דנינו נולד באשקלון ולמד בישיבה

ועל הגסויות של קודמי נאמר
לא ראי הגסות שכתב אתמול כראי הגסות שכתב היום
הצד השווה שהם גסות רוח שהיא כידוע סימן לעניות בתורה.
ואני מציע שנקים בזאת מועדון מעריצים לכבודו, כפי שהציע בניק אחר שלו ואז יבוא שקט למחוזותינו.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/09/2008 19:40:25

 בדומה למשפט הפתיחה של "אנה קרינינה": כל המשפחות המאושרות, מאושרות אותו הדבר; כל המשפחות האומללות, אומללה כל אחת על פי דרכה.

_________________

היום רואים יותר ויותר ישיבות הסדר מכל הגוונים

חבר'ה, באו נעשה קצת סדר:

א. הישיבות הגבוהות (מרכז ובנותיה) גיבשו את מתכונת 'הסדר מרכז' לאור גישת הרצי"ה שחובה על מי שתורתו אומנותו להשתתף במלחמה אבל אין חובה להשתתף בפעולות בט"ש שהצבא עושה כי אין בעיה של כוח אדם. לכן, המסלול הזה מיועד קודם כל למי שלומד הרבה שנים (עד גיל 28 לפחות). כמו כן, הוא לרוב קצר מההסדר הרגיל כיון שהם עוברים רק את חלק ההכשרה - 'מסלול', כל אחד לפי החיל שבחר בו. לכן מרכניק שבוחר להיות לוחם בתותחנים מתגייס לחצי שנה ואילו חירניק צריך לעשות 14 חודש.

ב בישיבות ההסדר לכתחילה (גוש, מעלה אדומים וכו') יש מסלול הסדר אחד שממנו אין לגרוע ועליו אין להוסיף.

ג. בישיבות הותיקות (כרם ביבנה, שעלבים, הכותל) איפשרו תמיד לבחורים שחשקה נפשם בלימוד רצוף להיות במסלול ישיבה גבוהה למרות שרוב התלמידים בישיבה היו במסלול ההסדר. כיום, ישיבות רבות שאולי היו מעדיפות להיות 'גבוהות'+הסדר מרכז מבינות שקשה לבסס מוסד כמותי על המסלול הזה ולכן הן מציעות את שני המסלולים במשותף.

ד.המכינה בעלי רושמת בשנים האחרונות הצלחה גדולה בכך שהיא מחזירה לביהמ"ד בוגרים שלה לשנתיים-שלוש לאחר שירות צבאי מלא ולעתים אף מסלול קצונה. בזמנו ישיבות ההסדר הלכו עם הרב סדן, מייסד המכינה, לדין תורה אצל ר' אברום שפירא בטענה שהוא לוקח למכינה בחורים שהיו הולכים להסדר. הרב סדן הבטיח שהוא לא נוגע בבחורים כאלה אלא מתעסק ב'בחורים עם קוקו'. כיום, צוטט הרב סדן כמי שחזר בו מטענתו דאז בטענתו שהוא לא לוקח אנשים מהסדר למכינה אלא מעביר אותם מבסדר של חמש שנים להסדר של 7 שנים, מתוכן 3 - 4 שנים צבא.

ישיבות הקו כגון מרכז הרב,הר המור ,עטרת כוהנים, שבי חברון,בית אל, שם הגישה הייתה מלכתחילה ישיבה גבוהה דכברי הרצ"יה קוק זצ"ל אך במשך השנים גם ז'אנר נוסף של ישבות שהם מבחינה רוחנית קשורים לקו אך הכניסו הסר אך בניגוד להסדר הרגלות שמתגייסות לאחר שנה וחצי שם הגישה היא ללמוד לפחות שנתיים ומעלה וז להתגייס (לאסכולה הזו שייכים מצפה רמון ,קרית ארבע,רמת גן וכו..')
חוץ מזה יש את ההסדר הרגילות ששם השיטה היא לכתילה הסדר במתכונתו הרגילה-חוץ מהבנים שהובאו ע"י קלף לעיל (יש לציין חלק מהמאמרים הובאו בספר הראל בהוצאת ישיבת הגולן ששניהם מדברים על הסדר לכתחילה) יש את הרב יהושע ויצמן מישיבת מעלות דמות מיוחדת בפני עצמה שעוד שנים רבות יעסקו במהפך הלימודי שהיא הביאה ללימוד הגמרא (ואכמ"ל).

