חטיפת האפיקומן???

אני מחפש מקורות למנהג התימהוני של חטיפת האפיקומן בידי ילדים, מישהו יכול לעזור לי?



תוקן על ידי - צמח - 4/2/2003 5:34:43 AM

אגב, הייחוס בשם שד"ל, הובא גם בהגדתו של האדמו"ר מליבביץ', ראה על כך:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=235731

בשל כך כתבתי שהדבר לא ברור!

כבר ציין הר' כשר שיש מייחסים הדבר לרש"י, אך כידוע ספרי דברי רש"י הם עירבוב גדול. והכל צריך בדיקה.

לא ברור מי מחברם של הסימנים השגורים. אכן שד"ל, בפניני שד"ל, פרזמישל תרמ"ח, עמ' קמט, מצא כתב-יד מתלמידי מהרי"ל, משנת 1457, המייחס את הסימנים לר' שמואל מפלייזא. וכן ג' צינר, אוצר פסקי הראשונים על הלכות פסח, ניו-יורק תשמ"ה, עמ' קמט, פרסם קטע מכתב-יד הותיקן, הכולל גם את פירושו של ר' שמואל לפיוט אלהי הרוחות, המייחס את הסימנים אליו: "סימני הסדר של רבינו שמואל מפלייזא".

אבל במחזור ויטרי, עמ' 281-282, הסימנים הנ"ל מופיעים בתוך: "סדר ערוך שסידר רבינו שלמה בר יצחק"!

וראה: לקט יושר, מהדורת י' פריימן, ברלין תרס"ג, עמ' 95: "...זה הסדר הזקן".

תוקן על ידי - ממדבש - 4/4/2003 6:26:59 AM

לא ברור שיש כאן דוחק, כדבריך. מחברם של סימנים השגורים בכל העדות (ראה הגדת שלימה של הרב כשר על רשימה של סימנים פיוטיים שונים לליל הסדר שלא התפשטו. וכל הזמן נחשפים והולכים כת"י של סימנים חדשים) הוא - לפי דברי כשר, עפ"י כת"י שבידי שד"ל - רבינו שמואל מפלייזא שבצרפת, והוא עצמו בפירושו לפיוט הידוע א-ל א-לקי הרוחות של רבינו יוסף טוב עלם (נדפס בספר אור זרוע ח"ב עמ' 119) - כותב "ובטעם שמצניעין לפי שלא תהא מצויה לפניו לאכלה קודם זמנה תוך הסעודה", ובוודאי שחיבר סימניו על פי דבריו עצמו.

אכן מסתברא מבין ריסי דבריך ניכר שלמדן הנך.

ממדבש הוסיף מקורות נפלאים אך הרשב"ם במקור שציינתי כבר כותב כי חטיפה היינו "גזילה" אך כפי שהמשכת וביארת יפה בראשונים היינו אחד מהשניים:
1. מנהג גניבת מצה מהתינוקות (ריטב"א ר"ן וכו')
2. מנהג גניבת מצה של המבוגרים זה מזה (רמב"ם מאירי)
עכ"פ לפי הראשונים המצה "נגנבה" ע"י מנהלי הסדר עצמם.

מנהגינו היום אינו לא זה ולא זה.
בהנחה שמנהגינו הוא פיתוח מאוחר של מנהג הראשונים, ייתכן ש(כדבריך) האפיקומן הוא זה שנגנב מהסועדים ע"י מנהל הסדר והוסתר. הדבר מסביר את המנהג להסתיר את האפיקומן מתחת למפה אשר המפרשים נתנו בו פירושים מעט דחוקים (כגון מצוות ושמרתם את המצות וכו') וכך יובן מדוע נקראה בהגדה שבידך "גנובת".

בטח מדובר במקור ספרותי קדום וחשוב, אולי תוכל למסור פרטים נוספים על ההגדה שבידך?

אני לא דן על כאן צורת המלה, השאלה היא האם הוא מתכוון על מנהג זה, וא"כ יש לפנינו מקור מהמאה הט"ו על מנהג זה שהוא מקור קדום הרבה מן ה'נהג כצאןיוסף' ובעל 'חק יעקב' שניהם בני אותו דור (זה בפרנפורט וזה בוורמייזא).

כי כמובן המקורות שציינת, כמוהם כמקורות מ"ג, אינם מדברים על מנהג זה -של גניבת האפיקומן -במיוחד.

ויש לשער שאולי העובדה שהאפיקומן הוצנע ונכלל בסימן "צפון", גרמה לכך שדוקא בחתיכה זו ביצעו את הגניבה, בכדי להחביאה ולהטמינה, הטמנה בתר הטמנה. או שמא להיפוך: משום שמצה זו היתה מילא מוחבאת, לכן בקל יכלו לגנוב אותה.

מסתברא
"...ששמה גניבת...".
אולי הכוונה: שיקח את המצה ששמ(ה)[א] (=שאולי) גניב(ת)[ה] (=גנובה).
ההוראות הן יצירתו של המדפיס ומאופיינות על פי רוב בשפה מעולגת!

תוקן על ידי - ממדבש - 4/3/2003 6:26:22 AM

רב תודות לכולכם, ממש גאונים מופלגים!!!

ראה עוד: פירוש ר' יהונתן מלוניל, פסחים, מהדורת ש"א שטרן, בני-ברק תשמ"ב, עמ' רמא: "חטפי מצה בלילי פסחים. יש לפרש גדול לגדול בדרך שחוק, ואיכא קצת חיבוב מצוה בעבור התינוקות, שלא ישנו וישאלו בלילה ההוא. ויש לפרש שחוטפין אותה מיד התינוקות ונשחק עמהן".

וכך משמע מניסוח המקור, בתוספתא, פסחא, מהדורת ש' ליברמן, ניו-יורק, פ"י ה"ט, עמ' 197: "ר' לעזר אמ' חוטפין מצה לתינוקות, בשביל שלא ישנו".

ובייחוד מנוסח התוספתא שהובא בידי ר' מנוח בפירושו לרמב"ם, שם: "חוטפין מצה מתינוקות...", ראה על כך: הגר"ש ליברמן, תוספתא כפשוטה, ד, ניו יורק תשכ"ב, עמ' 653.

פרשנות זהה נמצאת בתוך: מהר"ם חלאווה, פסחים, שם; ספר המכתם, מהדורת מ"י בלוי, ניו-יורק תשכ"ב, עמ' צו; נימוקי יוסף, פסחים, מהדורת מ"י בלוי, ניו-יורק תש"מ, עמ' קמד; תלמיד הרשב"א, פסחים, מהדורת ש"א שטרן, בני-ברק תשמ"ב עמ' קכא.

ר' יוסף יוזפא קאשמן סג"ל מפרקפורט, כותב בספרו: נוהג כצאן יוסף, שהודפס בידי המחבר בשנת תע"ח, מהדורת תל-אביב תשכ"ט, עמ' רכב: "אין לבטל המנהג שנערים גונבים האפיקומן כדי ליקח איזו חפץ מאביהם שיחזרו להם האפיקומן, כי מתוך כך הנערים ינערו משינתם ויספרו ביציאת מצרים...".

תוקן על ידי - ממדבש - 4/3/2003 2:54:47 AM