הרמב"ם עסק בקבלה ראיה מס'2

יש רק תיאור אגדתי של אריסטו הנפגש עם ירמיהו, אבל גם שם לא נאמר שחזר בו, אלא שהעריך את החכמה היהודית. 

כמה הערות בנושא,

ראשית, ניתן לדון האם הרמב"ם האמין בקבלה שקדמה למציאת הזוהר, כלומר ב10 הספירות וכו', שכבר הייתה נפוצה לפני ה13 לספירה שבה התגלה הזוהר. כפי שציינו, מדברי הרמב"ם שפירש את מעשה מרכבה ומעשה בראשית כפיזיקה ומטה פיזיקה של אריסטו, נראה שלא ממש הכיר או האמין במיסטיקה הקבלית.

גם מפרשנותו של בנו רבי אברהם בן הרמב"ם שאומנם שילב בין רציונליזציה למיסטיקה, אבל המיסטיקה שלו התבססה בעיקרה על "חסידי מצרים" שהושפעו מתנועת ה"סופיות" המוסלמית, כשהוא אף מזכיר חלק מחכמיהם בפירוש. למיטב ידיעתי אין לה קשר להגות של תנועת הקבלה.

אך גם נניח שהרמב"ם הכיר וידע את הקבלה היהודית המוכרת, אין שום סיבה לחשוב שספר הזוהר הגיע לידו. הזוהר התגלה בספרד כמאה שנה לאחר פטירתו. אף אחד בספרד או במצרים לא ידע להצביע על מקור הספר, או על היכרות ולימוד של הרמב"ם בו.

כחלק מהאפולוגטיקה של ייחוס ספר הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי, היו "מוכרחים להכיר את הספר לרמב"ם" בגלל מעמדו התורני וסמל הרציונליות, גם אם הוא מעולם לא שמע עליו. הפרקטיקה של ייחוס תפיסת עולם הפוכה לאדם מפורסם אשר כביכול חזר בו לפני מותו, מוכרת מאוד. מספר דוגמאות ידועות: 1. אריסטו ש"כותב" במכתב על כך שחזר בו לפני מותו מהפילוסופיה שלו בעקבות מפגש עם שמעון הצדיק. 2. חסידים שהכריזו בסוף ימיו של הגאון מווילנה שהוא חזר בו מהחרם עליהם. אם כי שם ההכרזה הייתה מוקדמת מידי, והגאון מיד הודיע שהחרם עומד בתוקפו. 3. להבדיל, כומר נוצרי הפיץ שמועה שדרווין על ערש דווי חזר בו מפרסום תיאוריית האבולוציה הכפרנית שלו.

סוג הראיות מסוג זה שמביא להעיר אינם ראיה מב' סיבות . א. הטוענים שהרמב"ם נכתב לפני הזוהר יאמרו שזו ההוכחה לדברם . ב. יתכן שיש מקור משותף לשניהם .

באותו נושא מבחדרי חרדים/"הרמב"ם פסק הלכה,על פי הזוהר"
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=670516

i c the others answerd 4 me
thanks
no. i dont think mster mondshain writs in forums
if u wish to c his works u can c them at pardes chabad a jernel in hebrew that comes out from time to time
he also writes about less heavy issues in kfar chabad magazin but i dont think some here would open such a magazine

כל אחד שפותח את הקטלוג של ג שלום בספרות סוד גם אם הוא לא בקי בתולדות השבתאות יכול לבחין מיד בבורות שלו או במגמתיות מאות ספרים מהגדולי ישראל נמצאים בקטוגוריות שבתאות וכן ספרי תפילה ולו מפני שהם גמרו פסקה במשאלה שהמשיח כבר יבוא או שהתאריך היה כמיה למשיח

מי שהכיר את שלום יספר לך כשהוא החליט משהו לא היה משנה את דעתו אפילו על מנת שתעלה לרקיע
וכששלום מאשים את חיים ליברמן בפניות אפשר להגיד לו טול קורה מבין עיניך

בעל עגלה
הגדרת נכון את הבעיה בהשגת הספרים.

