מטרת הפורום

אפרופו משוגעים:

אחד נסע פעם במכוניתו כאשר לפתע אירע פנצ'ר באחד הגלגלים.

נעמד מיודענו בצד וניגש להחליף את הגלגל. במקרה הוא נעצר לצד בית המשוגעים העירוני, וברגע שיצא ממכוניתו יצא אחד החוסים באגף ולא הסיר עיניו מן הנעשה.

התעלם האדם מהמשוגע, פירק את הגלגל והניח את הברגים בתוך מכסה הגלגל.

לפתע עברה מכונית והעיפה את הברגים לכל רוח.

האיש עמד כמוכה רעם בחוסר אונים מוחלט.

לפתע שמע את המשוגע קורא לו. באי-רצון הוא נפנה אליו. רק זה חסר לו להשלים את סאת יסוריו - להקשיב לשטויות של משוגע.

"שמע" אומר לו המשוגע, "תוציא בורג אחד מכל אחד מהגלגלים האחרים ותבריג אתם חזרה את הגלגל הרזרבי. אפשר לסוע גם עם שלשה ברגים בגלגל לפחות עד המוסך הקרוב"

אורו עיני האיש. לאחר רגע הוא פונה אל המשוגע: "תגיד, איך זה שמשוגע כמוך מגיע לכזה רעיון מוצלח?"

"אני אולי משוגע, אבל לא טיפש..." הוא עונה לו...

לדעתי קצת מוגזם לקרוא לכולם "משוגעים" בכל אופן גם מחוץ לפורום יש בני אדם.

אוי בעל עגלה.

זו בדיוק הבעייה, המשוגעים לא מרשים לשמור על השכל.

בוריאציה שונה, אבל לדעתי חביבה לא פחות.

היה פעם בלובביץ משוגע גדול (נקרא לו שמרל) שניסה כל העת להכנס לאדמור מהר"ש (למיטב זכרוני זה היה הוא - האדמו"ר הרביעי לבית חב"ד) .

ותמיד כשניסה היו הגבאים, כמובן, חוסמים אותו, שהרי לא נאה ולא יאה שמשוגע יטריד את האדמו"ר.
(אכן, המצב שונה מהיום אצל גדולינו שבו בד"כ המשוגעים הם המשמשים)
ויהי היום, ושמרל המתין בקרן זוית במקום בו ידע שעגלתו של האדמו"ר עוברת ובדיוק בסיבוב קיפץ פנימה וישב לשוחח עם האדמו"ר .

המשמשים לא יכלו לעשות כלום, שכן האדמו"ר ישב קיבל אותו בשמחה ושוחח אתו ארוכות .

ולאחר מכן, כשירד שמרל מהעגלה שמח וטוב לב, שאלו אותו המשמשים :
שמרלה, הרי משוגע אתה, הכל יודעים, איך הצלחת כך להערים עלינו ?

ענה שמרל : משוגע, משוגע, אבל שכל יש לי .
(במקור זה באידיש)

(אגב, בחב"ד מספרים את זה ביחס למצב בנוכחי בו מיחסים להם שגעון בשל המשיחיות)

אז חברה גם אם לקיתם בשגעון, לשמור על השכל!

מוישה אתה גרויס