אני חושב שלרב אליעזר מלמלד (בנו של הרב זלמן) יש מאמר שקרא "הסדר לכתחילה" לא מצאתי ברגע זה
אבל מצאתי שיעור קולי מאת הרב יצחק גרינבלט

האם ישנה מצוה ללכת לצבא? ;האם בני ישיבות חייבים? ; הסדר לכתחילה או דיעבד?; מצוות הגיוס מצד מלחמת מצוה, חסד עם אחרים? חילול ה'? מחלוקת בעל ה"ציץ אליעזר" זצ"ל והגש"י זוין זצ"ל. תורת ההסדר, מול גדלות תורנית? מחלוקת הגרז"ב מלמד שליט"א והגר"א ליכטינשטיין שליט"א.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=&q=%E4%F1%E3%F8+%EC%EB%FA%E7%E9%EC%E4&search_in=0&cat=3

אם משהו רוצה לבדוק מה הוא אומר מוזמן להעלות תקציר....

טוב בעצם עכשיו מצאתי אז ככה:

אז באתר ישיבה > בית המדרש > ציבור וחברה > צבא ומלחמה > מצוות השירות

19 שיעורים גם של הרב זלמן וגם של בנו הרב אליעזר וגם של עוד...

למרות האמור אני מציע שלא לדון בסוגיית ישיבות ההסדר בהקשר הרחב, שכן עד מהרה נסיט את מסלול הדיון.  במקום זאת, אני מציע שנתמקד בהקשר המצומצם מנקודת מבט דתית לאומית המניחה את החיוב שבמדינה והשוללת את דוקטורינת החינוך החרדית.

כשלעצמי אני לא רואה את הגליק הגדול בקיומו של דיאלוג \ דיון מעין זה, שכן ההסטוריה מלמדת שדיאלוג זה הוא בעצם מונולוג המבטא עמדה או יותר נכון העדפה אישית שאין בה לשלול קטוגרית את עמדת הזולת ואין בה אלמנט של דיאלוג המתכתב עם העמדה היריבה, וזאת למרות הנוהג הדתי להתחפר מאחורי תלי תלים של של מקורות חז''ל לצרכים אורנומנטלים.

הייתי רוצה להוסיף כאן זווית והיא האינטרס של המדינה.ממבט חילוני.
בשני מישורים:
1.במישור הדיעבדי, כיום כאשר מסגרת ההסדר כבר קיימת, האם המדינה באורח חד צדדי יכולה להכריז על ביטולה.כלומר , ודאי שהיא יכולה, השאלה היא האם בשורה התחתונה, למטרות המדינה במבט חילוני זה יתרום או יזיק.גם כאן העניין נחלק לשנים:
א. כמות המשתמטים כתוצאה מביטול ההסדר.
ב.איכות השירות (מוטיבציה) של המתגייסים למסלול הלא-הסדר בעל כורחם.
המישור הזה פחות מעניין גם כי הוא לא יקרה לעולם, ובעיקר בגלל שהתשובות לו הן סוציולוגיות ולא תיאולוגיות.
2.במישור הלכתכילאי - האם ההסדר , כפי שהוא היום תורם לבטחון הלאומי במובן הרחב של המושג.היינו האם תוך כדי שירותם המקוצר, לאחר מכן במילואים ובכלל באזרחות יש לבוגרי ההסדר איזשהו "אדד ווליו" על אחיהם הדתיים שהלכו לשירות מלא לאחר שנת ישיבה (או מכינה).

וכמובן שכל דיון בנושא אינו יכול להתעלם מהקשר הרחב של חיוב \ שלילת הציונות ודוקטורינת החינוך החרדי.

שאילתא: מפעל ישיבות ההסדר מאין ולאן?

מפעל ישיבות הסדר הוא המפעל הישיבתי הגדול של הציבור הציוני דתי כידוע, על כן רציתי להעלות לדיון את מקומן של ישיבות אלו בעולם התורה , הייתי רוצה לשמוע בתחילה סקירה היסטורית ראשונית על הוגי הרעיון ומקימי המפעל מה היה חזונם ?למי יעדו את הישיבות הנ"ל?אחר תיאור היסטורי זה ברצוני לברר האם ניתן לבחון היום עמידה או אי עמידה במטרות שהוצבו?האם המטרות שהישיבות כיום מציבות לעצמן השתנו?ולבסוף ארצה לשאול
לאן מועדות פניהן של ישיבות אלו? איזה מקום הם יתפסו בעתיד בעולם התורה ,איזה תמורות הם יעברו?