| נשלח ב-25/3/2003 23:00 |
|
| |
קריאה פמיניסטית בחז"ל
מעשה בבנו של רבי עקיבא שנשא אישה. מה עשה? כיוון שהכניסה עמד לו כל הלילה והיה קורא בתורה בפרשה. אמר לה: טלי נר והאירי לי. נטלה נר ועמדה לפניו מאירה מערב עד הבוקר. בבוקר קרב אצלו רבי עקיבא אמר לו: בני, מצא או מוצא? אמר לו: מצא. ילקוט שמעוני משלי יח מתורגם מארמית לעברית.
לכאורה, סיפור שוביניסטי מכוער על האיש אשר מזניח את אשתו בליל הכלולות ומשתמש בה בתור פמוט לנר בלי למלא את חובותיו כלפיה. אבל ניתן לקרוא סיפור זה גם קריאה קצת שונה: המדובר בבנו של רבי עקיבא. אותו רבי עקיבא שהתרחק מאשתו לעשרים וארבע שנים כדי ללמוד תורה. שפיסית היו רחוקים זה מזה מרחק עצום. הוא לומד והיא בגפה, בודדה.
וכאן, בנו של רבי עקיבא ואשתו הטריה מציעים פתרון שונה, גישה אחרת: הם לומדים ביחד, כל אחד ממקום שונה, כל אחד בתפקיד אחר, אבל הם ביחד. שניהם באותו מתחם, האור שהיא מאירה (מאירה, לא מחזיקה את הנר הדולק על פי הכתוב) מקרין עליו ומאפשר לו ללמוד. לה יש חלק ישיר בלימודו, לא רק בתור זו ששלחה אותו רחוק.
מעבר לכך, הפסוק המלא הוא: "מצא אישה, מצא טוב; ויפק רצון, מה'". המציאה היא זו המאפשרת את הפקת רצון השם, דהיינו תלמוד תורה.
וזאת התורה לא ימלט ממנה איש מבני יעקב לעולם. לא הוא ולא זרעו ולא זרע זרעו, ירצו או לא ירצו. הרמב"ם, אגרת תימן
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 16:18 |
|
| |
.
שמוליק: 
קים ליה בדרבה מיניה!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 16:12 |
|
| |
אין איסור חל על איסור...

|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 14:40 |
|
| |
מאיר, תודה,אך מכאן שאלה רבה האם על ניק יש איסורים?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 14:31 |
|
| |
בל"ב
הרשה לי לענות במקום מואדיב. הוא לא התכוון שאתה לא תרבה שיחה עם אמשלום, אלא שהניק/ה שלך שהוא זכר לא ירבה שיחה עם הניק/ה של אמשלום שהוא (הניק/ה) נקבה.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 14:12 |
|
| |
מואדיב, והלא דברים ק"ו, אם יש מתירים לשמוע זמר אשה ברדיו כשאינו רואה ומכירה ק"ו בנידון דידן? ומנין לי שמאחורי הניק אמשלום מסתתרת אשה? ומניין לך שאני לא אשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 12:28 |
|
| |
.
בעל בעמיו, עד שאתה שורף דברי תורה בטרם ינתנו לנשים, שמא תשמע לקח מברוריה ותפסיק להרבות שיחה עם האשה, אפילו בפורום?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 12:15 |
|
| |
אמשלום, למדן ליטאי יענה לך שזה לא משנה, אולם איני יודע כיצד הוא יענה על השאלה מה ההבדל בין קריאתו לקריאה הפמיניסטית. אני חושב שאנחנו יכולים לדעת בכל זאת מה היתה דעתם של חז"ל בנידון. אני לא חושב שהפוסט מודרניזם צדק לחלוטין.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 11:57 |
|
| |
בע"ב,
א. קריאה פמיניסטית, אין פירושה "קריאה של נשים" בהכרח. לשמחתי הרבה, יש גם לא מעט פמיניסטים גברים.
ב. האם חז"ל היו מרוצים מ"קריאה חרדית" (למשל, כזו של מיימוני, שטען באשכול אחר, שהוא "קורא" את חכמי יבנה ופומבדיתא כאילו היו תלמידי כולל ליטאיים...)? איזו מן שאלה היא זו, וכיצד יש בידינו לענות עליה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 11:51 |
|
| |
האם חז"ל היו מסכימים לקריאה פמיניסטית בדבריהם? הלא עדיף שישרפו דברי תורה וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2006 08:46 |
|
| |
שאלה - מדוע הפירוש של למך הוא "קריאה פמיניסטית"? אודה על האמת, בעיני הוא פירוש סביר, מעניין ואפילו נאה למדי, אבל מה בדיוק "פמיניסטי" בו?
