לעצמך אוכלוסיא שלימה השווה במראה!

גם ברוך משנה הבריות לא שייך לדאבוננו, כי התופעה היא סטנדרט.

לגופו של דבר. אינני חושב שזה דווקא אצל חרדים, דתיים וכדומה, אלא גם אצל 'כל קוראי עיתון פלוני' ו'כל קוראי עיתון אלמוני'!

דעות = אופי, מידות (ראה רמב"ם הלכות דעות). לא במובן המקובל היום (השקפות).

שמא יואיל מורינו ורבינו הרב סיינפלד שליט"א לחנוך בשאלה זו את כהונתו ויורה לנו דבר הלכה בעניין חמור זה?