מיימוני
אם הספר אינו בהשג ידך, ואתה רוצה לדעת לפחות את מסקנתו של ליברמן על בית מדרשו של שלום, אעתיק לך את הקטע המסכם:

בית המדרש הזה הספיק להעמיד תלמידים שסימניהם המובהקים המה: ציד שבתאים (לאחדים ובסיטונות) וזלזול בכבוד גדולי ישראל, הלהיטות להכריז ברבים שמציאה מצאו שגדול בישראל פלוני בן פלוני היה שבתאי היא אצלם מין קליפה ר"ל, ולכן אינם מדקדקים לברר ולחקור הדבר מכל הצדדים, וכשיוצאים לצוד ציד די להם למצוא שגדול בישראל פלוני הזכיר בספרו את השם "משיח", מיד נופלים על המציאה ומכריזים שהגדול ההוא חשוד בשבתאות. מי לא נפקד אצלם בחשד שבתאות? ועוד ידם נטויה! השאלה היא רק WOH IS NEXT
על פי המשפט העברי כל אדם יש לו חזקת כשרות עד שיתברר שאיתרע חזקתו, ועפ"י משפט בית מדרשו של פרופ' שלום הדבר להיפך, הכל בחזקת חשודים, מי בשבתאות, מי בזיוף ומי בהמתקה וכו' עד שהם יבררו.
זכורני, זו היתה שיטת המשטרה בארץ מולדתי: הכל היו בחזקת חשודים, והפקודה לשוטרים היתה: "סחוב למשטרה, שם יבררו". זוהי בדיוק שיטת בית מדרשו של פרופ' שלום.
והרי דוגמה:...

כמדומני, הוא הוציא ג' ספרים
אחד באידיש ושניים בעברית .
לי יש אחד עם המאמרים שהוזכרו פה .

אם מאן דהו יוכל להשיג לי את האחרים, אכיר תודה

מיימוני
אודות הספר אהל רח"ל ומחברו כבר השיב לך בעל עגלה, וליתר פירוט תוכל לראות את תיאורו בקטלוג הספריה הלאומית:
http://ram1.huji.ac.il/ALEPH/HEB/NNL/NNL/NNL/FIND-ACC/0073597
בראש החלק הראשון יש סדרה של ארבע מאמרים בכותרת: כיצד "חוקרים" חסידות בישראל?
הסדרה הזו היא פולמוס בין ר' חיים ליברמן ובין גרשם שלום, ובו מוכיח רח"ל את מגמתיותה ואי היסודיות שבמחקריו של גרשם ותלמידו יוסף ווייס.

מיימוני,
ג. שלום, בכל הכבוד הראוי לו, עשה גם במושאי מחקרו, קבלה וחסידות כמה וכמה טעויות
בלתי נסלחות, הן במקרים ספציפיים והן בתאוריות מרחפות נטולי ביסוס .

ג. שלום היה חוקר חד צדדי לחלוטין .
מאז אותה "תאונה" שהיתה לו (מבחינתו) להצדקת אותנטיות הזוהר בצעירותו הוא היה מגמתי לחלוטין ונהנה מ"יחידותו" הכמעט בלעדית בתחום.

לעניין זה ומאחר וסימני לובביץ' ניכרים ב"להעיר", יש לציין את הפולמוסים שניהל עם חב"ד בעיקר עם ר' חיים ליברמן הספרן בספריית לובביץ' (770) אשר היה ביביליוגרף מבריק (איש מרתק שהיה רווק כל חייו וכל ענינו בספרים)
הפולמוסים האלה הופיעו הן בכתבי עת שונים הן (באיזכור) ב"דברים בגו" והן בספריו של ר' חיים ליברמן ("אהל רח"ל) שהם ספרים מרתקים שכמעט אינם ברי השגה (בפרט לאחר שהלה בחר ב"צד הלא נכון" במלחמת "דידן נצח") .
לשמחתי, על אחד מהם הצלחתי להניח יד ..

ר' חיים ליברמן העניק לו שם כמה "סדרות חינוך" והגחיך לחלוטין תאוריות שפיתח (אם איני טועה באחד הויכוחים היה מדובר על דברים שייחס שלום כלפי הבעש"ט - שלא היו ולא נבראו) .

ובכלל, אני חושב שאם ל"להעיר" יש מהלכים בחב"ד יביא נא אלינו את יהושע מונדשיין שהוא מבחינה מסויימת ממשיך דרכו של ליברמן ואין כל ספק שיוכל להציג פה גישה רעננה .

הלבן

אני, מבחינות רבות, "ליטאי". איני יודע אם זו התנצלות או לא, אבל זו ביוגרפיה.
אשמח על מראה מקום ל"אהל רחל".

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני
לא ידעתי שלא הכרת אברכים מחב"ד
אמנם בקשר לגרשון שלום, אומר רק דבר אחד:
הוא היה מאד מגמתי, כידוע בנושא השבתאות, שהתאמץ בכל עוז להדביק סטיגמה של שבתאות על כל אחד מהדורות ההם, כמבואר בארוכה באהל רח"ל, בסדרת "כיצד חוקרים" ועוד.