החפרפרת הזכירה את פרשנותה של רות קלדרון לסיפור, בספרה "השוק, הבית, הלב". בספר, מציגה קלדרון פרשנויות לסיפורים שונים מן הספרות התלמודית, ומצרפת לכל אחת גם יצירה פרי עטה, המתבוננת בסיפור מנקודת מבט שונה. אני מצטרפת לחפרפרת בהסתייגותה מן הפרשנויות של קלדרון, וגם אני איני נהנית מהן בד"כ, אבל דומני, שיש נקודה מעניינת בהתייחסותה לסיפור הנדון כאן - הפרשנות שהיא מציגה לסיפור הזה, אינה שונה בהרבה מזו של למך, ובעיקרה היא טוענת את שטען הוא בתחילת האשכול. לעומת זאת, ביצירה המצורפת לפרשנות היא מציגה עמדה אחרת. ע"פ הסיפור הקצר שכתבה קלדרון, הכלה הצעירה מפוחדת ומבוהלת מליל הכלולות שלה, והיא אינה מבינה את התנהגותו של חתנהּ, ואפילו נפגעת ממנו (שמא אינו נמשך אליה, או אינו מוצא אותה יפה וראויה מספיק). אם איני טועה (עבר זמן מאז קראתי זאת), רק כאשר היא שומעת את תשובת הבן לאביו - "מצא" - היא מבינה את יחסו אליה ושמחה בלבה.
אפשר להתנגד לפרשנות הזו לאהוב אותה, אבל לענ"ד, אי אפשר להתעלם מכך שזו "קריאה פמיניסטית" - היא מתייחסת אל דמות המשנה בסיפור (הכלה) ומספרת אותו מתוכה. זו אחת הדרכים המובהקות של קריאה פמיניסטית - להעביר את המבט מן ה"מרכז" אל ה"שולים". יש דרכים שונות לקריאה פמיניסטית (הדגשת חלקים בסיפור תוך החלפת ה"אישי" ב"פוליטי" ולהיפך; נתינת קול לדמויות שותקות בסיפור - לא רק נשים; התייחסות לאלמנטים היררכיים; הארה של התייחסויות ל"אחר" ול"אחרות" ועוד), אבל לטעמי, לא כל פרשנות "חדשה" יכולה להיקרא כך, בודאי לא רק כדי "לקרוץ" לחובבי גימיקים וחתרנות...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 17:27 |
|
| |
מה רוצים, למען ד' מחייו של למך ?
האם פירושיו לא נכנסים לע' פנים שבתורה?
70
לא אחד, לא שתיים, לא ..(יפה מאד) ש ב ע י ם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 16:26 |
|
| |
ערך
הבה נסכם.
שנינו מסכימים שכלים מודרניים יעילים ראויים לשימוש. יש לנו מחלוקת לגבי כלי חשיבה.
כמו כן, אתה סבור שהפירוש של למך אינו לגיטימי. אני סבור שכן.
ניתן לנסות לדון מה הנחות היסוד שמאחורי הדברים, אך זה יטה את האשכול מכוונתו הראשונית.
אולי נפתח בעתיד אשכול לבירור הגישה הנכונה לכלי חשיבה, למרות שזה נידון כמה פעמים בפורום.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 15:57 |
|
| |
מיימוני, מכיון שאתה לומד שהכל שפיט, איני מבין למה לא לדבר גם על דרכי התבונה??
ההנחה שלי, שדרכי התבונה משפיעים על אדם. אם במידותיו, אם במסקנותיו ואם באופיו. מכיון שהאדם הוא חטיבה אחת שכל חלק ממנה משפיע על חלקים אחרים. לכן, אי אפשר לנתק את הדיון של דרכי האדם מדרכי החשיבה. וגם ההחלטה של לא לעסוק בכלי החשיבה המודרניים, לא מובנת ואולי תמוהה ביותר. במיוחד וכל דבר אתה מניח שצריך ללכת ליסודות של הדברים. וגם אתה מודה שיסודות של כל דבר היא דרך החשיבה.
עדיו איני מבין למה להזדקדק לדרכי מחקר אלו. הרי דרכי ההבנה של מה שהאדם קורא או שומע פתוחים בפני כל אדם משכיל. גם אתה כותב: אדם מוכשר מסוגל לעשות יותר מאשר חוקר. למה אתה מניח שמי שמתעמק בהבנת דברי חז"ל או בהבנת השו"תים יהיה חסר לו משהו ללא השתמשות באותו חלק החוקר?
לגבי הדוגמאות שלך, לא הבנתי כלל. הרי כל מה שהבאת אלו כלים טכניים בלבד ולא כלים של תבונה או אימוץ תכנים של גויים. וכי החשמל יהיה פסול בגלל שאדיסון גילה את הכוחות האלו? האם המחשב יהיה פסול בגלל שאת התוכנה כתבו וייצרו במיקרוסופט?
וממילא ממה נפשך, אם ההרמנויטיקה זהו כלי טכני בלבד. למה שיחסר למי שלא משתמש בו. ואם זהו כלי רוחני, אזי למה שאני אשתמש בכלי רוחני זר?
(יש לי עוד הרבה מה להעיר על המסקנות שכתבת כאן אך אלו העיקר)
כל שאר אריכות הלשון על לבוש חיצוני אינו אלא נסיון "דלי" תרתי משמע, לנסות ולקיים את הביאור. וכי בגלל שהפכת את הדבר ללשון חז"ל האם סברא זו תהיה נכונה? מצטער לא הבנתי אותך.
(חשבתי שבהרמנויטיקה לא משחקים עם טקסט)
 |
|
|
|
|
|